חיים פעם אחת- פרק 39

נקודת מבט נתנאל:
"לין אני שמח שאת פה" המשכתי את דבריי.
הסתכלתי עליה אבל היא נרדמה. כיסיתי אותה בשמיכה וקמתי בעדינות.
"את תשגעי אותי אני מרגיש את זה" לחשתי באוזנה ויצאתי מהחדר.
נכנסתי למקלחת שבחדרי.
הורדתי את הבגדים ונכנסתי את מים קרים על גופי החם ושקעתי במחשבות.
יכול להיות שאני מאוהב בלין ופשוט עוד לא גיליתי? לעעע אין מצב כאילו היא כמו אחות קטנה.. אבל גם ניקי הייתה כמו אחות קטנה ובסוף הייתי דלוק עליה.
אבל בלין???? נתנאל ולין.. נשמע טוב.. אפילו טוב מאוד.
צליל הודעה נשמע מחדרי.. שמתי מגבת על החלק התחתון של גופי הדלקתי את החימום בחדר ובדקתי ממי ההודעה.
-ברוך השמן והחופר-
"נתנאל יש צלפים על הבית שאף אחד לא יצא מהבית. הודעתי גם לאלירן אביאל ודור אז תהיו ערניים" . כוסאמאשלהם בסדר?!!!!!
התלבשתי במהירות וירדתי למטה.
דור אלירן ואביאל הגיעו גם יחד עם עוד כמה חיילים של ברוך.
"הבית מוקף אף אחד לא יוצא ולא נכנס בלי אישור ממני זה ברור?!" אמרתי. אני ודור לקחו פיקוד כי אנחנו הכי טובים.
"אלה סרטים אדומים שימו על היד ואלה כפפות אדומות לא מורידים אותם. ככה נזהה עם מי אתם. כולם זמינים במכשירי הקשר כל הזמן אני ברור?!" דור אמר
"כן המפקד" כולם ענו בפה אחד. חילקנו את הסרטים, הכפפות ומכשירי הקשר.
"מה קורה פה?" ניקי ירדה ושאלה.
"כלום תעלי למעלה" אלירן אמר.
"אתה לא אבא שלי ולא חבר שלי ועכשיו תגידו לי מה קורה פה!" ניקי צעקה
"אני חבר שלך אז בשבילי אהובתי תעלי למעלה" אביאל אמר ברוגע. אבל ראו שהוא מת מפחד.
"מאמי.. מה קרה?" היא שאלה והתחילה לפחד.
"כלום יפה שלי תעלי" אביאל אמר לה.
"דור נתנאל מישהו דופק בדלת" אריאל אמר. הסתכלתי על דור והוא עליי.
"אז תפתח נו מה יש לכם?! אתם פוחדים ממישהו בדלת" ניקי אמרה והתקדמה לדלת
"ניקי תתרחקי מהדלת אני לא צוחק" דור אמר.
"מה עובר עליכם?! דברו או שאני פותחת" ניקי אמרה.
"גדלה זאתי" אלירן אמר.
"נווו" היא צעקה. דור ואביאל הסתכלו עליי הנהנתי בראשי. מה כבר יכולתי לעשות?!?!?! לתת שיהרגו אותה?!
"מקיפים את הבית" דור אמר. ניקי הייתה בהלם.
"מה?" היא שאלה ומנסה לעכל את זה.
"יש מישהו על הבית ממול.. אני חושב שהוא חייל של זגורי כל העמדות להרים את היד עם הכפפה" שמעון אמר.
"אני סופר עד שלוש..1…2…" שמעון אמר באזהרה.
"תירה בשלוש" נתתי פקודה.
"3." שמעון אמר ונשמעה קול יריה.
"הצייללווווו" תהל צעקה. הלב שלי נפל לתחתונים!
"תהל!!!" דור צעק ועלה למעלה.
"נתנאל!!" לין צעקה ובאה אלי.
"אביאל אני מפחדת" ניקי אמרה וחיבקה את אביאל.
"אביאל אלירן קחו את לין וניקי לחדר המוגן של אבא דור יגיע לשם עם תהל. לא לצאת עד שאני נותן אישור" אמרתי והם הנהנו להסכמה.
"לא אני רוצה להישאר איתך נתנאל אני לא עוזבת אותך פה" לין אמרה עם דמעות.
"קטנטונת אני יחזור אני מבטיח" אמרתי ומחיתי את דמעותייה.
"אני יודע שאני חייב לחזור בשביל זה" המשכתי
"בשביל מה?" היא שאלה.
"זה" אמרתי ונישקתי אותה.
היא אחזה בעורפי וקירבה אותי אליה. לא יכולתי להתנתק לא רציתי גם. הנשיקה עם לין עוררה בי תחושות ענקיות שאפילו עם כמה שאני חשבתי שאני מאוהב בניקי הנשיקה עם לין הייתה יותר טובה בשבילי פי מיליון.
"אתה מבטיח לחזור?" היא שאלה בעודי מנשק כל מקום בפנייה חוץ מהפה.
"יותר ממבטיח" אמרתי ונישקתי אותה.
בתוך הלב מתפלל שזאת לא תהיה הנשיקה האחרונה.

נקודת מבט ניקי:
אלירן ואביאל הביאו אותי ואת לין לחדר המוגן. דור ותהל היו שם כבר.
"טוב אביאל בוא איתי, אלירן שמור עליהן!" דור אמר.
"תשמור על עצמך" אמרתי לאביאל ונישקתי אותו.
"אל תדאגי" הוא אמר ויצא החוצה עם דור אחרי שנפרד מתהל.
אני תהל ולין ישבו והתפללנו שהם יהיו בסדר. אלירן הרגיע אותנו, יותר ניסה הוא בעצמו לא היה רגוע.
אחרי חצי שעה נשמעו יריות. אלירן אמר שזה בוודאי קרב.
אני תהל ולין הפכנו ללבנות. אחרי כמה דקות היה שקט.
"תביאי לי את המכשיר קשר עכשיו" פקדתי על אלירן. הוא לא ידע מה לעשות אז הוא הביא לי.
""אביאל!!! דור!! נתנאל!" צעקתי לתוך המכשיר אבל כלום שקט.
לא בבקשה לא… זה לא יכול להיות שהם לא כאן!! הם חייבים להיות בסדר!!!
"אביאל דור ונתנאל תענו לי!!" צעקתי שוב
"בבקשה" מלמלתי בבכי.