Nataliyad
טוב אנשים היה לי כיף לכתוב את הפרק , סוף סוף זה הלך מהר . אני בטוחה שיש שגיאות אז אני מצטערת שוב . אבל מקווה מאוד שנהנתם .

חלום שהוביל למציאות פרק 52 .

Nataliyad 19/08/2015 893 צפיות 4 תגובות
טוב אנשים היה לי כיף לכתוב את הפרק , סוף סוף זה הלך מהר . אני בטוחה שיש שגיאות אז אני מצטערת שוב . אבל מקווה מאוד שנהנתם .

אמא איזה ארוך .. אם יש שגיאות או אותיות לי במקום אני מצתערת רציתי להספיק מלא דברים , אבל לעבור על זה לא הספקתי .

הימים זוחלים , כול יום אחרי הלימודים אני מבקרת בתחנת המשטרה לראות אולי יש להם קצה חוט לאיפה הוא נמצאה .
התוצאות של הDNA הראו שזה באמת אבל של האנס שלי , וזה באמת פעולה של נקמה .
ההורים של יישי חזרו מיד כששמעו על החטיפה , הם שונאים אותי , לא מספיק הם שנאו אותי מקודם עכשיו הם שונאים אותי יותר, אני הסיבה לזה שחטפו את הילד שלהם .
אמא אומרת לי לתת להם זמן אולי כשהם יירגעו קצת הם יבינו שזה לא אשמתי , אבל היא לא מבינה זה כן אשמתי , רק בגללי יישי לא פה , רק בגלל מה שקרא לי יישי איננו עכשיו.
במשטרה כבר לא בטוחים אם ימצאו אותו חי או מת , האמת שגם אני כבר איבדתי תקוה כבר כמה ימים שאני לא מצליחה לישון בכול פעם שאני עוצמת עיניים אני רואה את יישי שוכב באיזה בור מכוסה בדם , לפעמים אני חולמת שהוא יושב באיזה כיסא חבול כולו , אבל אני לא יודעת אם זה סתם בגלל שאני בלחץ ואני לא יודעת מה קוראה איתו ואיפה הוא נמצא , אולי המוח שלי ממציא דברים , אני כבר לא יודעת מה לחשוב .
יצאתי מהאוטובוס נכנסת לתחנת המשטרה יוסי הבלש שהביאו לו את התיק של יישי.
" אריאל , למה את לא בבית נחה, אם תבואי כול יום זה לא אומר שנמצא אותו יותר מהר ,לכי הביתה לנוח ואני יעשה את העבודה " התחנן .
" אתה יודע טוב מאוד שזה לא עובד עלי " הצבעתי על הפרצוף המתחנן שיש לו על הפנים בכול פעם שהוא אומר לי לחזור הביתה לנוח , הוא התייאש והכניס אותי למשרד שלו ,הוא הראה לי את התמונה שיש לו של החוטף היא יחסית ישנה אבל עדייו אפשר לזהות אותו הוא הסתכל על מצלמות ועוד פעם על התמונות מהזירה לראות אולי הוא מפספס משהוא .
" אני לא מצליח להשתחרר מהתחושה שאני מפספס משהוא , זה לא הגיוני שהוא לא השאיר איזה רמז או משהוא , אפילו בתיק שלו " הוא זרק את התיק העמוס של החוטף , לקחתי את התיק מסתכלת לראות אולי אני אצליח למצוא משהוא , קראתי הכול אבל לא הצלחתי למצוא כלום אין שום דב שיסגיר אותו .
תקתוקים נשמעו בדלת ואשרת ורועי נכנסו , את שוב פה ?" אשרת שאלה בנימה חסרת סבלנות , התעלמתי ממנה לא היה לי כוח להתווכח איתה , היא התיישבה לידי ורועי עמד מאחוריה . " מה זה ?" שאלה וחטפה את התיק מהידיים שלי, היא עיינה בו כמה דקות וזרקה אותו גם. רועי לקח אותו מהר חיפש איזה דף ספציפי שכנראה ראה כשאשרת פתחה את התיק .
הוא כיווץ גבות וקראה שוב ושוב את אותו הדף .
" מה " יוסי שאל אותו " מה מצאתה ?" דחק בו .
" כתוב פה שבקרתם בדירה שלו " הוא הפנה את מבטו ליוסי .
" כן , היינו שם אבל הוא לא נמצא שם "הסביר לא מבין לאן הוא חוטר .
" תראה לי את התמונה שלו " רועי בקש והושיט את היד יוסי הגיש את התמונה , החזה של רועי עלה וירד בקצב מהיר האישונים שלו התרחבו ומבט של הקרה היה על פניו ." אני מכיר אותו , עבדתי אצלו כשהייתי בן 10 , הוא גרם לי לעשות כול מיני עבודות מלוכלכות לבן שלו ולו " הסביר .
" ואיך זה קשור אלינו " יוסי עודד אותו להזדרז ולהגיע לפואנטה .
" תמיד היינו נפגשים בסוג של מקום סודי שאף אחד לא ראה אם לא התקרב אליו " הסביר " יש לך תמונה של הבית שלו ?" שאל , יוסי פשפש בין הדפים הוציא תמונה והושיט אותה לרועי , רועי הצביע על מקום שנראה כמו חצר אחורית של הבית , " שם יש פתח של ביוב , אבל זה מזמן לא ביוב הוא הפך את זה למקום מסתור של כול הסמים וכול הנשים שהיה חוטף "
