כי זה כואב לפגוע….~2

"עשר……"
המורה התקרבה אל הלוח ואמרה: "אני מבינה שזאת סוף שנת הלימודים השנייה שלכם בתיכון…"
"תשע……."
"ואתם כמובן מאושרים, ואולי אפילו גאים בעצמכם…. "
"שמונה….. "
היא מתקרבת אל השולחן שלה, מרימה את ידה ומכה בשולחנה בחוזקה "אז אל תהיו !"
"שבע……."
"הרי ברור שבקיץ אתם לא תלמדו אפילו שנייה"
"שש…… "
"אז תנחשו מה אתם מקבלים לחופש?"
"חמש….. ?"
"שיעורים!"
כולם התחילו לצעוק על המורה, והיא נשענת על שולחנה עם חיוך מרוח על פנייה.
"לא !!!!" שיר צעקה, ולפתע שררה דממה בכיתה.
"סליחה?" המורה שאלה בנימוס כשעיניה האכזריות מופנות לשיר.
שיר קמה מכיסאה והתקדמה לכיוון המורה "אני צריכה להזכיר לך מה יקרה אם אחת מבקשותיי לא תמולא ?" היא אמרה וחייכה אליה חיוך שטני.
הפעמון צלצל, כולם יצאו מהכיתות במהירות, ותוך מספר שניות כבר לא נשאר זכר לתלמידים…