LOVE:)
פרק שני להיום, כתבתי את הפרק בהמשך היום ולא יכולתי לחכות עד מחר. האמת, שזה אחד הפרקים האהובים אולי הפרק הכי אהוב עליי עד עכשיו. אביב ולידור זוג באופן רשמי, אוהבים אותם? ומה אתם חושבים אביב עשתה את הדבר הנכון כשהחליטה ללכת למשטרה? אליאור וירדן סופסוף חזרו. אליאור החליט להילחם על ירדן ושר לה שיר, התרגשתם? ההורים של ירדן מסכימים לה להיות עם אליאור ואפילו שמעון מציע לאליאור לנהל את המסעדה בימים שהוא לא נמצא ודניאל הופך להיות שוטף כלים. מקווה שאהבתם את הפרק, אשמח לשמוע מה דעתכם ומי הזוג האהוב עליכם.

כל הדרכים מובילות אלייך – פרק 41

LOVE:) 23/12/2014 2709 צפיות 8 תגובות
פרק שני להיום, כתבתי את הפרק בהמשך היום ולא יכולתי לחכות עד מחר. האמת, שזה אחד הפרקים האהובים אולי הפרק הכי אהוב עליי עד עכשיו. אביב ולידור זוג באופן רשמי, אוהבים אותם? ומה אתם חושבים אביב עשתה את הדבר הנכון כשהחליטה ללכת למשטרה? אליאור וירדן סופסוף חזרו. אליאור החליט להילחם על ירדן ושר לה שיר, התרגשתם? ההורים של ירדן מסכימים לה להיות עם אליאור ואפילו שמעון מציע לאליאור לנהל את המסעדה בימים שהוא לא נמצא ודניאל הופך להיות שוטף כלים. מקווה שאהבתם את הפרק, אשמח לשמוע מה דעתכם ומי הזוג האהוב עליכם.

•כעבור חודש•
•אביב•
״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה, אביב?״ שאל אליאור בחשש. הנהנתי בראשי להסכמה.
עבר חודש מאז שלידור ואליאור חזרו מאילת, מאז האמת הספיקה לצאת לאור.
איך שנודע לכולם על הסיפור עם ליאב כולם לחצו עליי ללכת ולהגיש תלונה נגדו במשטרה, כבר חודש שאני לא ישנה בלילות.
גם לבית הספר כמעט ואני לא הולכת, מאז שהסיפור התפשט בשכונה.
בהתחלה התנגדתי לרעיון ללכת למשטרה, אחרי הכל ליאב היה חבר ילדות שלי, אני לא רוצה להרוס לו את החיים. אבל, ככל שעובר הזמן אני מבינה שזה הדבר הנכון לעשות.
״את לא חייבת לעשות את זה אם את לא שלמה עם זה.״ אמר לידור ברוגע.
״זה הדבר הנכון.״ עניתי.
״אני גאה בך, יפה שלי.״ הוא נשק לראשי.
לא היה רגע בשבוע הזה שלידור ואני לא היינו יחד, הוא קיים את ההבטחה שלו.
לידור ואני הפכנו לזוג באופן רשמי, להפתעתנו אליאור קיבל את זה דווקא בחיוב וכך גם השאר.
״אתה תהיה איתי שם, נכון?״ שאלתי אותו.
״בטח, קטנה שלי.״ הוא ענה והצמיד אותי אליו לחיבוק.
אני ממש פוחדת ממה שהולך לקרות שם.
״דורי?״ קראתי לו.
״מממ…״ הוא המהמם.
״אני אוהבת אותך.״ אמרתי בשקט, לא הייתי בטוחה אם הוא שמע אותי או לא.
לידור ואני כבר חודש ביחד.
למעשה, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני מודה בפני לידור או בכלל בפני עצמי שאני אוהבת אותו.
״מה אמרת עכשיו?״ הוא רכן אליי, שמעו בקול שלו שהוא היה מופתע. יכולתי לנחש שהוא מחייך.
״שמעת מה אמרתי.״ התחלתי לצחקק מהמבוכה.
״תגידי את זה שוב,״ הוא התגרה בי.
״דורי,״ רטנתי.
״פעם אחת,״ הוא התחנן וחייך אליי את החיוך שלו שאי אפשר לעמוד בפניו.
״אני אוהבת אותך.״ אמרתי שוב, לידור הביט בי בחיוך.
הנחתי את ידי על לחיו וחייכתי אליו חיוך קטן. שפתינו רפרפו זו על זו ואז הגיעה הנשיקה.
מדהים איך כל פעם מחדש אני מתמכרת אליו יותר ויותר. לריח שלו, למגע שלו, לשפתיים שלו.
״גם אני.״ אמר בחיוך לאחר שהתנתקנו מהנשיקה.
״גם אתה מה?״ שאלתי בחיוך.
״אוהב אותך.״ הוא ענה. הבטתי בו בחיוך והוא חייך אליי חזרה ואז שוב נסחפנו לעוד נשיקה.
״אביב,״ אליאור נכנס לחדרי. לידור ואני התנתקנו מהנשיקה.
״בעע, אחותי והחבר הכי טוב שלי ביחד. אני מקיא בתוכי.״ אליאור עשה פרצוף נגעל.
״תגיד לי, מה כואב לך, דווקא עכשיו באת לקלקל?״ שאל לידור בציניות. ואני צחקקתי.
״הייתי שמח לענות לך אבל, צריך ללכת.״ אמר אליאור ופניו הרצינו.
״אוקיי.״ מלמלתי.
״את עושה את הדבר הנכון, קטנה.״ אמר אליאור בעידוד. לידור אחז בידי וחייך אליי חיוך מעודד.
״טוב, צריך ללכת.״ נעמדתי במקומי.
״אתם באים, או מה?״ שאלתי אותם, הם הנהנו בראשם לחיוב.
שלושתנו יצאנו מחדרי וירדנו במדרגות, כולם ציפו לנו למטה.
״בהצלחה, קטנה שלי.״ אימא חיבקה אותי חיבוק אימהי וחם. בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו.
״יהיה בסדר, אביבי.״ אבא נשק לראשי.
״את עושה את הדבר הנכון.״ אמר אביתר בעידוד וחיבק אותי ולינוי אחריו.
״תזכרי שלא משנה מה, אנחנו איתך.״ אמר אליאור. הנהנתי בראשי בחיוך וקפצתי עליו בחיבוק. 
״שנלך?״ שאל לידור והושיט לי את ידו.
״דווקא עכשיו באת לקלקל?״ אליאור החזיר ללידור על קודם. צחקקתי.
״לפחות עכשיו אנחנו פיטים.״ ענה לידור בחיוך.
עצמתי את עיניי ולקחתי כמה נשימות עמוקות. ״נלך.״ הושטתי את ידי ללידור.
נפרדתי מכולם בפעם האחרונה ויצאנו.