יוסי התקרב כדי לראות יותר טוב .
"רגע אבל איך אף פעם לא ראיתי אותך ?" אשרת שאלה בבלבול .
" אף פעם לא נכנסתי הביתה היה לי כניסה מאחורה , הוא תמיד היה שם כאילו לא היה לו בית משלו, כששאלתי אותו אם יש לו בית לגור ו חוץ מהמרתף הזה , הוא אמר לי שגרשו אותו מהבית שלו וזה למה הוא תמיד שם "
" אהה אז זה למה אף פעם לא ראיתי אותך או אותו בבית של הזקן " אשרת אמרה .
" אז אתה אומר שיש סיכוי גדול מאוד שיישי שם ?" יוסי שאל אותו רוצה לוודא שזה המקום הנכון .
"כן " רועי אמר בבטחה והזדקף , " אני יכול להראות לך מאיפה אפשר להיכנס כדי שהוא לא יבחין בך , יש לו מלא מקומות מסטור גם בתוך המרתף אז להיכנס לשם לא כדאי כי הוא יכול להתחבא ולהרוג אתכם , אתם צריכים להוציא אותו משם או להכניס מישהו שהוא מכיר "
" ואתה רומז לי שאתה רוצה להיכנס ולהוציא משם את יישי , או אפילו להוציא אותו כדי שנוכל לתפוס אותו " יוסי אמר בספק גם הוא מזדקף , ראשי עבר כמו פינג פונג בין יוסי לרועי כשהם התווכחו בניהם אם כן יכניסו את רועי או לא .
" אני לא יודעת מה אתכם אבל אם יישי שם אני מוכנה ללכת לבד אפילו , אני צריכה לדעת אם הוא בחיים או לא." אמרתי חד וחלק, סוף כול סוף יש לי שביב של תקווה אני לא מוכנה שהם יבזבזו את הסיכוי שלי למצוא את יישי.
יוסי נשם עמוק והתרומם " תישארו פה את כבר חוזר " הוא הצביע על החדר וסגר אחריו את הדלת לכדי לוודא שאנחנו לא יוצאים .
" אין מצב שאני לא הולך לשם " רועי אמר בבטחה .
" מסכימה איתך אין מצב שאני לא יהיה שם כשהם מוציאים אותו ..אם הוא שם " הוספתי בלחש.
" אריאל אני כמעט בטוח שיישי שם , הוא תמיד אמר לי שזה מקום המסתור הכי טוב שלו , והוא תמיד הביא לשם בנות מסמם אותם עושה איתם מה שהוא רוצה והם היו שוכחות את הכול אז הוא היה משחרר אותם באיזה סמטה, הוא לא התעסק אז עם רציחות עד שהיה לו איזה בעיה עם מישהי שנזכרה , והיא לא הייתה מוכנה לשתוק אז הוא הרג אותה " כשהוא אמר את זה נפלה לי אבן על הלב, הוא הרג מישהו כבר אז אולי הוא יהרוג לי את יישי .
יוסי נכנס לחדר מלווה ברוש היחידה הם לקחו את רועי לצד אמרו לו משהוא הוא הנהן נחרצות , הוא כנראה ילך איתם , אשרת הביטה בהם בדאגה , אני לא ידעתי מה לעשות מצד אחד רציתי שהוא ילך אבל הוא יסכן את עצמו ככה ואני לא רוצה שיקרא לו משהוא וזה יגרום לאשרת צער .
רועי נכנס ונגש לאשרת הוא החזיק לה את הפנים והסביר לה בשקט שהוא הולך ויהיה עלו מכשיר איתור ורמקול יהיה עליו הכול כדי שהוא יהיה בטוח ושלא יקרא לו כלום , דמעה ירדה על הלחי של אשת אבל היא הנהנה בהבנה .
לא ידעתי מה להגיד הוא מסכן את עצמו בשביל יישי , הוא הסתכל עלי והרכנתי את ראשי " אני עושה את זה בשביל יישי הוא בנאדם טוב מידי כדי לסבול אצלו , ואני רוצה למצוא אותו כמוך " הוא אמר לי ואז יצא עם יוסי והמפקד להתארגן .
" מה עושים ?" שאלתי את אשרת .
" אני לא יודעת מה איתך אבל אני ממש לא נשארת פה , אני הולכת איתם לא מעניין אותי אפילו אם אני צריכה לעקוב אחריהם כול הדרך .
" אני באה איתך , הבאת את הרכב של אמא ?" שאלתי .
" כן, אבל רועי נהג אני לא יודעת לנהוג"
" זה בסדר אני יודעת לנהוג אני פשוט לא אוהבת את זה , אבל עכשיו אין מצב אני לא נוהגת " אמרתי בהחלטיות .
נפרדנו לשלום מרועי ויוסי כדי שיחשבו שאנחנו הולכות, אשרת נתנה לרועי נשיקה מלאת משמעות בפה ונפרדה .
" הוא לא קנה את זה" היא אמרה כשנכנסנו לאוטו.
" זה בסדר הוא לא צריך לקנות את זה , יוסי צריך לקנות את זה , הוא לא ייתן לנו לבוא אם הוא היה יודע הוא מסוגל להכניס אותנו להסגר במשך כול הזמן הזה " אמרתי בזמן שהתנעתי .

