חיים חדשים – פרק 2

פרק 2
הבוקר הגיע… קמתי בלי רצון בכלל, נכנסתי למקלחת והיתקלחתי מהר… שיצאתי לבשתי חולצת גולגולות שחורה, טייץ שחור ואולסטאר שחורות, אודם אדום כרגיל.. השארתי את השיער פזור כי הוא הסתדר יפה היום, לקחתי את התיק השחור שלי והכנסתי מחברת וכסף ויצאתי מהחדר. אמא לקחה אותי כי עדיין אין לי רישיון והיא רצתה לבדוק שאני באמת ילך היום ולא יבריז…
ישבנו באוטו ולא הייתי מסוגלת לצאת ממנו. הבית ספר הזה ניראה זוועה !
׳נו מה יהיה בייבי ? אנחנו נשב פה עוד הרבה זמן ?׳ אמא שלי אמרה
׳מצדי עד סוף הסמסטר׳ עניתי בציניות, היא הרסה לי את החיים
׳את חיה ומתבדחת עם רופאייך, יפה, זאת התחלה׳ אמרה, לא הבנתי מה היא רוצה ממני
׳אמא שכחי מזה, אני לא הולכת לשם.. תראי איך הבית ספר הזה ניראה, את לא יכולה להכריח אותי!׳
׳בפעם האחרונה שבדקתי, מותק, דרלינג, היית קטינה׳ חייכה חיוך מנצח
׳בפעם האחרונה שבדקתי היו לי חיים׳ עניתי באותה הצורה וחייכתי חזרה
בחיים לא התעצבנתי ככה על מישהו…
׳יופי תבדקי שוב׳ אמרה, היא החליטה לעצבן אותי
׳לא, תבדקי את שוב !!׳ צעקתי
׳אין לי מה לבדוק.׳ ענתה רגועה
׳אישה… תינוק, גרפסים. בגילו הוא כזה פתטי׳ דיברתי על אבא שלי ׳את יודעת מה ? מילא אבא, עם כל זה שהוא מתחתן סדרתי וזה, אבל את, למה ? למה, למה פשוט לא יכולנו להישאר שם, אמא ?׳ שאלתי אותה רצינית
׳הארי גר כאן, אוקיי ? הוא איש חם, מתוק, נדיב, אמיד, תראי איזה חדר הוא בנה לך׳ אמרה לבסוף
׳יש לו טעם מזעזע׳
׳די Darling, אני לא סובלת את זה, אל תהיי כזאת אנטי… Enough is Enough, דיי….׳ היא התחילה לדבר שוב אנגלית ועברית ביחד… ׳הארי הוא החוויה המתקנת שלי מותק, אוקיי ? בגיל שלי לא חשבתי שאף אחד בכלל ירצה אותי… עזבי כשתגדלי תביני׳ יוווואווו אני כל כך שונאת שאומרים לי את המשפט הזה !!!
׳אמא זה שאת בגיל המעבר, לא אומר שממש צריך לעבור מניו יורק לישראל, אוקיי ?׳
׳את חושבת שלא חשבתי על זה ? אין יום שלא חשבתי אם מה שאני עושה בשביל עצמי טוב גם בשבילך..׳ אמרה
׳כן… ממש׳
׳אבל הגעתי למסקנה, שאם אני יהיה מאושרת אז גם את תהיי מאושרת׳
׳את לא רואה אותי ממטר׳
׳אוי דיי, באמת, זה כל כך לא נכון.. איך את יכולה בכלל להגיד דבר כזה אחרי כל מה שעברת ? את חושבת שאת תשארי לבד ? כשאני והארי ניסע, העוזרת שלו תשגיח עלייך, ותתייחסי אליה יפה לטובתך, בייב׳
׳טוב אמא עזבי את לא מבינה. אבא ידבר איתך כבר, טוב ?׳
׳מה אבא קשור לזה ?׳
׳הוא אמר שאני יכולה לגור אצלו׳
׳מה ?׳ אמרה והחמיצה פנים
׳כן..׳
׳מה ? נועה!׳
׳עזבי אותי׳ אמרתי ויצאתי מהאוטו
׳מה זה השטויות… נועה!׳ קראה לי שוב אבל לא התייחסתי אליה, באמת שאין לי כוח לשטויות שלה
הגעתי לבית הספר.. וזה היה ניראה נורא
גרפיטי על כל החלונות וכיסאות זרוקים בחצר, חלונות שבורים ולוקרים פרוצים… היו שם כל מיני מצלמות של אנשי טלוויזיה וראיתי איזה שדר חדשות שדיבר למצלמה – ׳כך ניראה הבוקר בתיכון אביבים׳ אמר וצילם את הבית ספר ׳זו לא הפעם הראשונה שמעשי אלימות קשים מתרחשים במקום. במשרד החינוך שקלו כבר לפני שנתיים לסגור את המקום, שידוע גם בציוני הבגרות הנמוכים שתלמידיו משיגים. ניראה כי לאחר מעשי הוונדליזם שהתרחשו פה אתמול, לא נותר מקום לספק… מנהל בית הספר שהגיע לכאן הבוקר וראה את הנזקים, לקה בליבו ופונה לבית החולים.׳
אוי ואבוי מה קורה לבית ספר הזה ? זאת הולכת להיות שנה איומה……