חיי עשירים פרק 1

"מה אמא?" שאלתי.
"מה 'מה' שני?! שחכת שאנחנו הולכות לפגוש את רבקה?" אימי ענתה לי.
"אהה… הזקנה המטורללת הזאת?" "גברת שני! בחיים אל תגידי דבר כזה על רבקה!"
"אבל למה אנחנו תמיד צריכות ללכת לבקר אותה?" התרגזתי "היא סנובית זקנה עם אייפון 6 כל הזמן ביד, אייפון 6!!"
אמא שלי התעלמה ממני, לקחה חצאית ורודה וחולצה תכלת יפהייפיה, "הינה, ככה את תלכי, אני אקרא לספרית לבוא לסדר לך את השיער." אמרה ויצאה מהדלת.
נשפתי.. 'עוד כמה זמן אני אצטרך לסבול?!?! אני רוצה לנוח!' נשכבתי על המיטה ופתחתי את הווטצאפ…-אני בין המקובלות בכיתה אז תמיד כשאני לא באה לאנשהו כולם נדהמים-..
ראיתי כל כך מלא שאלות על למה אני לא מגיעה למסיבה, עניתי לכל אחד שאני צריכה לבקר איזו זקנה שקוראים לה רבקה.
~טוק טוק~ לפתע נשמעה דפיקה בדלת.
"גברת שני, אנחנו הספריות באנו לספר אותך. אנחנו יכולות להיכנס" הן שאלו.
"כן כן.. אתן יכולות" עניתי להן בקוצר רוח.
הן נכנסו עם עגלה מלאה מסרקים וחומרי טיפוח מיוחדים לשיער, הן שמו את העגלה ליד הכיסא שישבתי בוט והתחילו לספר אותי.
באותו זמן שהן סיפרו אותי הסתכלתי מעבר לחלון, ראיתי את עידו! 'וואו כמה זמן לא ראיתי אותו!' חשבתי 'איזה שונה הוא! החופש הגדול ממש שינה אותו לטובה.'
בזמן שחלמתי בהקיץ אמא שלי נכנסה בפתאומיות "נו! בואו נראה את הילדה היפה שלי!".
"אמא…" אמרתי "הו אפילו לא גמרנו לספר אותי, אז את לא יכולה לראות."
אמי התעלמה!ממני (שוב) כמו תמיד, אם אני אומרת לה דברים שבשבילה הם כלום היא מתעלמת או אפילו מראה שהיא לא שמעה בכלל וזה נראה אמין!
"טוב לא משנה, אני רואה שגמרת אז ספריות למהר! מישהו רוצה לפגוש אותך" אמי אמרה.
"מי?"
"מישהו שקוראים לו עידו, הוא אמר שהוא מזמן לא ראה אותך ולא דיבר איתך אז הוא רוצה להיפגש איתך"
"טוב אז מהר ספריות!" זירזתי אותן
הספריות גמרו לספר אותי ולסדר לי את השיער, אני חייבת להגיד שמאוד אהבתי את הפוני והקוקו היפים מאוד שהן עשו לי.
ירדתי לקומה ה1 של הבית כמו נסיכה ושם ראיתי את עידו יושב על הספה ממתין.
'הוא ממתין לי.' הרגתי כמו נסיכה באגדות! נכון יש את הנסיכות האלה שרואות שגבר ממתין רק להן? טוב לא הבנתם.. עזבו.
"היי עידו" אמרתי לו כשאני מחזיקה במעקה של המדרגות.
"היי" הוא אמר נפעם "את נראית שונה, זה בשבילי?"
"לא" צחקתי " לא ראית את התמונה החדשה שהעלתי לאינסטגרם?"
"כנראה שלא.. אבל את נראית נפלא ומגונדרת."
"תודה!" אמרתי בזמן שירדתי במדרגות לכיוון הספות הגדולות.
"אז למה באת?" אמרתי בעודי מתיישבת על הספה.
"באתי כי הרבה זמן לא ראיתי אותך, ואני התגעגעתי" הוא אמר בביישנות וקרץ לי, "אני יודע שאין לך חבר בנתיים ואני רוצה להציע לך."
"הממ…"