נסענו אחריהם , הקפדתי לשמור מרחק תמידי מהם כדי שלא יראו אותנו , אחרי נסיעה של שעה הם עצרו כמה רחובות מהבית , רועי פרע את השיער שלו , עישן שני סיגריות והתכונן ללכת .
" לא ידעתי שהוא מעשן " אמרתי לאשרת .
" הוא לא ." אמרה נחרצות "הוא צריך להראות כמו משהוא שחי ברחוב ולעשן כנראה חלק מזה , הוא הפסיק לפני שנה , וזה היה לו קשה מאוד להפסיק , הוא יצטרך לעשות את כול התהליך שוב " אמרה באכזבה .
" לא נורא הוא יצליח" אמרתי בטחה, הבטן התחילה לכאוב לי , לא כאב של צירים , כאב של ציפייה , אני לא מסוגלת לחכות ככה יותר מידי .
רועי התקדם לבית ונעלם בפינה , איזה רכב יצא מהחניה קצת אחרי הבית , התנעתי שוב והלכתי לחנות שם .
" מה את עושה " אשרת שאלה אותי בבהלה , " אל תדאגי אני מסדרת לנו שדא ראייה יותר טוב" אמרתי .
עכשיו היינו מוסתרות מאחורי העצים אבל יכולנו לראות את כול מה שקורא בבית . רועי נכנס לפתח של הביוב וסגר אחריו , "עכשיו נשאר לנו רק לחכות" אשרת אמרה .
"כן מה שאני הכי שונאת" השבתי .

