LOVE:)
אביתר ודור משלימים, אביתר לוקח את לינוי לפגוש את החברים שלו. איך אתם חושבים שתהיה הפגישה? אליאור וירדן חיים את הרגע, מה דעתכם עליהם בתור זוג, הם יחזיקו מעמד לדעתכם? אביב מתכוננת לקראת תחרות הג׳ודו שקרובה ובאה ובדרך הביתה פוגשת את לידור, מי לדעתכם מתאים יותר לאביב, לידור או ליאב? שבת שלום לכולם אוהבת המונים, מקווה שנהניתם מהפרק

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 24

LOVE:) 28/11/2014 2036 צפיות 6 תגובות
אביתר ודור משלימים, אביתר לוקח את לינוי לפגוש את החברים שלו. איך אתם חושבים שתהיה הפגישה? אליאור וירדן חיים את הרגע, מה דעתכם עליהם בתור זוג, הם יחזיקו מעמד לדעתכם? אביב מתכוננת לקראת תחרות הג׳ודו שקרובה ובאה ובדרך הביתה פוגשת את לידור, מי לדעתכם מתאים יותר לאביב, לידור או ליאב? שבת שלום לכולם אוהבת המונים, מקווה שנהניתם מהפרק

•אביתר•
עבר שבוע מאז הוויכוח שלי עם דור, או יותר נכון הויכוח שהתפתח לריב.
מאז אותו יום אנחנו לא מדברים. החברים שלי לא מבינים מה עובר עליי, הם מתרחקים ממני.
כל זמן פנוי שיש לי אני מבלה עם לינוי, כל רגע שלנו ביחד הוא מדהים. היא ממלאה בי את כל החסר, משכיחה ממני את כל הכעסים והדברים הרעים.
אבל למרות הכל אני מרגיש שמשהו חסר לי, יותר נכון מישהו.
כבר שבוע שאני יושב לבד בהפסקות, משקיף על החברים שלי מרחוק יושבים באחת הפינות בחצר וצחקקים. אני כל כך מתגעגע…
החלטתי לאזור אומץ וללכת לדבר איתם, גם אם זה אומר להוריד מהכבוד שלי.
״אפשר לדבר?״ נעמדתי מול דור.
ידעתי שאם אשלים עם דור אז העניינים עם כולם כבר יסתדרו מעצמם.
דור הרים את מבטו אליי והביט בי בכיווץ גבות. ״אפשר לדבר?״ שאלתי שוב רק הפעם בקול חזק יותר.
״דבר.״ הוא נאנח והוציא עשן מפיו.
״בארבע עיניים.״ אמרתי והבטתי לצדדים סימנתי לכולם להתחפף, וכמובן איך שכולם הבחינו במבט העצבני שלי הם התחפפו בלי יותר מידי שאלות. כנראה שאחרי הכל ההשפעה שלי עליהם לא חלפה אחרי הכל.
במשך כמה דקות דור ואני לא אמרנו מילה, כל אחד הביט לכל צדדי החצר חוץ מלהסתכל אחד לשני בעיניים.
״טוב נו מה?״ הוא שאל בחוסר סבלנות.
״אפשר לדבר?״ שאלתי ברוגע.
״הינה, אנחנו מדברים.״ הוא ענה בעצבים.
״טוב… תראה אני…״ התחלתי להסתבך עם ההסברים.
״אתה צודק, אני השתניתי, יכול להיות שבאמת הייתי לא כל כך בסדר.״ אמרתי בנשימה אחת ובמהירות.
״ההתנצלות התקבלה,״ הוא חייך חיוך מרוצה. לאחר מכן התחבקנו חיבוק חברי.
״אז אולי תספר לי מה קורה איתך בשבועות האחרונים?״ הוא שאל בהתעניינות.
״התאהבתי.״ עניתי בפשטות וחייכתי חיוך חולמני.
לומר את האמת, לא חשבתי שאני אומר את זה כל כך בקלות ובפתיחות, ועוד אודה בזה בפני דור, החבר הכי טוב שלי.
״מה זה?״ שאל דור בפליאה.
״טוב… צא מההלם.״ צחקקתי למראה הבעת פניו ההמומה.
״וואו, רגע תן לי לעכל שנייה את מה ששמעתי הרגע.״ אמר, מתקשה להשתחרר מההלם הכבד שתקף אותו.
״קח את הזמן, אחי.״ אמרתי בחיוך וברוגע.
״אתה מאוהב, החבר הכי טוב שלי מאוהב!״ הוא אמר בהתלהבות לאחר שהתחיל לעכל את מה שסיפרתי לו.
״אוהו, סופסוף ירד האסימון.״ צחקקתי.
״מי זאת? איך נפגשתם?״ דור החל להציף אותי בשאלות.
לומר את האמת הרגשתי כאילו אני בחקירה, אבל שמחתי שסיפרתי לדור.
״אולי תביא אותה למסיבה בבית של בר?״ הציע דור.
״האמת, רעיון לא רע בכלל.״ חייכתי חיוך מרוצה.

