יקום מקביל

פרק 1: סוועה

שמי הוא איימי, אני מתגוררת במרכז הארץ במושב שקט ליד כפר סבא כיום אני משוחררת בת 21 ועובדת במסעדה בתור מלצרית אין בזה הרבה כסף אבל שכר הולם.
זהו יום שישי סיימתי את המשמרת השעה הייתה כמעט שתיים, הלכתי לקנות חלה מזלי זו הייתה האחרונה. חזרתי הביתה נכנסתי מהדלת "מה קורה אימא?" השיבה לי "הכל בסדר יש אוכל על השולחן". אמי הייתה בדיוק בעיצומם של הבישולים לערב אחותי עזרה לה העדפתי שלא להפריע להן (אחותי אריקה גדולה ממני ב-3 שנים), אבי ושתי האחים שלי לא היו עוד בבית (יש לי אח תומס בן 29 נשואי עם ילדה, ועוד אח אמיר בן 26 במערכת יחסים).
נכנסתי למקלחת לפני שמשהו יתפוס לי אותה התקלחתי והלכתי לנוח היה זה כבר השעה חמש אחר הצהריים, אבא בדיוק נכנס שמעתי מחדרי בקומה השנייה כאשר עלה והיה בדרכו למקלחת שאל אותי איך היה בעבודה אמרתי לו שישי רגיל כמו בכל מסעדה.
ירדתי בשבע לערוך שולחן "אימא תומס מגיע לארוחה?" צעקתי לאמי שהייתה בקומה העליונה "לא הוא אוכל אצל דנה (אשתו)" היה חשוב לציין שאין להם בית משלהם, יש להם יחידית דיור אצלנו בבית ויחידת מרתף אצל אשתו. "הוא ישן בבית?" ענתה לי בשלילה ארכתי את השולחן לחמישה אנשים. אבא קידש והתחלנו בארוחה כרגיל דיברו על מהלך השבוע מה היה וצוחקים. סיימנו את הארוחה אני ואחותי פנינו את השולחן "איימי אולי תכיני לנו תה" אבא אמר לי. הכנתי קנקן תה והוצאתי עוגה מהמזווה אבא שאל אותי "איימי את מתכוונת לעזוב בסוף את העובדה או להתחיל ללמוד?" זו הייתה החלטה קשה עבורי "אני חושבת שאתחיל לחפש עבודה יותר רצינית" השבתי לו אבא תמך בכל מה שרק חשבתי רק וידא שיש לי תכוניות שאני לא אבודה לאחר השחרור.
ישבנו שתינו תה בערך רבע שעה ראינו טלוויזיה ביחד, ואני החלטתי לעלות לחדר לראות טלוויזיה בנפרד רציתי לראות סדרה אחרת.
נשמעו מדלת הכניסה בבית נקישות חשבתי זו אחותה של אימא דודה שלי שבאה לבקר עם המשפחה שלה כמו בכל שישי, שמעתי שהדלת נפתחה בעוצה וחוותה בקיר מאחוריה וכמה אנשים רעולי פנים נכנסו והחלו לצעוק שנהיה בשקט שמעתי את זה עד לחדרי נבהלתי ופסעתי בפחד לכיוון המדרגות והצצתי מבעד למסדרון בלי שיבחינו בי כלל, כדי לראות במה מדובר ראיתי ששתיים מהם מחזיקים את אחי ואבי כאשר השלישי תפס סכין ודקר את אחותי נבהלתי חרדה הם דברו בניהם לא הבנתי מה קורה הרגשתי גל חום שמציף אותי ורעד לי הגוף החלטתי שאני חייבת לברוח אך לא היה לי איך כל כיוון הם היו תופסים אותי. אחותי שרועה על הרצפה מדממת והבחור השלישי ניגש לאימא שלי כאשר היא צועקת ומבקשת ממנו רחמים לא הבנתי איך אפחד לא שומע, לא יכולתי להסתכל ורצתי לכיוון החדר. הנחתי שהוא דקר גם את אמי כי לפי השמיעה שאמי נאנחה והפסיקה לדבר, הריצה שלי הייתה כבדה כך ששמעו אותה והבנתי שהבחור השלישי בדרך אליי, נלחצתי לא חשבתי ולמזלי פעלתי מהר פתחתי את החלון לרווחה וקפצתי בזמן שאני מרגישה שהבחור מגיע אליי. נחבטתי קשות בחניה בחצר בכל גופי, אבל לא יכולתי שלא לא לקום ידעתי שחיי תלויים בזה. הוא הסתכל עלי מהחלון וצעק לחברים שלו שברחתי, ראיתי שהדלת בכניסה נפתחת בגלל האור והבנתי שגם כשכל כך כואב לי רצתי לכביש בכל כוחי וזעקתי לעזרה.
אחד הבחורים יצא אליי שנינו עומדים על הכביש הוא עמד ממש מולי במרחק קצר של ריצה "הצילו" אני צועקת ולפתע השכן שלי יוצא וצועק " מה קרה?" אני רצה לכיוונו "יש אנשים בבית שרצחו את כולם" אני בוכה והוא חולף עליי רץ לכיוון הבית והבחור מתחיל לברוח יחד עם השאר שהבינו מה קורה והצליחו לרוע מזלי להימלט ברכב שחנה מונע בית ליד. שאר השכנים יצאו ולא הבינו מה קרה בזמן שאני בוכה ומבקשת להתקשר לאחי הגדול התקשרתי אליו ולא הצלחתי לתפוס אותו אין לו שם קליטה. השכן שרץ אליי הביתה התקשר מהטלפון למשטרה תוך 10 דק המקום היה שורץ משטרות ואמבולנסים, החובשים בדקו אותי והבחנתי שדודה שלי עליזה, מהמושב הגיע כולם החלו לשאול שאלות לא הצלחתי להגיב הייתי אחוזת בהלה כל המושב היה ברחוב. ראיתי שהפרמדיקים מוציאים ארבעה גופות מכוסות והתמלאתי בדמעות הבנתי שהם מתים כולם נרצחו בדם קר ללא סיבה אני מנסה לעכל מה קרה אני לא מבינה, מי אלה מה הם רצו ולמה.
דודה שלי הצליחה ליצור קשר עם אחי והסבירה לו תמצב וביקשה ממנו להגיע, פינו אותי לבית חולים בגלל שחששו למצבי בגלל הקפיצה.