-נקודת מבט של יישי –
[ בנות לא להתרגל זה חד פעמי , אני מקווה ]
ישבתי בפינה של המרתף הזה המחט עדייו תקועה לי בווריד , הוא מזריק לי מאז שכמעת הצלחתי לברוח , אני כבר לא מרגיש את הרגל שלי אבדתי מלא דם מאז ניסיון הבריחה שלי , אוף הייתי כול כך קרוב לברוח, אבל הוא ראה אותי וירה לי ברגל , מאז הוא מסמם אותי וכול פעם מחליף לי לתחבושת מטונפת אחרת .
הכדור נכנס ויצא לי מהרגל , איך זה קרה אני לא מבין ,אבל זה קראה .
הראש הסתובב לי , ההשפעה של הסם התחילה לרדת , הוא עוד מעט יכנס שוב ויזריק לי עוד פעם .
אני עוד לא הצלחתי להבין למה אני פה ולמה אני לא מת , לא שאני מתלונן אבל הוא לא רוצה להרוג אותי , ואין לו מה לעשות איתי , הערב כנראה ירד כי הוא הביא לו עוד בחורה וסימם אותה , הוא הלך לאחד מהפינות החשוכות שלו והתחיל לעשות קולות .
ניסיתי להתרומם אולי אני אצליח להביא לי מים , הוא מארח כול כך גרוע אפילו מים הוא לא הביא לי , זחלתי על הרצפה לכוון הבקבוק שהוא זרק לא מזמן על הרצפה אולי נשאר בו משהוא .
אור הערב חדר מהפתח למעלה , זה מוזר כי הוא היחיד שנכנס לפה מאז ומעולם , זחלתי מהר ניסיתי לפחות הידיים שלי סרבו לעבוד, ורק רגל אחת עוד איך שהוא עבדה לי , הראש מתפוצץ התהפכתי על הגב לא מצליח לזוז עוד סנטים אחד .
הקולות שהוא עשה היו חזקים מידי והוא לא שמע את מי שניכנס, הצעדים של מי שניכנס הדהדו לי באוזניים הרגשתי כול צעד שלו , השולחן שהיה בצד הסתובב סביב ראשי . התפללתי שהוא , מי שזה לא יהיה לא יראה אותי.
הצעדים נהיו מהירים יותר ומישהו גחן מעלי ,ניסיתי להתמקד בדמות , העיניים הקטנות של אריאל הופיעו לנגד עיני הטלטלים שלה דגדגו את קצה אפי , מה היא עושה פה , למה היא פה , פתחתי את הפה כדי להגיד לה לברוח אבל כלום לא יצא , היא לטפה את הלחי שלי " אריאל .." מלמלתי .
"יישי , יישי" היא קראה " יישי תתעשת על עצמך " חזרה ואמרה , אבל זה לא היה הקול שלה , מצמצתי פעמים לא מבין מה קוראה פה , רועי הופיע מול עיני אבל הוא לא היה נראה כמו רועי השיער שלו היה פרוע היה לו חולצה מוזרה וריח של סיגריות מהפה שלו , הוא עזר לי לקום " מה אתה.." התחלתי להגיד אבל הוא סתם לי את הפה "אל תצייץ "הוא הזהיר אותי .הוא מלמל משהוא בשקט לחולצה שלו הוא הכניס אותי לגומחה בקיר שאני אף פעם לא ראיתי , הוא גרר אותי איתו, ונלחם עם משהו אלא הצלחתי לראות , הכול עוד הסתובב לי .
אור הערב ורוח קרה נשבה על הפנים שלי , נשמתי עמוק נהנה מהחלום הנפלא שיש לי .
כן זה בטח חלום , אחרת למה שרועי יהיה פה , הרי ראיתי את אריאל לפני שנייה ואין מצב שהם באמת פה , חייכתי לעצמי נהנה כול עוד אני יכול מהחלום .
שני גברים באו וגררו אותי משם עוד כמה נכנסו עם רועי בחזרה פנימה , זהו אני חושב שהשתגעתי למה שהוא יחזור אפילו בחלום מה הולך פה , אור סנוור אותי והחזיר אותי למציאות בבת אחת מים נדחפו לי לפה .
"יישי " שמעתי את קול הקטיפה של אריאל , סובבתי את מבטי אל עבר הקול וראיתי אותה , איזה שוטר מנע ממנה להיכנס היא התווכחה איתו , בואי , רציתי להגיד לה רציתי שהוא ישחרר אותה אני עוד מעט יתעורר אני רוצה להרגיש אותה אפילו אם זה סתם חלום ואני יתעורר עוד מעט על ריצפה מטונפת וישמע את הקולות הנוראים.
ניסיתי להתרומם אבל כאב חד הופיע ברגל שלי ,למה זה כואב כול כך שחררתי צעקה מפי והסתכלתי על אריאל מקווה שיא תצליח להשתחרר , והיא הצליח באמת היא רצה אלי וחבקה אותי , נשענתי עליה נהנה מכול רגע , דפיקות ליבה פעמו מהר והיא נשמה מהר עוד יותר הרגשתי את הבטן שלה , היא גדלה קצת מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה .
"אתה איתי , אתה בטוח עכשיו" היא מלמלה וליטפה את ראשי שהיה מונח על כתפה שאפתי את הריח מהצוואר שלה , הריח שאני נרדם לידו כול לילה ומתעורר כול בוקר , אוי כמה שזה מרגיש מציאותי.
" אני אוהב את החלום הזה ." מלמלתי , היא הפסיק ללטף אותי , הנה החלום נגמר אני מתעורר , לא רציתי שזה יגמר פניקה אחזה בי וניסיתי לתפוס אותה שלא תתמוגג לי כמו תמיד בין הידיים .
" זה לא חלום , יישי זה ממש לא חלום " היא הבטיחה לי הסתכלתי סביב הם תפסו אותו גם , אחד השוטרים סחב את הבחורה שהוא הביא , הירח בצבץ והדשה מתחתי היה כול כך נעים הסתכלתי על אריאל אשרת עמדה מאחוריה , חייכתי אליה " אני לא חולם" שאלתי בחשש עדין מפחד לפתח יותר מידי ציפיות .
" לא אתה לא חולם " אריאל אישרה . הנחתי את הראש בין צווארה לכתפה ועצמתי עיניים , הרגשתי איך גופי מרפה , ניסיתי לפקוח עיניים אבל לא הצלחתי .
ידעתי שזה חלום !.

