חלום שהוביל למציאות פרק 51

אושר נרדמה על הרגלים שהחלו לכאוב מרוב הישיבה המרובה על הרצפה , אמא התרוצצה בבית , היא כבר דברה עם השוטרים , היא התווכחה איתם שנה על זה שזה כן יכול להיות חטיפה בגלל שכבר חטפו אותנו כבר והכנסנו לכלא את החוטף , הם לא האמינו לה , " אם אמרו שאם הוא לא יגיע תוך 24 שעות רק אז הם יתחילו לאסוף ראיות" היא התכופפה אלי ולחשה .
אבא הלך לראות מה עם הכלבה של יישי וכנראה לקרוא לווטרינר או לקחת אותה לא הבנתי מה הוא הולך לעשות איתה .
התרוממתי בעצבים אושר התעוררה בבהלה, הספקתי לשכוח שהיא ישנה על הרגלים שלי , אמא העבירה אותה מהר לספה ואני התקדמתי בצעדי ענק לבית של יישי לראות מה אני מפספסת .נשמתי עמוק מנסה להירגע, פתחתי את הדלת עברתי בסלון על הספה הייתה הסמיכה שתמיד יש שם , היא עוד הייתה מקופלת , הכול היה מסודר ויפה נכנסתי למטבח הכול היה במקומו חוץ מהסכין שהייתה זרוקה בקצה המטבח , על הסכין היה קצת דם ,של מי אני לא יודעת , או שיישי הגן על עצמו והדם הוא של התוקף או שהתוקף הוא זה שהשתמש בסכין והדם של יישי , חנקתי יבבה שרצתה להתפרץ מפי , כך או כך הכמות דם שיש לא קריטית , הוא כנראה רק פצע אותו קצת .
יצאתי מהמטבח הלכתי לפינת חדר האוכל , שני כסאות היו הפוכים והמפה על הרצפה אגרטל הזכוכית שהיה על השולחן היה עכשיו מנופץ על הרצפה , יישי כנראה התנגד ונלחם , הוא אמר שהוא יודע הגנה עצמית , הוא התכוון ללמד אותי אבל לא הספיק .מול הדלת של השירותים שהיו קרובים לחדר של יישי היה מלא דברים זרוקים על הרצפה ובחדר עצמו כול השידה של הבשמים שלו הייתה על הרצפה הכיסא היה הפוך , ראו שנאבקו פה , אני לא מבינה איך לא ראיתי את זה לפני שיצאתי בריצה מהבית , פתק שרק עכשיו שמתי לב אליו היה מונח על המיטה , הרמת אותו בידיים רועדות וקראתי .
לקחת לי משהוא שאני אוהב , אני אקח לך משהוא שאת לא מצליחה להסתדר איתו .
אריאל , עכשיו אנחנו שווים .

דמעות זלגו על הלחיים שלי , זה הכול בגללי , לולא אני ליישי זה לא היה קורא ליישי.
לא יכולתי לשאת את האשמה שהתנחלה לי בלב , יצאתי מובסת לחצר לראות אם הם השאירו אחריהם משהו לא ראיתי כלום ראייתי היטשטשה בגלל הדמעות .
" אריאל " שמעתי את קולה של אשרת , היא התקדמה אלי וחבקה אותי .
" אל תדאגי אמא צועקת על המשטרה היא איתם בטלפון והיא תתפלל לנו בזה " היא הרגיע אותי .
התנתקתי ממנה והתקדמתי בחזרה הביתה להראות לאמא את הפתק שהשאירו לי .
" אמא " קטעתי אותה והראיתי לה את הפתק , "הם השאירו את זה ויש גם בכין עם דם על הרצפה במטבח , זה יעזור להם ?" שאלתי מתפללת שזה יספיק , זה חייב להספיק , היא מלמלה עוד משהוא לטלפון הנהנה נתנה את הפרטים וניתקה , " הם יבואו עכשיו" הסבירה , נשמתי עמוק והתיישבתי על הספה ליד אושר שעדיין ישנה . נשכבתי לידה ושקעתי במחשבות ניסיתי לעשות בהם סדר אבל לא הצלחתי פשוט נתתי להם לרוץ בלי להתייחס אליהם.
חזרתי למציאות כששמעתי את הסירנות של המשטרה , קפצתי מהספה ורצתי החוצה פתחתי את הדלת בדיוק כשהשוטר באה לדפוק , הושטתי לו את המכתב " קח , זה המכתב שהוא השאיר לי ואני יראה לך את הבית שלו , לא נגעתי בכלום לא רציתי להרוס משהוא ."אמרתי , הוא היה מופתע אבל עקב אחרי , הראיתי להם את כול הבית הוא צילם תמונות ואסף את הסכין שהיה עליה דם ." אני אבדוק לדם הזה את DNA ואז נוכל לראות של מי הדם הזה , אנחנו נמצא אותו " הרגיע אותי כשראה שאני ממש לחוצה , הוא בא להסתובב אבל עצר וחזר להביט בי " אני רוצה שתדעי שאני הולך להפוך הכול כדי למצוא אותו, אבל אני רוצה שתשמרי על עצמך , אם יש לך בעיה או מאימים עליך או שאת חושבת על עוד משהוא את יכולה להתקשר אלי אני יעזור לך עם הכול ." הוא היה כול כך כנה , הנהנתי כמו ילדה טובה ולקחתי את הכרטיס שהוא הושיט לי . הוא רשם משהוא עלה על ניידת ועזב .
קיוויתי שהוא באמת יעשה הכול כמו שהוא אמר , ידעתי שהוא באמת יקיים את מה שהוא אמר היה לו את המבט הזה שיש לכול אבא , את המבט הזה שאומר שהוא יגן עליך גם אם זה יעלה לו בחיים שלו , אבן ירדה לי מהלב, הוא באמת יעשה הכול כדי להחזיר לי את יישי , בזה לא פקפקתי השאלה היא איך הוא יחזיר לי אותו .
באיזה מצב?