ילדה פחדנית
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ילדה פחדנית שגדלה והפכה ליהות לנערה פחדנית הייתי פוחדת כמעט מהכל, הייתי פוחדת מגבהיים, הייתי פוחדת לקום בלילה לשירותים או סתם בשביל לשתות כוס מיים כי החושך קצת הפחיד אותי – עדין. אבל לראות סרט אימה טוב ב12:00 בלילה בשבילי היה כמו אקשן, הייתי מפחדת גם משדים למרות שהם לא באמת קיימים… אבל זה מפחיד אז כל לילה שהלכתי בחושך הייתי אומרת 'שמע ישראל' כדי שלא יקרה לי כלום.. שחברות שלי היו יוצאות לבילוי עם בנים הייתי מסרבת בגלל שקצת התביישתי ואולי גם פחדתי מזה שהם יצחקו עלי כן כן אני מהילדות האלה שפוחדות שמישהו ברחוב יעשה להם משהו שפוחדות למות, שפוחדות שידברו עליהם מאחורי הגב שפוחדות שיגידו שהיא מכוערת שפוחדות שיקומו ויצחקו עליהם, שפוחדות שיעזבו אותם, כזאת אני פחדנית אבל אחד מהפחדים הכי מוכרים שלי זה – הפחד מלהתאהב כי תחשבו שניה בשביל מה להתאהב אם זה זמני? בשביל מה להיפגע? בשביל כדי שהוא יקום וילך יום אחד? לא ממש לא מתאים לי…
הכרתי אותה במכולת ליד הבית שלי היא הייתה לבושה עם מכנס טרנינג שחור וגופיה אדומה היא הייתה ללא ספק בעלת יופי נדיר ואם נדבר על השער שאותו פיזרה בכלל, היא כנראה אחת מהבנות שאני לא יתאהב בהם מעולם כי הם ילדות טובות שלא מעשנות לא שותות ולא יוצאות היא חייכה ליגאל חיוך קטן הוציאה בקבוק קולה מהמקרר וביקשה ממנו פרלמנט קצר והסתובבה לדרכה.
”למה לעשן נשמה יהרוס לך את הבריאות ואת היופי" צעקתי לה היא הסתובבה אלי הסתכלה גילגלה עניים והלכה "כזאת סנובית שאלוהים יעזור לה" מלמלתי והדלקתי עוד סיגריה, "זאתי תאמין לי ילדה זהב היא תמיד באה לקנות לו פה לאח שלה סיגריות ראית איזה אחות זאת" אמר יגאל והתיישב לידיי "הא יעני הסיגריות זה בשבילו?" שאלתי בבלבול "בטח יא נתי היא לא תגע בזה בחיים" הוא אמר והשתעל מהסיגריה שהדליק. למחורת ראיתי אותה שקניתי קנקן שוקו וביסלי מהסופר לאחותי הקטנה היא עברה לידי ושרקתי לה, היא לא ענתה.
"לא מאלה שעונות ששורקות להם הא?” הוא צעק לי "לא אחת מהכלבות שלך" החזרתי לו באותה נימה רק מעט עצבנית יותר, הוא היה חתיייך הוא אולי היה נראה כמו ערס בנאלי אבל הגלח שלו והעניים החומות בצבע דבש היה להם משהו אחר משהו מיוחד, "אוהב את השניינות שלך, אני נתנאל ואת?" הוא חייך והושיט את ידו אח איזה חייוך ישלו איזה חייוך מלאכי שרת שרים שהוא מחייך, "אז אפשר לקרוא לך נתי?" שאלתי בהתחכמות שכזאת וחייכתי "תלוי עד כמה קרובים ניהיה , המכוערים קוראים לי נתנאל הקרובים נתי ויש כאלה שנתו" צחקתי הוא היה מצחיק פתאום כל הילדה הפחדנית שבי נעלמה, דיברתי איתו ולא פחדתי לשניה אפילו לא קצת "אני שנהב" חייכתי אז מפה לשם משם לפה הכרתי אותו היינו שנינו מתחכמים שכזה עם אגו בשמים ובלי ששמתי לב התחלתי לחבב ואז הילדה הפחדנית שהייתי חזרה כי עדיין לא הפסקתי להגיד 'שמע ישראל' כל לילה ולפחד מכל דבר ובמיוחד מלהתאהב אז התרחקתי…
פתאום יום אחד היא התרחקה פשוט שלחה הודעה שהיא רוצה שנפסיק לדבר בעטתי בדבר שהיה הכי קרוב אלי כאב לי כאב לי, שהיא מתרחקת לא יודעת למה אבל כאב לי כל מי שהכיר אותה היה משוגע עליה, אחותי הקטנה היתה מתה עליה, החברים שלי וברור גם אמא שלי אהבה אותה אבל שהיא שלחה לי את ההודעה הזאת הרגשתי כיאלו הכל מתמוטט ניסיתי באמת שניסיתי ניסיתי במשך חודשים ללמוד, לבלות לשכב עם בנות לנשק בנות כל דבר שיסייח את דעתי אבל כל הזמן כל מה שעשיתי פשוט חשבתי עליה היא לא יצאה לי מהראש שזה משהו, שלחתי לה הודעה אחר הודעה אבל היא לא ענתה לי לאף הודעה "אתה אוהב אותה?" שאל דור חבר טוב שלי שסיפרתי לו ועצרתי שניה לחשוב הבנתי שאני מחבב, אוהב ומאוהב בה הכל הראה על זה כל סימן אז חייכתי אליו והנהנתי לחיוב בראשי "יופי, אתה עכשיו תשמע לי מה אתה עושה אתה הולך אליה ונלחם כי נתי, שאני מכיר לא היה יושב ומפסיד כמו לוזר" אז הקשבתי לדור והלכתי אליה אמא שלה פתחה לי
"שנהבבב מאמיי חבר שלך פה" צעקה לי אמא מלמטה חבר? מי כבר יבוא אליי? אז כבר הרבה זמן שאני שקועה בחדר במיטה מול הטלוזיה התגעגעתי אליו קצת. שמתי את נעלי הבית של פו הדוב וירדתי למטה הוא היה שם אוח כמה שהצגעגעתי אליו עלינו לחדר שלי ישבנו על המיטה ופתאום הוא אמר שאני יפה ואני בחיים לא אמרו לי שאני יפה ופתאום הפסקתי הפסקתי ליהות הילדה הפחדנית שאומרת 'שמע ישראל' ואלפי תפילות לפני השינה כי החושך מפחיד אותי או הילדה שפוחדת מדיבורים של אנשים והעדפתי לקחת תסיכון הרי זה החבילה של אהבה זה בא עם להיפגע אז אני יקח תסיכון ואז הוא אמר שהוא אוהב אותי חייכתיי אליו ואמרתי שגם אני והוא נישק אותי אוח איזה נשיקה זאת הייתה
אז התאהבתי התאהבתי בשנהב
התאהבתי בנתי נתי שלייי ועל הדרך גם למדתי שעדיף לאהוב ולהיפגע מלא לאהוב בכלל
תגובות (2)
אהבתי את הכתיבה שלך והרעיון יפה :) יש המשך ?
לא חח זה קטע שלי