יום אחד עוד אכתוב עלייך איזה שיר…
יום אחד, אני יודע שהיום הזה יבוא, הוא חייב לבוא.
יום אחד אכתוב עלייך איזה שיר, אולי אפילו שתיים. יום אחד כשאשמע את השם שלך אצטרך לשאול "איזה?" כי אני אפסיק לשייך אותך לכל דבר שאני מכיר בערך.
יום אחד את תהיי חסרת משמעות, אבל לפני שהיום הזה יגיע אני אצטרך להיפתר ממך, אני אצטרך לשכוח ממך, להתגבר עלייך.
אני מסתכל עלייך, מסתכל על מי שהיית בשבילי, מסתכל על מי שהיית כשהיית איתי. מסתכל על כל מה שעברתי איתך ולא יכול שלא לצרוח מבפנים. לא יכול שלא להגיד לעצמי שאני שונא אותך ושנייה אחרי זה להגיד לעצמי "אז איך אתה כל כך מתגעגע?".
בבקשה ממך, תשחררי אותי, תשחררי אותי מכל זה. מכל הגעגועים המיותרים האלה, מכל ההשוואות לאחרות. מכל התקוות הריקות האלה שיום יבוא ותעזבי אותו כי את עדיין אוהבת אותי.
אני בחור חזק, ואני נראה טוב ואני משיג מה שאני רוצה, תמיד. טוב, כמעט תמיד. אני רציתי להגיד לך כל כך הרבה דברים בלי לקבל אפילו חצי צ'אנס ממך, רציתי לקחת אותך איתי ולעבור איתך את כל מה שלחיים האלה יש להעמיד בפניי, להילחם בכל מה שיבוא נגדי, נגדנו.
אני ממשיך הלאה, אני עושה מה שאני צריך בשביל להמשיך הלאה יותר נכון. אני יוצא, מכיר, שוכב. והיו טובות ממך, אבל הן לא היו את. את לא היית הכי יפה, אבל בעיניי את הדבר הכי יפה שעולם הזה יש להציע לי. זה מרגיש כמו מן קעקוע רע שעשיתי לעצמי ואני מתחרט על כל רגע.
זה מרגיש כאילו השמיים נופלים עליך ואתה לא יכול להחזיק מעמד יותר.
אני לא בן 16, לא חרב עולמי ואני אוהב אחרת אבל שוב, למה אני לא מצליח להשתחרר מזה? למה אני עדיין משווה אותך, כבר עברו כמה חודשים. זה לא עובד ככה? זה לא אמור להרגיש יותר טוב? בראש שלי כבר אינספור פעמים דמיינתי את עצמי פותח בפנייך את זה, מדבר איתך, צועק עלייך. איך יכולת לאכזב אותי ככה? אני לא מאמין באנשים, לא מכניס לחיים שלי אנשים, לא בדרך כלל. אבל עד שנכנסת. עד ש"שכנעת" אותי שאת בסדר, שלא לא כמו כולם – לעזאזל…
יום אחד אוהב אחרת, יום אחד תצלצלי לי מוכר, יום אחד תהיי זיכרון חיוור מהתקופה של הלימודים, יום אחד תהיי סתם איזה שיר ששוכב לי במגירה ואף אחד כבר לא ייקרא…
תגובות (1)
מרגש. השיר הזה הזכיר לי מקרה שקרה לאדם שאני מכירה. וכל השיר הזה דמיינתי אותו. אני באמת שמבינה עד כמה זה מאכזב להיפרד ממישהי, אבל החלק הכי קשה- זה לתת ללב להישבר, ולא לפתח תקוות שווא. להשלים עם זה, ולצעוד קדימה. ולענות לעצמך שוב ושוב למחשבות: זה לא יחזור.