חלום שהוביל למציאות פרק 57.

שכבתי במיטה והתינוק שלי עלי ,"חשבת על שם ?" אמא שאלה בעודה מתעסקת במתנות שנתנו לי ," כן נראה לי שאני אקרה לו אוראל" עניתי בוחנת איך הוא מגיב לשם .
מאז שהוא עלי הוא לא מפסיק לבחון אותי כאילו הוא חוקר כול תו ותו בפנים שלי ." כן נראה לי שאני אקראה לו אוראל " אמרתי מרוצה מהשם שכול כך מתאים לו.
" זה שם יפה מאוד , וממש מתאים לו," היא עזבה את כול מה שעסקה התקרבה ושמה יד בעדינות על הראש שלו .
הסתכלתי לו בעיניים היפות שלו ,הוא דומה לי ברובו יש לו אף קטן וחמוד עיניים קטנות אבל ריסים ארוכות יש לו שיער כבר ומדי פעם הוא מחייך חיוך קטן וחמוד .
פיו נמתח לפיהוק קטן ,ועיניו נעצמו הנחתי את ראשו על החזה שלי והוא נרדם , היצור קטן והחמוד שלי ישן עלי , הסתכלתי עליו לא מורידה את העיניים שלי ממנו , רק עכשיו הבנתי למה כול הזמן אימהות אומרות שהם יכולות להסתכל על הילדים שלהם ישנים כול הלילה , זה פשוט ממכר .
אמא חזרה לעשוק בדברים אחרים והעיניים שלי החלו להיעצם מעצמן , לבסוף העייפות הכריע אותי ונרדמתי.

