חתכים -פרק 12-

טוב אז אני כרגע בטיול שנתי. בינתיים היה מדהים.. עשינו מסלול קצר בחום של ים המלח ואז ישר נכנסו לנחל דוד, מקום מדהים.. חוץ מהעובדה שהמציאו על החברה הכי טובה שלי שהיא הביאה אלכוהול לטיול ושהיא נרקומנית נוצרית שקוראת בקוראן (כן, גם אני לא הבנתי אם הקוראן זה בכלל של המוסלמים) אבל היה נורא כיף. הבאתי בוקסה ושמנו שירים בחדר ורקדנו מלא בנות(;
קיבלתי 99 במבחן באנגלית של 5 יחידות. וואו אני די מופתעת מעצמי. טוב, אני חזקה באנגלית אבל אני כל כך מאושרת ואני חייבת לחלוק את זה.
איתן.. הו איתן. לא דיברנו היום בכלל.. עכשיו שלחתי לו הודעה אם הוא חי. פעם היינו מדברים כל היום, לא יכלנו בלי בוקר טוב ולילה טוב אחד לשני, גם כשכעסנו אחד על השני. היום נדמה שהוא יכול לא לדבר איתי חודש, אם לא יותר. ואני חושבת שאחרי הטיול אני פשוט אומר לו את זה. כבר נמאס לדבר לקיר. קיר את לפחות יכולה לדמיין שעונה לך, איתן לא.
אני כבר רוצה לומר לו את זה. רוצה לומר לו שנמאס לי להרגיש לבד כשאני מדברת איתו נמאס שיש הרגשה שיש יותר חשובים ממני כשהוא מתכתב. נמאס.
לפחות בניגוד אליו אדם ממשיך להקסים אותי עם הבוקר טוב ולילה טוב שלו, והוא פשוט מרעיף עליי מחמאות שאני כבר לא יכולה;(
אני רוצה אותו. אני פשוט רוצה אותו. אני רוצה כל חלק בו. אני רוצה להיות עייפה בדרך חזרה הביתה באוטובוס והוא יהיה הכתף שאני אשן עליה בעיניים חצי פקוחות ויתן לי נשיקה על הראש.
אני רוצה אותו בתור מי שיהיה לי לחבק ולנשק. אני רוצה שהוא יחזיק לי את היד. אני רוצה שהוא יהיה מי שאני אשכב לו על הבטן בדשא ונסתכל על הכוכבים.
קיטשי, לא קיטשי, ואני לא קיטשית בדרך כלל אבל כרגע זה מתפזר בי חזק כל כך. אני פשוט רוצה אותו ואני לא רוצה לומר לו את זה.
אני צריכה כבר ללכת לישון. אבל אנסה לכתוב מחר.
Kisses, Bitches