״נו, תבואי איתי. יהיה כיף.״ התחננתי. ניסיתי לשכנע את לינוי לבוא איתי למסיבה של אחד החברים שלי.
״לא יודעת… מסיבות זה לא כל כך הקטע שלי.״ היא ענתה ותוך כדי סידרה כמה משחקי קופסה על המדפים, אנחנו נמצאים בעבודה של לינוי.
״אני מת שהחברים שלי יכירו אותך, את זו שבגללה אני מחייך כל היום וכל הזמן.״ ניסיתי לשכנע אותה בדרך החנופה.
״זה העניין, אתה רוצה שאפגוש את החברים שלך?״ היא שאלה בחיוך.
״גם, וגם למה שלא נלך להינות במסיבה שנינו?״ שאלתי.
״אני לא מבינה מה רע שנהיה כמו שהיינו עד עכשיו?״ היא שאלה.
״נשנה קצת אווירה.״ עניתי בחיוך. ״אז מה את אומרת?״ שאלתי בתקווה.
״זה ממש חשוב לך, הא?״ היא גיחכה.
״מאוד! אין לך מושג כמה.״ אמרתי בכנות.
״בסדר, בסדר אני אבוא. הולכים.״ היא אמרה בכניעה.
״אחח, אני מת עלייך, מת!״ צעקתי ונשקתי לשפתיה.
״טוב, אם לא תתן לי לעבוד אין סיכוי שאצליח להיות מוכנה עד תשע.״ היא אמרה.
״הינה, את חופשיה.״ שחררתי אותה.
אני כבר מת שהחברים שלי יכירו אותה. את הסיבה שאני קם עם חיוך בכל בוקר, הסיבה שהיום עובר לי בטיל רק ממחשבות עליה, את האהבה הראשונה שלי.
״טוב, אני טס הביתה להתארגן, אני אאסוף אותך בתשע.״ נשקתי על לחייה של לינוי ויצאתי מחנות הצעצועים בריצה.
יש לי עוד לא מעט דברים להספיק עד המסיבה, הרבה דברים ומעט זמן, אין לי מושג איך אצליח לעמוד בזה.