כשהתעוררתי אוראל לא היה עלי, נלחצתי לרגע, אבל כשראיתי אותו לידי במיטה שלו נרגעתי הסתובבתי על הצד מכניסה את היד שלי למיטה שלו מרגישה את חום גופו.
הדלת נפתחה ויישי נכנס דרכה , " בוקר טוב לך " אמר כשראה שאני ערה, הוא נעמד מול המיטה שלי " נכנסתי לפני שעה היית ישנה והוא היה עליך"
" אתה הורדתה אותו ?" שאלתי עדין בוהה באוראל.
" לא האחות נכנסה והחזירה אותו למיטה שלו" אמר עדיין עומד מול המיטה שלי.
" למה אתה לא יושב?" שאלתי כשראיתי שהרגל מתחילה להציק לו .
" לא יודעה אני לא רוצה להפריע לך" אמר במשיכת כתפיים .
" מה?.. למה שתפריע לי " שאלתי מבולבלת .
" לא יודע את נראה כול כך שקועה בו חשבתי שאולי אני מפריע לך " אמר והכניס את הידיים לכיסים של המכנס , עדין נשען על הקביים .
" בוא הנה" אמרתי עדין לא מבינה אותו , " אתה אף פעם לא תפריע לי , שמעת?" אמרתי אוחזת בפניו כשהתיישב לידי ,הוא הניח את השפתיים שלו על שלי בנשיקה רכה וחמה , " אוי כמה שאני מכורה לשפתיים האיילה " אמרתי כשהוא התנתק אותם ממני, הוא חייך אלי ואני הנחתי את ראשי עליו בתגובה נותנת נשיקה לחזה שלו .
" איך הרגל ?" שאלתי חרי כמה דקות של שקט מרגיע .
" היא בסדר מחלימה די מהר ,זה היה פצע שטחי ככה שזה מתרפה מהר אני כבר יכול לדרוך על הרגל קצת " אמר מאושר , " איזה יופי , התרוממתי קצת נעזרת בחזה שלו כדי להתרומם , הסתכלתי לו בעיניים הם נצצו מרוב אושר .
" את לא מבינה איך אני מאושר שאני פה " אמר מלטף לי את הלחי , התמסרתי לליטופים שלו נהנית כול כך .
" כשהייתי שם במרתף הזה בלי היכולת להיות לידך הייתי כול כך שבור חשבתי שאני לא אצליח לצאת משם הוא כול שנייה הזריק לי עוד סם ועוד סם עד שלא ידעתי מתי לילה ומתי יום , רק מתי שהוא הביא בחורה וסימם אותה יכולתי לדעת שזה ערב או לילה , אף אחד לא נכנס לשם חוץ ממנו והוא גם הקושי יצאה לפעמים הוא סתם התחיל להרביץ ולבעוט בי כי שיעמם לו , הזיתי אותך תמיד , כול פעם שהוא הזריק לי עוד סם ראיתי אותך עם המשטרה כול פעם מחדש , או יושבת בבית בוכה , ראיתי אותך יושבת על הספה בבית עם עיניים חלולות ואחותי ישנה עליך , ראיתי את אמא שלי נכנסת לבית ומאשימה אותך בכול , כול כך הצטערתי על מה שהיא אמרה לך רציתי לצעוק עליה שזה לא אשמתך ואת לא אשמה בכלום , ושתפסיק לצעוק עליך כבר , ושתתמוך בך במקום להלחיץ אותך יותר ממה שאת לחוצה כבר ומאשימה את עצמך על מה שקרה" הוא לקח נשימה רועדת " ראיתי אותך גם בבית ספר ובבית כשאת מתעוררת במיטה ריקה לבד אחרי לילה שבקושי ישנת ,את גררת רגלים לאי שבמטבח שלך והתיישבת עליו כמו תמיד זה גרם לי לגחך עם כול מה שקרה את עדיין נשארת עם ההרגל הזה של לשבת על השיש ולא על כיסה , את היית יושבת עם הכוס האהובה עליך היית שותה כמה שלוקים ושופכת הכול בתירוץ שהמציאות מרה מידי בשביל השוקו המתוק הזה "אמר מגחך .
הסתכלתי עליו המומה , איך הוא יודע את כול מה שקרה לי מתי שהוא לא היה איתי , כול מה שהוא אמר קרה והיה בדיוק אותו הדבר," מה ?" הוא שאל כשראה את התגובה שלי ," זה בדיוק מה שקראה לי בכול יום , הייתי מתעוררת לבד שותה חצי שוקו בגלל שהוא מתוק מידי למציאות המרה , אמא שלך הייתי צועקת עלי ואחותך הייתה באה אלי והייתה יושבת איתי עד שנרגעתי והיא הייתה נרדמת עלי , הייתי הולכת לבית ספר אבל ברגע שהוא נגמר הייתי הולכת למשטרה לראות אם משהוא השתנה " אמרתי המומה . הוא הסתכל עלי לא יודע מה לחשוב או להגיד .
" בלילות הייתי חולמת עליך גם , הייתי כול כך מטושטשת חלמתי שהוא מרביץ לך ומזריק לך ושהייתה על כיסה פעם ופעם אחרת שרוע על הרצפה" אמרתי בבהלה .
" זה מה שבדיוק קרה לי " הוא אמר המום בדיוק כמוני .
" אני רוצה להבין חלמנו שנינו אחד על השני על מציאות שקרתה באמת?" ספק שאלתי ספק אמרתי .
" כנראה " אמר.
" מה נסגר אני מתחילה להלחיץ את עצמי " אמרתי מצחקקת צחוק של לחץ .
" רגע עכשיו שאני חושב על זה אחותי גם חלמה על זה כנראה כי היא באה יום לפני שזה קרה ואמרה לי שהכול יהיה בסדר" אמר העיניים שלו נדלקו כשהבין מה קרה .
" מגניב " אמרנו שנינו , ופרצנו בצחוק משחרר.
" אוקי אז אני מבין שאני לא צריך להסביר לך מה קרה לי את כבר יודעת מהחלום " אמר , הנחתי את ראשי בחזרה על החזה שלו נושמת את הריח שהיה כול כך חסר לי בכול הימים שהוא לא היה איתי , הוא הניח את השפתיים שלו על השיער שלי נהנה גם הוא.
" אני רוצה להישאר איתך ככה כול הלילה " הוא אמר מחבק אותי חזק יותר אליו ,האחות נכנסה ממש כאילו היא שמעה מה יישי אמר ורצתה להציק לנו בכוונה .
" תה צריך לפנות את החדר נגמרו שעות הביקור אתה לא יכול להישאר פה" היא ניסתה להגיד את זה בנחמדות אבל דבר כזה אי אפשר להגיד בנחמדות . יישי גלגל עיניים לעומתה לחש לי והוא אוהב אותי והלוואי שהיא לא הייתה פה עכשיו והוא היה יכול להישאר פה איתי כול הלילה .
" למה הוא לא יכול להישאר איתי אני רוצה שהוא יהיה פה הוא לא מפריע לי בכלל" אמרתי .

"כי זה הנהלים פה " אמרה בחומרה ויצאה מהחדר .
" אוף" התבכיינתי , יישי ירד מהמיטה נשק למצחי והתקדם ליציאה , שנייה לפני שהוא יצא הוא הסתובב חייך אלי וקרץ לי . לא הבנתי מה פשר הקריצה אבל חייכתי אליו גם וכיסיתי את עצמי עד הצוואר, הוא יצאה מהחדר משאיר אותי לבד .
אחרי כמה דקות אחות אחרת נכנסה ולקחה את אוראל לא לפני שנתתי לו נשיקת לילה טוב כמובן , הסתובבתי על הצב בזהירות לא מאמצת יותר מידי את השרירים אני עדיין חלשה מידי , והלכתי לישון , הריח של יישי דבק בכרית שלי ככה שהצלחתי לישון קצת .

התעוררתי בבהלה למשמע רעשים מוזרים.
" מי זה ?" לחשתי אל החושך .
היה רעש של משהוא נתקע בשידה הדלקתי את האור וראיתי את יישי מחזיק את הרגל הבריאה לא בריאה שלו .
" יישי מה אתה עושה פה ?" שאלתי לא מבינה מה לעזאזל הוא עושה פה .
" באתי לישון איתך , לא הצלחתי לישון בידיעה שאת קומה מעלי ואני לא יכול להיות איתך" התלונן עדין חצי מקפץ על הרגל .
נתתי לו שני לחשוב שאני מהרהרת על מה שהוא עושה אבל בסוף נכנעתי ופיניתי לו מקום בהתלהבות " בוא" אמרתי ותפחתי על המקום שפיניתי לו , הוא נשכב לידי מחבק אותי אליו הנחתי את ראשי בשקע צווארו נושמת אותו ונרדמת שוב תוך שניה .

התעוררתי לצרחות של אישה מעצבנת וניסיון כושל של יישי להרגיע אותה כדי שאני אוכל להמשיך לישון .
" מה הולך פה ?" אמרתי מצמצמת את עיניי כשהוצאתי את הראש מתחת לסמיכה וליישי , " מה נסגר איתך , מה נראה לך שאת מכניסה אותו לחדר אחרי שעות ביקור " האחות שהוציאה את יישי אתמול צעקה עלי .
" מה אכפת לך אני פה לבד, אין מי שזה יפריע לה פה ולי זה ממש לא מפריע ההפך זה גורם לי לישון יותר טוב " התעצבנתי עליה שהעירה אותי , יישי באה להתרומם אבל עצרת אותו " לא אתה נשאר איתי פה וזה לא מעניין אותי מה היא אומרת או רוצה !" אמרתי עדין עצבנית על זה שהיא העיזה להעיר אותי אחרי כמה לילות בלי שינה רצופה .
" מה הולך פה " אמא נכנסה במהירות לחדר, כנראה בגלל ששמעה צעקות , היא הסתכלה על האחות ואז עלי ועל יישי , היא התחילה לחוק כשהבינה מה קרה ועל מה אנחנו רבים .
" זה בסדר תניחי להם לנפשם ,הם לא ראו אחד את השני יותר משבוע וכשהם סוף סוף מתראים לו יש כדור ברגל והוא חצי מת והיא יולדת , תני להם לצמצם פערים " אמא אמרה לאחות המעצבנת והיא הסתובבה עדין לא מרוצה ממה שקורה פה .
" אמא נעמדה מול שנינו מניחה את הידיים על המותניים שלה, " נו באמת לא יכולתם להתאפק עוד לילה שנים , הייתם חייבים לעורר מהומה ?" שאלה עדיין משועשעת מהמקרה .
" לא " הכרזתי והתחפרתי בחזרה בתוך יישי חוזרת לישון .