טעות באהבה פרק 3-נקודת המבט של אדם

פתחתי את הדלת ושמה המרה חיכתה.
"סליחה שאיחרתי" אמרתי מבין נשימה לנשימה.
"יש לך מזל שרק עכשיו השיעור התחיל" אמרה המורה והורתה לי לשבת לייד ילדה אחת עם שיער מטולטל,אבל זה לא היה מה שהעיינים שלי לא הצליחו להוריד מבט מימנו,בשולחן ממול ישבה ילדה יפיפיה בעלת שיער חום גלי.
"אהמ" אמרה המורה ושמתי לב שאני עומד דום ליד הכיסא.
"אם אתה רצית לעמוד מלחתכילה אז זה מה שהיית צריך לאמר לי" אמרה המורה ואני התיישבתי.
"כך יותר טוב" היא אמרה.
פתאום נזרק לעברי נייר,הסתובבתי אחורה וראיתי שילד מסוים תולש דפים בשקט וזורק אותם אליי.
"אדם,נכון?,הלוח בכיוון הזה" אמרה המורה ולרגע נבהלתי,כמה מהתלמידים צחקקו והשאר פשוט שתקו.המורה חזרה בחזרה והמשיכה ללמד,כמובן שרוב השיעור השתעממתי כי אני לא טיפוס של למידה,אבל מה שכן העסיק אותי זה להסתכל בחשאי על הילדה הזאת,היא הייתה כמו מלאך,-רגע- סטופ,אני לא מתאהב בה,נכון?,נקווה שלא…טוב,ובכן…רוב השיעור היה משעמם והרגשתי כיאילו ששנים עוברים,עד,שהצלצול הגואל הגיעה.
*צלצול להפסקה*
"ועל תשכחו שאני מלמדת אתכם בשיעור הבא!" אמרה המורה ויצאה מין הכתה,כמה ילדים כגון המעצבן הזה שזרק עליי ניירות יצא אם החבורה שלו החוצה.לא היה אף אחד בכיתה חוץ ממני ומילד אחד.
"היי,קוראים לי שון,נעים להכיר" והילד הזה שנשאר בכיתה נגש אליי והושיט לי את ידו.
"אדם" אמרתי לו משועמם.
"אתה יודעה איך קוראים לילדה הזאת שישבת כאן?" שאלתי והצבעתי על מקומה.
"כן,קוראים לה מרי" הוא אמר.
"אתה מאוהב בה אה?" הוא שאל אותי.
"מה…מה…איפה מו מי?!" שאלתי ונפלתי אם הכסא שלי אחורנית.
"אוץ'" התרוממתי והעמדתי את הכסא,כן,זה היה מצב מביך.
"אז אתה כן אוהב אותה" הוא אמר מצחקק.
"אין סיכוי" אמרתי לו.
"טוב" הוא אמר לי לא משוכנע.
"בכל מקרה,למה אתה לא יוצא החוצה?,רוצה לחטט לה בתיק?" הוא שאל אותי.
"לא,ומה איתך,למה אתה לא יוצא החוצה?" שאלתי אותו.
"תפסת אותי" הוא אמר מצחקק.
"אתה מוזר" אמרתי לו.לקחתי את בקבוק השתיה שלי והתחלתי לשתות.
"לא נכון" הוא אמר לי ויצא מין הכיתה.
"שיהיה" מלמלתי והכנסתי את הבקבוק לתיק.