חלום מתוק או סיוט מתמשך-פרק 2:

קמתי בבוקר עם אנגאובר,הרגשתי כאילו דופקים לי בראש עם משקולת חמש קילו. קמתי עם אנרגיות כהרגלי והתחלתי להתארגן לבית ספר לבשתי חולצת בי"הס בצבע תורכיז ,חצאית פעמון שחורה ונעלי עקב שחורות. ירדתי למטבח וראיתי את עומר יושב על האי ואת אמא שלי מכינה קפה "בוקר טוב יפה שלי" אמרה אימי, דורין , "בוקר טוב" החזרתי עם חיוך. היא הייתה נראת ממש טוב היום -יותר מבדרך כלל- "בשביל מה ההופעה הזאת?!" שאלתי בזמן שלקחתי שוקו. אני די רגילה לראות את אמא שלי מטופחת ומאורגנת, ממנה לקחתי הכל כמעט,יש לה עיניים אפורות ,שיער חום ארוך וגלי כמו שלי עור שזוף, שזה יש לשני ההורים שלי , ולי ולאמא שלי יש גוף מרשים מאוד שנינו מלאות במקומות הנכונים. "יש לחברה בעבודה יום הולדת ואנחנו עושים לה משהו קטן" ענתה ובדיוק היה צלצול בדלת ,ניגשתי לפתוח ,זו הייתה אוראל "היי,בואי כנסי" אמרתי והתקדמנו למטבח "צריך כבר לצאת לכיוון בית ספר " הודיעה אוראל .
"טוב שניה אני עולה להביא את התיק ונלך" רצתי בגרם המדרגות עד לחדרי לקחתי את התיק וחזרתי למטה "בואי" אמרתי לאוראל
"תום אני צריך הסעה " אמר עומרי "למה מה קרה לרכב שלך ?" שאלתי "פנצ'ר" ענה בקצרה "טוב ייאלה בוא"
התקדמתי לרכב יחד עם אוראל "המפתחות" אוראל אמרה וזרקה לי אותן,פתחתי את האינפיניטי (רכב) השחור שלי ונכנסתי למושב הנוסע אוראל לידי ועומר מאחורה ."למה המפתחות היו אצלך?" עומר שאל את אוראל "כי אתמול אנחנו יצא.." "היא הייתה צריכה ללכת לאיזה מקום אז הבאתי לה את הרכב" קטעתי אותה ושלחתי לה מבט אזהרה ,עומר הנהן ושם אוזניות, הנסיעה עברה מהר ויחסית שקטה. כשהגענו לבית ספר עומר אמר תודה והלך לכמה בלונדיניות.
"היי" דין אמר מאחורי ומאחורי אוראל ,הוא נשמע עייף מת. "עד איזה שעה נשארתה?" שאלתי עם חיוך משועשע "ארבע ,ארבע וחצי מי זוכר " מלמל בעייפות "למדת למבחן?" אוראל שאלה אותו, "פחות או יותר" ענה , אוראל נאנחה "נתראה בפיזיקה" אמרה והלכה לכיוון הכיתה שלה.
אוראל לומדת ב-יא' 3 ואני ודין ב-יא' 4 ושיעור פיזיקה זה השיעור היחיד שכולנו לומדים יחד.
"איזה שיעור יש עכשיו?" שאל , "היסטוריה" עניתי "מה..אוף אין לי כוח" הוא אמר בתסכול.

