חתכים -פרק 8-

שוב המחשבות על החתכים, שוב הדיכאון, שוב הרצון לגרום לעצמי לדמם חודר בתוכי חזק יותר מכל רגש אחר. שוב ההדחקה של הדמעות שרוצות להתפרץ אבל לא יודעות איך. רק אתמול הייתי כל כך מאושרת, אדם החזיק את הקירות שומר עליי מפני כל הדיכאון שיכל לתקוף אותי.. אבל אז הוא הלך מרצונו והשאיר אותי לבד.
פעם איתן היה זה שמחזיק את הקירות ונשאר שעות ואפילו ימים. אבל כרגע לא רק שהוא הלך, הוא רץ, בורח מזה, בורח ממני כמה שיותר מהר.
איתן לא מצטלם, מאז שהיה ילד שמן לפני כמה שנים, וצחקו על תמונה שהייתה לו בפייסבוק. הוא מחק את הפייסבוק, הפך לאנורקס, הבריא, ומאז לא הצטלם. הוא התאהב אונליין, ואותה אחת אמרה שהיא תבוא לבקר אותו מחר, ביום הולדתו. אז הוא רצה שהיא תראה איך הוא נראה, כי הוא חושב שהוא מכוער, והוא לא רוצה שהיא תקבל הפתעות ״לא נעימות״ לדבריו. הוא שלח לי את התמונה ואז לה.. היא התעצבנה כשהוא אמר שהוא מכוער, ואמרה לו שהוא לא.. הוא חשב שהיא משקרת. אחרי כמה זמן היא אמרה לו שלא יקרא לה ״יפה שלי״ וכל כינויי החיבה למיניהם, לדבריו, היא שקרנית והוא ידע שזה מה שיקרה.
ואז הוא החליט להוציא את העצבים עליי. לקרוא לי בשמי המלא ולא בכינוי שהוא תמיד קורא לי. לומר לילה טוב בלי סמיילי ולהגיד תעזבי אותי אני רוצה לישון. אמרתי לו שלא יוציא את זה עליי ושיגיד לה מה הוא מרגיש, כי בזוגיות צריך להיות ישרים.
והוא, בתגובה לכך, אמר שהוא לא רוצה להיות עם אף אחת.
הוא ממש עצבן אותי, כמעט כתבתי לו שילך להזדיין. אבל שתקתי, ואמרתי לו שיהיה לו בכיף, ואז שלחתי לו מזל טוב ושאני לא יודעת אם נדבר מחר, וביי.
גם רבתי עם אימא שלי.. הסברתי לה למה אני לא בוטחת בה ולא מספרת לה דברים. כשהייתי בת 10 היה לי יומן שבו כתבתי הכול, במיוחד על הקראש שלי. היא קראה את זה ולא שמרה בסוד, אלא דיברה על זה עם אחיות שלי ואמרה לי לרדת מזה, הוא בטח לא ירצה אותי.
היא כמובן אמרה שאני דרמתית..
ועכשיו, גם אדם לא פה. אני לא מאשימה אותו, מותר לו לצאת עם חברים. וגם אני לא רגילה לספר לו דברים אז זה לא משנה. אבל כרגע זה מרגיש שאין לי אף אחד, ואני רק רוצה לחתוך את עצמי, לבכות ולהירדם ולא לקום.