•אליאור•
״אהבה באה רק מהלב, אהבה היא כמו חלום, רגש שלא מתגשם כל יום. אי אפשר לבחור במי להתאהב, כי אהבה באה רק מהלב. רק מהלב אהבה יכולה לצמוח, ורק אז היא יכולה להתחזק ולפרוח. אהבה אי אפשר לחפש, היא פשוט תהיה שם כשתתעורר. היום, או מחר. אהבה אסור לחפש, כשהיא תבוא זה יהיה ברור, אהבה שבאה מכל הלב תצליח הרגש הטוב את הבדידות יבריח. אהבה מגיעה כשהכי לא מחפשים, וכשהיא מגיעה תרגיש בעננים. זה פשוט- אם הלב פועם- אתה אוהב, כי אהבה באה רק מהלב.״
״המקום הזה פשוט מדהים,״ אמרה ירדן בהתפעלות כאשר הביטה בעצים הירוקים והגבוהים אשר הקיפו אותנו מכל עבר, הדשא הירוק שהיה רטוב במעט וריח הגשם שנותר משאריות הגשם שירד היום בבוקר.
עבר שבוע מאז אותו ערב שהתנשקנו, למעשה מאז אותו ערב הפכנו לזוג. החלטנו לתת צ׳אנס ליחסים בנינו, זה היה אחד השבועות הכי טובים בחיים שלי. היינו יחד בכל הזדמנות שהזדמנה לנו.
״אני יכול לחשוב על משהו יותר מדהים מהמקום הזה ובמקרה הוא כאן לידי.״ הסטתי את מבטי לירדן, העברתי כמה שיערות שהיו על פנייה למאחוריי אוזנה. ירדן הביטה בי וחייכה את החיוך שלה, את אותו חיוך כובש שגרם לי להתאהב בה.
״את יפייפיה,״ חייכתי אליה ונשקתי קלות על שפתיה.
לאחר שהתנתקנו מהנשיקה משכתי את ירדן אליי לחיבוק, ירדן השעינה את ראשה על חזהי, הרגשתי את הנשימות שלה וגופה שעלה וירד.
למשך כמה דקות כל אחד שתק והיה מרוכז במחשבות שלו.
״אליאור?״ ירדן שברה את השתיקה.
״ממ…״ המהמתי והשפלתי את מבטי אליה.
״אני אוהבת אותך.״ היא מלמלה וחייכה חיוך קטן.
״אני אוהב אותך,״ אמרתי בחיוך ונשקתי לראשה, לאחר מכן הסטתי את מבטי לכיוון הנוף הירוק שהקיף אותנו וחיוך התפרס על פניי.
״מה קטנה שלי?״ שאלתי בדאגה כשהבחנתי בהבעת פנייה המודאגת של ירדן.
״סתם, עזוב… זה לא חשוב.״ היא ניסתה להתחמק.
״מה קורה?״ שאלתי בדאגה וליטפתי את שיערה החלק כקרשים.
״זה… זה אבא שלי.״ היא ענתה. שמעתי את העצב בקול שלה. את ההמשך כבר יכולתי לנחש בעצמי.
״הוא… הוא רוצה שאפגוש את הארוס שלי מחר.״ היא סיפרה בעצב.
שתקתי ובלעתי את רוקי. מצד אחד, כאבה לי הידיעה הזו שלי ולירדן לא באמת היה סיכוי אמיתי מלכתחילה, אבל החלטתי להילחם עלייה. להראות לה שאני כאן בשבילה ואני לא מתכוון לוותר.
״יהיה בסדר, מה שצריך לקרות קורה.״ אמרתי בנימה אופטימית.
אם הגורל של ירדן ושלי הוא להיות ביחד, לא יהיה אדם שיצליח לעצור בעדנו, אבל אם לא… הכל לטובה.
״מאיפה כל האופטימית הזו פתאום?״ היא שאלה בפליאה והסיטה את מבטה אליי.
״ניתן לגורל לעשות את ההחלטות בשבילנו, כל מה שקורה הוא מלמעלה, הכל לטובה.״ הבטתי למעלה לשמיים וחייכתי חיוך קטן.
״אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך, אני כל כך שמחה שיש לי אותך.״ היא חייכה חיוך והשעינה את ראשה על חזהי.
״בואי לא ניתן למה שהולך לקרות מחר להשפיע על מה שקורה עכשיו, בואי פשוט נהנה מהרגע, נחיה את הרגע.״ אמרתי ועטפתי אותה בחיבוק חם ונשקתי לראשה.