-צלצול-
"איזה שעמום ,עוד שניה נרדמתי!" התבכיינתי לדין כשהלכנו לכיוון הקפיטריה "אני נרדמתי!" אמר ושיפשף את עיניו ,גיחכתי "אני הולכת שניה ללוקר אני יבוא עוד כמה דקות" הודעתי לו,הוא הנהן והמשיך ללכת.
פתחתי את הלוקר והוצאתי משם כמה מחברות שמתי לב שיש בלוקר מפתחות ,לכמה שניות לא הבנתי של מי זה עד שנזכרתי שאלו המפתחות ששון נתן לי לשמור בשבילו .סובבתי את ראשי ושמתי לב שגם שון ליד הלוקר אז ניגשתי להחזיר לו אותם,מה יש לי לעשות איתם אנחנו כבר לא מדברים. "היי "אמרתי "ה..היי" שון אמר מופתע "מה קורה?"שאלתי משחקת את עצמי כאילו הכל טוב "רגיל"ענה, הוא חיפש משהו בלוקר שלו בעצבים. "מה את מחפש?" שאלתי "סתם מפתחות נשברו לי הקבועים ואני לא מוצא את הספייר." ענה "בדיוק בגלל זה באתי."
"מה?" שאל בהרמת גבה "אתה נתתה לי אותם כי ידעתה שאתה תאבד אותם" אמרתי והושטתי לו את המפתחות "באת בדיוק בזמן"אמר עם חיוך "שמתי לב" חיכתי גם אני בהייתי בו לכמה שניות הסתכלתי על העיניים הגדולות והאפורות שלו,על השיער החום שארך לו ונהיה יותר פרוע.
הרגשתי שמסתכלים עליי אז הסתכלתי מאחורי כתפו וראיתי את מישל ,הכלבה של השכבה, מסתכלת עלינו בעצבים "נראה לי שכדי שאני אשמור מרחק למה חברה שלך מתחילה להתעצבן" אמרתי,שון הסתכל לאיפה שאני הסתכלתי ,"נפרדנו."הוא אמר "אה …אני לא..פשוט.." גימגמתי הייתי חסרת מילים לא ידעתי מה אני אמורה לומר. "זה בסדר, תודה על המפתחות לפחות משהו אחד עשיתי כמו שצריך" אמר בזמן שסגר את הלוקר "טוב,ביי נדבר." אמרתי ומיהרתי לקפיטריה.
נכנסתי לקפיטריה והלכתי ישר לשולחן שדין ואוראל ישבו לאכול, "חיימשלי מה קרה התעקבת?" אוראל שאלה "היא הלכה ללוקר שלה " דין ענה במקומי , "בהתחלה זה היה ככה" אמרתי "מה זאת אומרת "אוראל שאלה , "דיברתי עם שון"אמרתי "אויי תום למה את לא מבינה שהוא לא שווה את היחס שלך"אוראל התצבנה בשבילי "כן אני יודעת,אני לא הלכתי אליו בשביל לדבר אני נזכרתי שיש אצלי מפתחות שלו אז הלכתי להחזיר לו אותם. וגיליתי שהוא נפרד מהכלבה." אמרתי "נו ו.."דין אמר , "מה נו ו.. הוא נפרד ממנה"אמרתי "זה לא מעניין אך אחד אנחנו המשכנו אלה רק את לא"אוראל אמרה.נאנחתי "הוא ניתק איתנו קשר בגלל איזו כלבה אני לא חושבת שהןא שווה בכלל שנדבר אליו." אוראל אמרה ותכלס צודקת .

"דין" אנה קרא לו,אחת מהחברות של מישל .זונה טיפוסית גוף יפה, שיער שחור ועיניים כחולות , "שניה אני בא"דין אמר לה וראו שהיא קצת הזעיפה פנים, "אני הולך "דין אמר והסתכל יותר לכיוון של אוראל, "למה אתה מודיעה? " אוראל שאלה ביובש, " אוקיי " הוא מילמל והלך,"לך זדיין" אוראל אמרה כשהוא הלך עם אנה "זה בדיוק מה שהוא הולך לעשות" אמרתי עם חיוך מתגרה, אוראל שלחה לי מבט עצבני "אויי אוראלי מקנאה?!"שאלתי בקול ילדותי בכוונה "מה הקשר?! שיעשה מה שהוא רוצה מה אנחנו זוג" אוראל התעצבנה "אולי תגידי לו כבר שיש לך רגשות אליו" הצעתי "אין לי רגשות אליו זה סתם עצבן אותי שהוא ביקש רשות ללכת להזדיין" אוראל הכחישה. הסתכלתי עליה עם חיוך והחלטתי לשתוק,מודעת שהשיחה הזו לא תוביל לשום מקום.