הנסיעה עברה דיי בשקט, השענתי את ראשי על החלון ועצמתי את עיניי.
הרגשתי יד חמימה מונחת על פניי, זה היה לידור. פקחתי את עיניי והבטתי בו.
״יהיה בסדר, אני איתך.״ אמר ברוגע.
״אתה לא תעזוב אותי, נכון?״ שאלתי בהיסוס.
״אף פעם,״ הוא ענה בחיוך, הנחתי את ידי על לחייו וחייכתי חיוך קטן.

לידור ואני המתנו במסדרון, חיכינו שהשוטר יקרא לנו.
הייתי מתוחה יותר מאיי פעם, התחלתי לכסוס את ציפרוניי מרוב הלחץ.
אולי זה עוד לא מאוחר ועוד אפשר להתחרט? חשבתי לעצמי.
לא, זה הדבר הנכון לעשות! הזכרתי לעצמי.
״די,״ לידור הסיר את ידי מפי. ״יהיה בסדר.״ אמר בעידוד ושילב את אצבעותינו זו בזו.
״אני מפחדת, דורי.״ הודיתי.
״אין לך ממה, האמת איתך.״ הוא קירב אותי אליו לחיבוק, השענתי את ראשי על חזהו. ״אני איתך בזה.״ הוא הזכיר, חייכתי חיוך קטן.
״אביב נהרי,״ השוטרת יצאה מהמשרד.
לידור ואני נעמדנו במקומנו.
״הגיע תורך,״ היא אמרה והחלה להוביל אותנו למשרד.
״אני איתך, תמיד.״ הזכיר לידור. חיזקתי את אחיזתי בידו.
לקחתי כמה נשימות עמוקות. ״אני מוכנה.״ אמרתי בבטחון. מכאן אין דרך חזרה.

