חלום שהוביל למציאות ,פרק 45 .

אנשים חזרתי !!! סוף כול סוף אני יכולה לכתוב לכם בתדירות יותר גדולה ופעם בשבוע וגם זה לפעמים לא .
אני מקווה שתהנו מהפרק אוהבת את כולכם :*

שכבתי מאובנת על המיטה הגדולה , רעדתי ושיני נקשו בקול , לידי שכב על הצד מישהו , זה לא היה אבא ולא אף אחד שהכרתי , היה לו חיוך מרוח על הפרצוף הוא זמזם מנגינה שקטה , ידו הגדולה לא הפסיקה ללטף את בטני, מידי פעם הוא הפסיק עם המנגינה ורכן כדי לנשק אותה .
חיפשתי משהוא , לא , לא משהוא , מישהו , חיפשתי את אשרת הסתכלתי מסביב , ראיתי את גופה הקטן והצנום שוכב מוכה ושבור בצד היא גם רעדה , ידה הצנומה היתה מונחת על ביטנה ברפיון דמעות זלגו על לחייה היא הסבה את מבטה אלי ואמרה:" איך יכולת לשכוח אותי בכזאת קלות , לשכוח אותי ואת כול מה שקרא לנו עכשיו ?! .

קפצתי מהמיטה והבהלתי את יישי ," מה קרה? " הוא שאל בבהלה עדין חצי ישן , התנשפתי כאילו רצתי עכשיו מרטון, והייתי מכוסה בזיעה קרה , לא יכולתי להשאר לשבת הייתי חייבת לזוז אז
ירדתי מהמיטה והתחלתי להתהלך הלוך ושוב בחדר ,מתלבטת אם החלום שהיה לי עכשיו הוא רק חלום או שהוא יותר מזה ."אריאל , מה קרה , הכול בסדר?" ישי ישב בקצה המיטה משפשף את עיניו בעייפות .
אני בסדר זה קר חלום מוזר תחזור לישון " מלמלתי ממשיכה להתהלך בחדר .
" אריאל למה את לא ישנה ?" הוא שאל עדין מודאג , הוא התרומם וניגש אלי הוא הניח את שתי ידיו על הלחיים שלי ועצר אותי , " מה יש?" הוא שאל מביט לתוך עיני מהפנט אותי כמו תמיד, " סתם חלום מוזר " אמרתי בביטול וחזרתי למיטה , הוא נאנח , עייף מידי כדי להתווכח איתי וחזר לישון , אחרי כמה דקות החזה שלו חזר להתרומם בקצב אחיד מסמן שהוא נרדם , התרוממתי מהמיטה כדי למזוג לעצמי כוס מים לשתות, הקרניים הראשונות של השמש התחילו לבצבץ ,מזג האוויר היה יחסית נעים אז לקחתי סמיכה והתיישבתי בחוץ על הנדנדה שהונחה מתחת לפרגולה שלנו כדי שלא תירטב מהגשם .
התבוננתי בעננים שהתחילו להתאסף סביב השמש אומנם הם היו קטנים עוד אבל הם התחילו להתעבות , נשמתי עוד קצת מהאוויר הקריר אולי הוא יעזור לראש שמתפוצץ לי מרוב מחשבה , מה זה היה החלום המוזר הזה , ואם בכלל זה היה חלום.
הקור התעצם והסמיכה לא עזרה , הידקתי את הסמיכה קרוב יותר אלי ונכנסתי למיטה בחזרה , סתם שכבתי ולא הצלחתי להירדם .

אבא העיר את יישי כדי שילכו לבית כנסת בייחד , יישי כמו תמיד לא רצה לקום מהמיטה נאלצתי לבעוט אותו מהמיטה כדי שאבא שלי לא יחטוף עליו עצבים על הבוקר כול פעם מחדש הם מפסידים את ההתחלה של התפילה בגללו.
" יישי תרים את התחת שלך מהמיטה וקום כבר " דחפתי אותו עד שנפל מהקצה של המיטה " אריאל "התלונן.
הוא השתהה עוד כמה שניות על הרצפה אבל קם כשהיא נהייתה קרה מידי .
" פעם הבאה אני אשפוך עליך דלי מים קרים " התגריתי בו , הוא התרומם מובס , לא היה לו כוח אפילו להתווכח איתי .
" אוי.. יישי שלי מסכן שלי " המשכתי להתגרות בו .
הוא הסתובב אלי , חיוך הניצחון היה מרוח על הפנים שלי והוא לא אהב את זה , הוא התקדם לאט לאט, כבר ידעתי מה הוא רוצה לעשות , הוא הולך להחזיר לי . הוא תפס את הפנים שלי ונתן לי מלא נשיקות קטנות שמרחפות מעל השפתיים שלי , עכשיו לא משנה שהנשיקות האיילה ממש מעצבנות אנחנו גם לא צחצחנו שיניים ." יישי " מחיתי ועשיתי פרצוף נגעל .הוא התרומם בגב זקוף לבש הבעה מרוצה בליווי חיוך ניצחון מטופש על הפנים וניכנס למקלחת .
נזרקתי על המיטה ונשמתי עמוק , החיוך מטופש היה עדין מרוח על הפנים שלי , זה ממש כיף להתגרות ביישי כשהוא עייף.
הוא יצא לבסוף מהמקלחת , ולא הספיק לו הנשיקות המעצבנות והוא היה חייב להמשיך עם זה .הוא נעמד מולי מוריד לאט את החולצה ,הוא יודע שאני מובכת מכאילה דברים והוא מתגרה בי בזה , הוא פתח את הכפתור של המכנסים והתחיל להוריד אותם .
לקחתי את הקרית שהייתה לידי זרקתי אותה עליו הוא תפס אותה מגחך ואני פרצתי בריצה , עד כמה שיכולתי לרוץ עם בטן , ושמעתי את יישי מתפוצץ מצחוק מאחורי , נכנסתי למטבח לקחתי כוס מים קרים ושתיתי אותם בשקיקיה מתפללת שהחום שהתפשט לי בכול הגוף יעלם .
" מה יש ?" אמא נכנסה למטבח והכינה לה כוס קפה .
"אני שונאת אותו זה מה יש לי " אמרתי לא בטוחה אם אני עצבנית או משועשעת .התיישבנו על האי ואמא התחילה לספר לי כמה אבא היה מתעלל בה גם כשהם היו קטנים , האמת זה מצחיק לשמוע דברים כאילה , בחיים לא חשבתי שאבא שלי פתאום משום מקום היה שופך עליה מים קרים או שהיה מפחיד אותה עם ג'וקים ועכברים מצעצוע.
יישי נכנס למטבח – לבוש יש לציין – נתן לי נשיקת פיוס בראש והכין לעצמו קפה .