•אביב•
״ביי אימא,״ מלמלתי ויצאתי מהבית בריצה.
בעוד שבוע מתקיימת תחרות ג׳ודו הארצית, למעשה זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בתחרות הג׳ודו.
החל משבוע שעבר החלו ההכנות האינטנסיביות לקראת התחרות, ליאב ואני כמעט ולא מבלים יחד.
למעשה עבר שבוע מאז הפעם שניפגשנו רק שנינו, חוץ מבית הספר אנחנו כמעט ולא נפגשים.
ליאב יודע כמה התחרות הזו חשובה לי, הוא תומך בי ומבין אותי. הוא חבר מדהים, לא יכולתי לבקש חבר טוב יותר ממנו.
זה היה השבוע הכי מתיש שהיה לי, חזרות מאחר הצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה, חשוב לי להוכיח את עצמי בתחרות הזאת, להראות מה אני מסוגלת. 
להוכיח לכולם שגם בנות יכולות להצליח בכוחות עצמן.
הגעתי למתנ״ס, הפעם דיי מוקדם, זו אולי הייתה הפעם הראשונה שלא איחרתי.
נכנסתי לסטודיו, השתדלתי לעשות זאת בשקט ובזהירות שלא להפריע למתאמנים האחרים. חלצתי את נעליי הספורט הלבנות שלי, אספתי את שיערי לקוקו מרושל והייתי מוכנה.
המאמן כבר המתין לי על אחד המזרנים, עשיתי חימום קטן והתחלתי באימונים.

״טוב, אני חושב שזה מספיק להיום.״ אמר המאמן, ספגתי את הזיעה שהייתה על פניי בעזרת מגבון לח.
זה בהחלט היה אימון טוב, הרגשתי שהבאתי את כל כולי לאימון, את כל האנרגיות שלי.
״עבדתם יפה מאוד, אתם משוחררים.״ אמר המאמן.
סידרתי את כל הדברים בתוך תיק הגב האדום שלי, התיישבתי על הספסל ונעלתי את נעליי הספורט הלבנות הבלויות שלי.
האולם החל להתרוקן מילדים, הייתי בין הילדים היחידים שנותרו באולם, לבשתי את מעיל הגשם הכחול שלי, הנחתי את תיק הגב האדום על גבי, נשקתי למזוזה ויצאתי מהסטודיו.
משב רוח קר הכה בפניי כאשר יצאתי משטח המתנ״ס, טיפות קטנות של גשם טפטפו על ראשי, כיסיתי את ראשי בעזרת כובע צמר השחרחר שלי וקשרתי צעיף סביב צווארי.
כבר היה חשוך בחוץ, בכל זאת מה הפלא, השעה כבר תשע בלילה.
צעדתי בשביל שמוביל לביתי, לפתע חשתי סינוור מפנס של מכונית וצפצוף נשמע. נעצרתי במקומי ומיקמתי את מבטי לכיוון האור שגרם לי מעט להסתנוור.
במכונית ישב לא אחר מאשר לידור, מאז אותו יום שקים נלקחה למחלקה הפיסיכיאטרית לא ראיתי אותו.
״מה את עומדת ככה סתם? כנסי.״ הוא סימן לי להיכנס לאוטו.
נענענתי את ראשי, חייכתי חיוך קטן. לא התווכחתי איתו יותר מידי ונכנסתי לאוטו.
״מדהים לא?״ הוא שאל בתדהמה.
״מה?״ שאלתי בתמימות.
״איך תמיד אני מופיע במקום המתאים, בזמן המתאים.״ הוא החמיא לעצמו.
״אל תעוף על עצמך יותר מידי.״ מחיתי.
״עובדה, הצלתי אותך פעמיים.״ אמר בהתנשאות.
״אל תעוף על עצמך יותר מידי. תיזהר, הנחיתה כואבת בסוף.״ עקצתי אותו.
״אאוץ׳.״ אמר בקול פגוע, צחקקתי לי.
״אז מה את עושה מחוץ לבית בשעה כזאת?״ הוא שאל בחשדנות.
״אימונים לג׳ודו, התחרות בעוד שבוע.״ הסברתי.
״אז את באמת לומדת ג׳ודו?״ הוא שאל בתדהמה.
״ברור, מה חשבת?״ שאלתי בגיחוך.
״שסתם אמרת את זה בשביל להפחיד אותי.״ הוא ענה.
״מפגר,״ צחקקתי.
היחסים שלי ושל לידור לא כל כך ברורים האמת. 
יום אחד אנחנו האוייבים הכי גדולים אחד של השנייה, עוקצים אחד את השנייה בלי סוף, מתנהגים כמו שני זרים.
אבל יש פעמים שהוא כל כך מקסים אליי, שהוא דואג לי.
״תזכרי שהבטחת ללמד אותי בהזדמנות.״ אמר לידור בזמן שעצר את המכונית ממול הבית.
״תלוי בך.״ התחכמתי.
״מה זה אמור להביע?״ שאל בהרמת גבה.
״תלוי איך תתנהג אליי.״ הסברתי.
״את מתכוונת תלוי אם עצבני אותי או לא.״ הוא התחכם.
״זה אתה המעצבן מבין שנינו.״ התגוננתי ונתתי לו מכה עדינה על הכתף.
״היית ונשארת אותה נמש שאני מכיר, אוהבת להתווכח.״ הוא צחק.
״היי! זה לא נכון.״ התגוננתי.
״כן זה כן.״ הוא התגרה בי.
״זה לא!״ רטנתי.
״את רואה?״ הוא צחק.
״אוחח, אתה מעצבן אותי רטנתי בעצבים, הוא צחק.
״לילה טוב נמש,״ הוא הניח את ידו על פניי.
באותו רגע עברה בי כמו מין צמרמורת נעימה כזו, אין לי מושג מאיפה היא הגיעה.
״לילה טוב דורי,״ אמרתי בחיוך, ירדתי מהאוטו ופסעתי לכיוון הבניין.
יש משהו בלידור שמאז היותי ילדה קטנה עוד סיקרן אותי.
חברים טובים בטוח שלא נהיה אף פעם, אבל כשצריך הוא יודע להיות נחמד.