נקודת מבט של אריאל .

הם לוקחים לי אותו שוב , אחרי שהוא התעלף לי בידיים הגיע האמבולנס הם רצו אלי ולקחו אותו מהר הם מלמלו בניהם משהוא שלא הבנתי, " מה קרה לו ?" ששאלתי אבל אף אחד לא ענה לי , הם רק שאלו מי עולה , עליתי מהר, הם סגרו את הדלתות והתחילו בנסיעה .
אשרת ורועי רצו לאוטו כדי לסועה אחרינו , גם המשטרה הייתה אחרינו כנראה יוסי.
" אריאל .." הוא מלמל ," אני פה, אני פה" אמרתי והחזקתי לו את היד .
הם עצרו מול בית החולים פתחו את הדלתות ולקחו אותו מהר , המתנדב נשאר איתי והסביר לי שהם לוקחים אותו לטיפול נמרץ , הוא איבד מלא דם ונוזלים .
הוא הראה לי גם איפה הטיפול נמרץ ואמר לי לחכות פה עד שהרופא יצא להסביר מה מצבו של יישי והלך .
התקשרתי לאמא של יישי מהר ואמרתי לה איפה אני ומה קרה ליישי ואז התקשרתי לאמא להגיד לה גם היא הבטיחה לי שהיא מגיע עוד מה דקות , אשרת רצה אלי ורועי אחריה , היא התיישבה לידי באה לחבק אותי הוזזתי אותה לא יכולה לסבול מישהו כרוב יותר מידי אלי " אני מצטערת אבל לא " אמרתי והתחלי לקצוץ ציפורנים , הרגל שלי קצפה מעצמה בזמן שאני עושה את מה שאני הכי שונאת לעשות .
לחכות.


תגובות (4)

אהובתי חיימשלי מהממת שלי כותבת מושלמת שלי!!!!
איזה כיף!!!! ישי חי!!!! חחחח הפרק מושלם מהמם ולא רציתי שהוא ייגמר
השגיאות שהיו לך היו בודדות אז אל תדאגי!
אני כל כך שמחה שהם שוב פעם ביחד!!!
את חייבת להמשיך כמה שיותר מהר!!!!
אוהבת המון ומלא!

19/08/2015 13:41

חולה עליך נשמה ..

19/08/2015 13:42

פרק שמח ומרגש :) תמשיכייי

19/08/2015 14:00

פרק ממש יפה♥♥ תמשיכיי ☻

19/08/2015 19:47
26 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך