חיים של נסיכה \ פרק 4

פרק 4-
נקודת מבט תום:
פתחתי את הדלת וראיתי את המראה הנורא מכל. היילי שכבה בחדר מעולפת לידה בקבוק של וודקה. האחרות היו מסביבה היו גם הן שיכורות והסתכלו עליי בהלם. לקח לי כמה שניות להתאפס "זוזו" צרחתי והעפתי אותן מהיילי היא בקושי נשמה , היא שתתה יותר מדי. "תעשה משהו" מלמלה לעברי קרלי היא הייתה הכי צלולה מבין שלושתן. ניסיתי להנשים אותה. זה לא עבד הרגשתי שאני מאבד אותה. שהייתי יותר צעיר אבא שלי שלח אותי לקורס עזרה ראשונה. מה הסבירו שם ?! שום רעיון לא עלה במוחי. הרגשתי שהלב שלה מפסיק לפעום ועשיתי לה החייאה. היא חזרה לנשום שוב ופקחה את עיניה. האור חזר אליי סוף סוף. אלה היו עשרים דקות של פחד. "היילי" מלמלתי וחיבקתי אותה "תומי.." היא לחשה לעברי תפסה אותי ונישקה אותי 'תום היא עושה את זה בגלל שהיא שיכורה' הזכרתי לעצמי שוב ושוב. אבל המגע של שפתיה על שפתיי היה משכר הרגשתי שזה רק אנחנו בעולם הזה. תפסתי אותה והרמתי אותה מהרצפה "בואי" אמרתי לה ותמכתי בה במדרגות היא כמעט נרדמה. לא הבינה איפה היא ומה קרה לה "אני אוהבת אותך" אמרה וניסתה לנשק אותי "היילי די.. אנחנו לא ביחד כבר" אמרתי לה "אבל.. אני אוהבת אותך.." היא מלמלה לעברי שוב ונגעה בשיערי. איך היא יודעת בדיוק מה לעשות כדי לשתק אותי. עזרתי לה להתיישב באוטו נכנסתי גם אני למכונית והתחלתי לנסוע. היא כל הזמן ניסתה לנשק אותי "זה בגלל שאת שיכורה היילי.. אם היית מפוקסת לא היית עושה את זה" מלמלתי לעברה "לא נכון" אמרה ונישקה אותי בפה. "אני אוהבת אותך.." "את כבר לא אוהבת אותי היילי.. זרקת אותי את זוכרת?" אמרתי לה "עשיתי את זה כדי שאבא ואמא לא יתפסו אותנו…" היא מלמלה ועצמה את עיניה. "אבל למה היילי? למה?" שאלתי אותה "היינו מסתתרים היינו מוצאים דרך" אמרתי לה שהיינו בחנייה של הארמון. "אני אוהבת אותך תום" אמרה שוב ושוב היא יצאה מהמכונית פתחה את הדלת של הנהג ומשכה אותי היא פתחה את הדלת האחורית ודחפה אותי פנימה היא נשכבה מעליי וסגרה את הדלת. היא נישקה אותי היא ניסתה להוריד את החולצה שלי. "היילי לא" אמרתי והתרוממתי היא התיישבה לידי בספסל האחורי "מה? למה" היא מלמלה "את שיכורה היילי, אני לא רוצה שנעשה משהו שתצטערי עליו מחר בבוקר כשתקומי" אמרתי לה "הבנתי" היא מלמלה ויצאה מהמכונית היא לא הצליחה ללכת לבד אפילו. תפסתי אותה במותניה והיא שוב נישקה אותי. היא נשענה עליי והובלתי אותה לכיוון החדר. אלכסה עזרה לי. אלכסה החליפה להיילי את בגדיה לפיג'מה והשכיבה אותה במיטה. נכנסתי לחדר של היילי היא הסתכלה עליי במבט עצוב "אני אוהבת אותך" אמרה לי שוב. היא כנראה ממש מצטערת שעזבה אותי. היא אמרה את זה לפחות 30 פעמים אם לא יותר. היא חיכתה לתשובה חזרה. "אתה לא אוהב אותי נכון תומי?" היא שאלה אותי "אני אוהב אותך" אמרתי לה והיא חייכה היא קמה ממיטתה ונישקה אותי הורדתי את החולצה והמכנס ונכנסתי בתחתונים למיטתה. היא חייכה אליי והתקרבה אליי חיבקתי אותה ונישקתי אותה בלחי "אני כאן.. לידך.. ואני אהיה כאן עד שתרדמי" אמרתי וליטפתי את שיערה היא עצמה את עיניה ותוך 5 דקות היא כבר ישנה. הבטחתי לעצמי שאני לא נשאר כאן עד הבוקר, אני אלך באמצע הלילה.
————————
דפקתי על הדלת של היילי בשבע בבוקר. היא פתחה את הדלת והסתכלה עליי במבט מבוהל. "תומי" היא מלמלה לעברי ומשכה אותי פנימה "מה קרה אתמול?" שאלה אותי "שתית וודקה והיית ממש שיכורה באתי לקחת אותך אתמול ממירנדה ואת רצית שנשכב במכונית" אמרתי לה והיא הסתכלה עליי בהלם "אתה לא.. נכון" היא מלמלה לעברי "ברור שלא נתתי לזה לקרות היילי, ככה את מכירה אותי?! תסמכי עליי " אמרתי לה והיא נרגעה. "ואז ביקשת שאני אישן איתך וישנתי איתך חצי מהלילה ובחצי השני ישנתי בחדר שלי" אמרתי לה. "אני אוהבת אותך תומי" אמרה לי וזה עשה לי פרפרים בבטן, סוף סוף היא לא שיכורה שהיא אומרת את זה. "באמת?" שאלתי וליטפתי את שערה "באמת" אמרה וקפצה עליי התנשקנו ככה איזה עשר דקות עד שלין, אמא של היילי דפקה בדלת. "היי לין" חייכתי שפתחתי את הדלת "היי תומי" היא חייכה וחיבקה אותי "אני צריכה להגיד משהו להיילי" אמרה לי והסתכלתי לעברה של היילי שקמה. "אני אלך" אמרתי ויצאתי מהדלת. הפרחתי להיילי נשיקה באוויר ומסרתי בהצלחה היא חייכה אליי.