יומני הסוסים – פרק 17
בלי שליטה פשוט רצתי אליו וחיבקתי אותו כל כך חזק ,
עד שנראה לי שהוא התחרט על המתנה הזו
אך להפתעתי הוא חיבק אותי חזרה .
"אנחנו נושאים לבחור את הסוס בעוד יומיים " הכריז אבא …
יומיים ?! אם כך אין לי הרבה זמן …..
נקודת מבטו של ג'ק :
הלכתי בדרך לתחנה … , ותוך כדי , ראיתי את בקי ואבא שלה על הידרה ופני .
התחבאתי מהר מאחורי עץ קרוב , הוצאתי את הפלאפון , וסימסתי :
"היי בקי "
ראיתי אותה מוציאה את הפלאפון , מסתכלת , ולא עונה …
טוב , לא נורא , היא בטח צריכה קצת זמן …
הגעתי לתחנה , חיכיתי כמה דקות , והאוטובוס הגיעה …
עליתי מהר והתיישבתי בצד שמול הבית שלי , מול החווה … ומול היער .
ידעתי שבקי ואבא שלה עושים תחרות , אז לא הסתכלתי , כדי לא להביך אותה …
הבטתי קדימה , אוי לא ……
ג'סי מתקרבת …
ג'סי התיישבה לידי מחויכת ….
מה היא רוצה עכשיו ….
"היי ג'ק "
"היי ג'סי "
" אתה יכול לעזור לי בשיעורים ? " היא אמרה .
" כן , בטח , מה השאלה ? " עניתי שבפנים כל כך התפללתי שתלך..
היא פתחה את הספר , הביטה החוצה מבט קלוש .
הספר נפל , זה היה נראה בכוונה , לצד שלי , היא הושיטה את ידה מעבר לרגלי תוך כדי שהיד השנייה סוגרת את הווילון באוטובוס …. לא הבנתי לשם מה זה נחוץ …
הרימה את הספר והמשכנו ….
עזרתי לה בתרגיל הכי טיפשי שהייה בספר כולו …
והיא בכלל לא הייתה צריכה את עזרתי , מה יש לה ….
הגענו לבית הספר וראיתי את בקי נפרדת מאביה , ושוב מרכינה את הראש …
באתי אליה תוך כדי שאני קורא לה , אבל היא לא התייחסה ….
מה עובר על כולם היום אנשים?!
שמתי את ידי על כתפה , ואמרתי
" היי בקי , למה לא ענית לי ? "
" הייתי ברכיבה … " היא ענתה .
שקרנית קטנה , אבל אני לא מאשים אותה , אתמול היא ברחה מהבית ולא היו לה כוונות לחזור .
היא צריכה קצת זמן … , אולי היא כועסת עלי כי הסגרתי אותה..?
היא המשיכה ללכת , וניסיתי להדביק את הקצב שלה …
הילדה הזאת הולכת מהר …..
פתאום , אני מרגיש יד חמה דביקה שכזו , בתוך היד שלי ….
" ג'סי ….. "
בלי להתייחס למילה ממה שאמרתי , המשיכה ידה לשהות בידי ,
והיא מביטה קדימה …. , מה הבעיות של הבחורה הזאת?!
שוב מתמטיקה , בסדר נו , נעבור את זה ….
הפעם , במקום בקי לבד , היו עוד כמה ילדים שקיבלו את מה שמגיע להם כבר הרבה זמן …
אבל הפעם , העונש היה קל מידי …
שיעור מדעים , השיעור האהוב עלי ונראה לי שגם על בקי ….
היא עושה את המשימות , לא מפריעה , ואפילו את שיעורי הבית …
והיא מקבלת ציונים מדהימים …
אני והיא בתחרות שכזו על המקצוע , והיום ,
המשימה הכי מגניבה בכימיה … העתקת חומרים ….
הכול היה די בסדר , עבדתי עם בקי …
שוב ג'סי רצתה שעבוד אתה …
אני כבר למדתי את הלקח שלי. היא בכלל לא זקוקה לעזרה.
ועזרה , הכוונה היא לשבת לידה ושמידי פעם תיפקח עליי עיניים …. לא תודה ,
עברתי מספיק ממנה ליום אחד …
הכול הלך מציין ביני לבין בקי , ואני כבר חשבתי שהיא כעסת עליי …
עד שהיא גם רצתה להסתכל במיקרוסקופ ….
בפעם השנייה … , למה אמרתי לה חרפנית?!
ואז היא אמרה
"לא חרפנית כמוך "
היא גם אמרה ש-" אני חופר לה עם ג'סי " ולא זוכר מה היא עוד אמרה …
ואיכשהו הגענו לקטע שבו היא האשימה אותי על זה שהתנשקתי עם ג'סי באוטובוס..?
מה?!
אהה… עכשיו הבנתי , זה למה ג'סי סגרה את הווילון …
ניסיתי להסביר לבקי אבל , בום … צלצול
שעתיים של עוד משהו וניגמר היום …
חזרנו ביחד באוטובוס וראיתי שהיא מבואסת ….
והלכנו ביחד עד להתפצלות השבילים .
לא דיברנו כל הדרך , ובסוף אמרתי :
"בי בקי , תיראי שתהיה מופתעת " …
זרקתי את זה כי זה כיף לראות את הפרצוף הלא מבין שלה ואחריו את פרצוף השמחה שלה …
שלא יוצא הרבה …
כולם כבר תכנינו את הכול …
מהתפצלות השבילים יש חמש דקות הליכה עד הבית שלי …
טוב , בכישורי המדהימים הפכתי את הדרך מחמש דקות לדקה וחצי.
רצתי כל הדרך וכשהגעתי הביתה החלפתי לבגדי עבודה , לקחתי מברשות ואת הצבע שאבא של בקי הביא לנו …
עליתי על ג'וקר , ודהרתי יחד עם אבא שלי שנראה בדיוק כמוני עם הסרבל המלוכלך …
דהרנו בדרך הארוכה , מאחורי היער בשביל שבקי לא תראה אותנו ,
למרות שלדעתי זה לא היה כול כך חכם , כי בנינו על זה שבקי תעצור ביער כמו תמיד
אבל במזל היא לא ראתה אותנו , או לפחות אנחנו לא ראינו אותה …
הגענו לחווה של משפחת דרלינג , כשרנו את הסוסים , והתחלנו מיד לצבוע את התא האחרון
במקום חום מגעיל , לאט לאט הופיעה שם צבע לבן לפני צביעה …
צבע מיוחד , לבן בוהק , שמכין דברים לפני צביעה …
למשל אם היא תירצה לצבוע את התא בסגול למשל , צבעים של בנות , אני לא מבין בזה ,
בכול אופן , הצבע יכול להשתבש כי שיחווה מתחת יש חום כהה
הבנתם למה אני מתכוון …
רבע שעה , בקי הגיעה .
ושוב החיוך מביע שמחה הנדיר שלה ….
בוקר שבו העולם לא היה ברור , הפך לאחר צוהרם מלא חיוכים ויופי …
כי גם כול שאר הרוכבים בחווה נרתמו למשימה , וחיכו כשראו את בקי מחייכת
בבית הספר זה לא יכול לקראות , זה בטוח …
אבל פה כולם בסדר …
עוד יומיים אהיה כאן הסוס החדש של בקי , בשבילה זה חלום …
הולכים להיות עוד חיוכים זוהרים בהמשך החיים …
תגובות (2)
תמשיכי!! אני אוהבת את הסיפור הזה…
המשך במיידי!!!!! את כותבת מושלם!