תגובות (6)

פרק מעניין מאוד תמשיכיי.

28/11/2014 16:03

פרק מעניין מאוד תמשיכייייייי.

28/11/2014 16:03

יאאא אני מתה כבר לדעת מה יהיה במסיבה !!
פרק מושלם !
אביב ולידור כאלה חמודים ביחד ^^
וגם אליאור וירדן … לא מכירה את הארוס שלה וכבר אני לא אוהבת אותו !!
שלא תעזי להפריד בניהם !
חייימשליי זה פשוט מהמם וממכר ! לא יכולה להפסיק לקרוא !
תמשייכיי :)
שבת שלום ♥

28/11/2014 17:14

תמיד ידעתי שיש בינהם משהוווו
הם יותר חמודים ביחד מאשר אביב וליאב

28/11/2014 17:19

אני מתה כבר לדעת מה יהיה במסיבההה !!!!
פרק פשוט מהמם!
אביב ולידור פשוט נושים,
ואני פשוט מתה על אליאור וירדן, ואני לא בדיוק מחבבת את ה"ארוס" שלה ~_~
רציני שזה נדיר , ואחד הסיפורים הטובים פה באתר, תמשיכי יא מוכשרת אחת !!!
אוהבת הכי בעולם :)

28/11/2014 17:56

לידור מושלמייי שלייייי
וברור שהם יחזיקוו
אהבה מנצחת הכללל (משפט נדוש אבל נכון)
אני חושבת שיהיה דרמהההה בפגישה שלהםם
אבל ״לא נפתח פה לשטן״
אני חולה על אליאורר
כזה חמוד
הם כאלה מתאימייםםםם
תמשייכייייייי
מושלםםםם
אוהבתתת ❤️

28/11/2014 22:03
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך