חיים לא קלים פרק ראשון!

״בוקר טוב״ אמרה אימי ״את צריכה לקום לבית ספר״ הוסיפה בחיוך. ״בוקר טוב אמא״ אמרתי והלכתי לכיוון המיקלחת כדי להתארגן. כולי בהתרגשות, היום אני הולכת לתיכון חדש, ואני דיי מפחדת מהתגובה שלהם אליי, כמו בבית ספר הקודם שהציקו לי, התעללו בי ולא היו חברים שלי. סיימתי להתארגן. לפני שיצאתי לבית הספר, אמרתי לאימי שתאחל לי בהצלחה. ״בהצלחה ביתי היקרה״ ויצאתי כולי בהתרגשות. הגעתי לבית ספר וכולם הסתכלו אליי כאילו נפלתי מהשמיים, אבל כמה בנות דווקא התחברו אליי דיי מהר. היה כיף בתיכון החדש עם הילדים שהכרתי, משום שהם לא הציקו לי, והם היו דיי חברותיים ומאוד נהנתי איתם. ניגמר הבית הספר, וכולם הלכו.
כשהגעתי הביתה ראיתי את אימי בוכה, ושאלתי ״מה קרה אמא ?״ אימי אמרה לי שאבי בגד בה. בכיתי איתה, ושאלתי תוך כדי ״מה תעשי עכשיו?״ אימי אמרה שהם יפרדו ושנעבור ביחד ללוס אנגלס אמרתי לאימי ״בסדר אמא״ בכאב רב ואמרתי לעצמי שוב פעם לעבור בית ספר חדש?. אז אמרתי לעצמי זה כבר לא חשוב לי הבית ספר, כשאימי עצובה ושבורת לב וכמובן שגם אני, כי לא הייתי מאמינה שאבי יכול לעשות דבר כזה. אני ואימי התחלנו לסדר את הדברים שלנו במיזוודות, לאחר שסימנו הלכנו ליקנות כרטיסים ואפילו לא אמרתי לאבי שלום, כי לא יכלתי להסתכל לו בעיניים, אחרי מה שהוא עשה. אני ואימי עזבנו את הבית, וניסיתי להרגיע אותה שלא תיבכה. אמרתי לה ״לא חשוב תימצאי מישהו חדש״. הגענו ללוס אנגלס אני ואימי נלון במלון שבוע עד שנימצא בית…