אבא יישי ויוני יצאו לדרך ואני ואמא התפרסנו על הספה רגל על רגל וקראנו ספר .
אחרי כמעט שעה דפיקות מהוססות נשמעו בדלת , אמא נגשה לפתוח וכשהיא ראתה שזה אשרת ורועי היא הסבירה להם שהם לא היו צריכים לדפוק, היא ניגשה להכין לאשרת משהו לשתות ושאלה את רועי מה הוא מעדיף לשתות , כשהיא סיימה להכין להם את מה שהם רצו היא התיישבה ליד אשרת ושניהם התרווחו בספה .
הייתה דממה מביכה מאוד, רוא על אמא שהוא רוצה לדעת מה קרה לאשרת כול השנים האיילה אבל היא לא ידעה איך לשאול .
אשרת כנראה הבינה מה היא רוצה לדעת, אז היא נשמה עמוק והתחילה לספר .
"אחרי החטיפה ואחרי שהם זרקו אותי למים איזה זקן נחמד שראה אותי ולקח אותי תחת חסותו , הוא היה גר לבד רק עם הנכד שלו שהיה בן 17 , והנכד שלו היה מהאנשים המלחיצים " קולה רעד קצת .
" את לא חייבת לספר את זה עכשיו אם את לא יכולה " אמא אמרה ברוך .
" לא אני רוצה , אני שונאת לספר את זה בחלקים , עדיף פעם אחת חזק וכואב מאשר בחלקים " היא טירצה את עצמה והמשיכה .
" כול עוד הזקן היה בחיים הוא לא הרשה לו לגעת בי אבל כשהוא מת כבר לא היה מי שיגן עלי מפניו.. והוא אנס אותי" היא עצרה לקחת נשימה רועדת והמשיכה ," הוא דאג לי לאוכל והכול אבל בכול לילה הוא היה באה אלי למיטה , הוא טען שבגלל שהוא מאכיל אותי ודואג לי למקום לישון אני צריכה להחזיר לו טובה " היא פלטה גיחוך מריר, " אחרי שנה היה נמאס לי אז החלטתי לברוח הוא השאיר לי כול כך הרבה אפשרויות לברוח זה היה כאילו הוא רוצה שאני אברח ממנו , ערב אחד כשיכולתי לעמוד על הרגלים שלי כדי לבשל לו , בדיוק קצצתי את כול הירקות שהוא הביא לי כדי שאני אבשל לו לפני שהוא חוזר, אבל הוא חזר מוקדם והוא היה שתוי הוא ראה אותי מבשלת ולא ייאכל להוריד את העיניים שלו הוא ניגש אלי בפעם המאה באותו היום וניסה להידחק בי מאחור בזמן שאני מבשלת , התעצבנתי עליו וחתכתי אותו ממש מתחת לעין שלו , ובצוואר רצתי לחדר המאולתר שלי לקחתי את התיק שארזתי כבר מקודם וברחתי לא הסתכלתי אחורה אבל ידעתי שהוא שם , הוא תמיד היה שם ,והוא תמיד חיפש אותי " עיניה היו נסערות וכך גם שלי .
אמא הסתכלה עלי ואני עליה שנינו חיברנו אחד ועוד אחד והבנו , כול השאלות שהיו לא פטורות , כול פעמים שלא הבנו למה הוא רודף דבקה אחרי למה הוא לא מוותר והוא ממשיך לנסות כול מה שלא הבנתי אז הבנתי עכשיו .
אשרת קלטה שמשהו קורה אבל לא הבינה מה , " מה ?" היא שאלה בבלבול .
"הוא נאסר" פלטתי, היא עדין לא הבינה אז הסברתי לה יותר טוב.
" הוא אנס גם אותי ,הוא סימם אותי כשהייתי במסיבה כדי שיוכל לקחת אותי ואת יישי לאיזה חור ואז לאנוס אותי מול יישי…ככה נכנסתי להריון ." הסברתי .
היא שתקה ועיקלה לרגע את מה שאמרתי , "והוא בכלא ?" היא שאלה עדין לא מאמינה .
" כן" הרגעתי אותה , היא נשמע עמוק , נראה כאילו משקל של טונים ירדו לה מהכתפיים.
היתה שתיקה מהולה גם בהקלה וגם במבוכה.
" אני מצטערת " היא אמרה לבסוף ," בגללי זה קרה לך הוא חשב שאת זאת אני " .
" אל תדאגי מה שהיה היה , עכשיו צריך להמשיך הלאה " אמרתי נחושה בדעתי לא לחשוב על העבר הרע .
" אז איך בסוף נפגשתם?" אמא שינתה מהר את הנושא , אשרת לקחה נשימה והמשיכה בסיפור " כמה ימים אחרי ששוטטתי ברחובות איזה אישה נחמדה אספה אותי לבית שלה אבל הרווחה גילתה על זה והוציאה אותי לאיזה למעון מוזר ושם פגשתי את רועי " היא סיימה .
" ואיך הגעתם לפה?" שאלתי עדיו לא מבינה איך הם מצאו את עצמם פה בפרק ממול .
" אהה.. בואו נגיד שלא היה שם מיודע מה טוב, אז ברגע שהעיפו את רועי משם כי הוא עבר את גיל 18 ברחתי איתו, בתקווה שפה נצליח למצוא עבודה והכול " עיניים שלה זרחו כשהבינה שהם הצליחו ,היא הסתכלה על רועי שניהם נראו מאושרים מאוד .
" כן אני אתחיל לחפש פה עבודה ואני אשכור דירה ואתיישב פה ליד אשרת " רועי אמר עדיו מביט לאשרת בעיניים .
" אתה לא חייב להילחץ אין לנו בעיה שתגור אתנו יש לנו חדר פנוי שאתם יכולים לישון בו עד שתתמקמו , ואשרת אני אשמח אם את תחזרי ללמוד אנחנו נעזור לך בכול דבר שנוכל , ואני רוצה שאחרי השבת אנחנו נצא לשופינג " אמא סימה את המשפט במחיאת כף מאושרת שסוף סוף יש לה סיבה ללכת לקניות .
אשרת חייכה והביטה באמא, מאושרת שהיא מצאה את המקום שלה סוף סוף .
" אני שמחה שמצאנו אותך , תמיד הרגשתי שמשהו חסר " התוודיתי בפני אשרת .
" אני מאושרת שמצאתי אתכם , אחת הסיבות שברחנו הייתה כדי לחפש אתכם " היא אמרה כבדרך אגב .
" כן סוף סוף המשפחה שלמה " אמא אמרה מאושרת ודמעות זלגו על לחייה .
אבא יישי ויוני נכנסו והצטרפו להתרגשות שאפפה אותנו לכמה דקות ואז הלכנו לאכול את סעודת שבת בכיף ובנועם כשסוף כול סוף הכול במקום ואף אחד לא חסר .