•אליאור•
לידור ואביב נסעו לתחנת המשטרה, אני לצערי לא יכולתי להצטרף אליהם, יש לי משמרת. עבודה מזורגגת.
עבר כבר חודש ולא שמעתי דבר מירדן, מאז הפרידה ירדן הפסיקה לבוא למסעדה. אני מקווה שלפחות היא מאושרת עכשיו.
אין יום שאני לא חושב עליה, כל יום שעובר אני רק מתגעגע אליה יותר. לצערי הרב הנסיעה לאילת ממש לא הצליחה להשכיח אותה.
״כשתסיים עם הכלים האלה יש עוד במדיח.״ אמר דניאל בקרירות.
אוח, אני שונא אותו, אני פשוט שונא אותו!
סיימתי לרחוץ את כל הכלים אז יצאתי מהמטבח לחפש את דניאל.
ראיתי את דניאל מדבר עם שמעון ועוד כמה אנשים, ירדן הייתה ביניהם.
ירדן שלי, כמה שאני התגעגעתי אליה.
היא הייתה לבושה בשמלה לבנה חגיגית ובנעלי עקב לבנות, שיערה היה אסוף לקוקו גבוה ואת פניה עיטר איפור עדין.
מישהו אחז בידה, הם הסתכלו אחד על השניה וחייכו. לחשוב שפעם היא הייתה מחייכת אליי ככה. הרגשתי את הגוף שלי בוער מעצבים, אני רוצה אותה בחזרה, את ירדן שלי.
למשך כמה רגעים בודדים מבטינו הצלבו זה עם זה. אני חייב למצוא דרך להחזיר אותה אליי, היא אוהבת אותי עדיין, אני רואה את זה בעיניים שלה!
״נהרי!״ צעקתו של דניאל העירה אותי ממחשבות. ״מה אתה עושה כאן בחוץ?״ הוא שאל.
״מחפש אותך?״ עניתי במהירות.
״סיימת עם הכלים?״ הוא שאל.
״כן.״ עניתי.
״תחכה לי במטבח.״ הוא אמר בציווי.
אני פשוט שונא אותו!
״קח,״ הוא הניח ערימת כלים אל תוך הכיור.
״מה אתה עושה?״ צעקתי. ״אני שטפתי אותם הרגע!״ 
״אז כנראה שהם לא מספיק נקיים, תשטוף שוב!״ הוא יצא מהמטבח.
״ובשום פנים ואופן שלא תעז לצאת מהטבח בלי רשות.״ אמר בטון מאיים.
״ברור,״ עניתי בזלזול וגלגלתי עיניים.
״בן זונה,״ סיננתי מבין שיניי בעצבים והתחלתי להעיף דברים.
הוא עושה לי את זה בכוונה, אני בטוח.
״מה, מה קורה איתך, תגיד?״ שאל בר, אחד העובדים.
״המניאק השאיר אותי להיות תורן מטבח.״ עניתי בעצבים.
״אתה ככה בגלל ירדן,״ הוא קבע.
בר הוא חבר טוב שלי, התחברנו במשמרות, הוא בין הבודדים שידע עליי ועל ירדן.
״רק בגללה, ועכשיו אסור לי להתקרב אליה.״ אמרתי בייאוש והתיישבתי על אחד הארגזים.
״תלחם עליה, רואים שהייתה לכם אהבה.״ הוא אמר בעידוד.
״אם אני אהיה איתה שמעון יפטר אותי.״ הסברתי.
״זה לא אתה שאמר פעם, שיש לך אהבה לא צריך יותר מזה?״ הוא שאל. ״אז יעיפו אותך מפה, ביג דיל! לפחות תהיה עם ירדן.״ הוא אמר.
אני בכלל לא צריך את העבודה המזורגגת הזאת, הדבר היחיד שאני צריך זו את ירדן לידי.
״אתה גאון!״ קפצתי בהתלהבות.
״אתה הולך להחזיר אותה אליך עוד הערב!״ הוא אמר.
״אבל איך?״ שאלתי בתמימות.
״סמוך עליי,״ אמר בחיוך תחמני.

•ירדן•
הגענו לארוחת ערב במסעדה של אבא יחד עם המשפחה של אוהד.
ידעתי שיש מצב שאולי אראה את אליאור כאן, פחדתי לפגוש אותו.
לפתע אליאור יצא מהמטבח, הוא לא השתנה בכלל. הרגשתי איך הלב שלי מתחיל לפעום בקצב משגע רק מלראות אותו.
אוהד ואני כבר חודש ביחד, הוא ממש מקסים אליי, הוא דואג לי אבל אני לא אוהבת אותו, אני אוהבת את אליאור. אני מתגעגעת אליו כל כך.
״הינה הזוג האהוב עליי,״ דניאל יצא אלינו.
המבט של אליאור הצטלב עם שלי. איך שדניאל ראה את אליאור הוא מיהר לצעוק עליו ולשלוח אותו למטבח.
אני כל כך רוצה ללכת לשם, להיות שם איתו.
״הכל בסדר, יפה שלי?״ אוהד העיר אותי ממחשבות.
״כן, ברור.״ שיקרתי. כולנו התיישבנו סביב השולחן.
״הייתם מאמינים שהחתונה ממש עוד מעט?״ שאלה אימא בהתרגשות.
״זה ממש מדהים איך שהזמן טס, נכון ירדני?״ אוהד פנה אליי.
״אמרת משהו?״ שאלתי.
״מה יש לך, הכל בסדר?״ הוא שאל בחשדנות.
״ברור.״ חייכתי חיוך מזויף.
נמאס לי, ממש נמאס לי לחייך בכל פעם את אחד החיוכים המזויפים שלי ולהתנהג כאילו הכל בסדר כשזה ממש לא נכון, אני חושבת שכבר חודש ולא חייכתי חיוך אמיתי אפילו לא פעם אחת.
הלוואי שהערב הזוועתי הזה כבר יגמר. התפללתי בתוך ליבי.

•אליאור•
״אתה בטוח שזה יעבוד?״ שאלתי את בר.
״כמו גדול זה יעבוד.״ ענה בבטחון.
״אתה בטוח לגבי זה?״ שאלתי בהיסוס.
״חשבתי שאתה רוצה את ירדן בחזרה, אין לך מה להפסיד.״ הוא ענה.
זה נכון, אין לי מה להפסיד. אני הולך להילחם בכל הכוח.
״מוכן?״ הוא העיר אותי ממחשבות.
״מוכן.״ עניתי.
״שיהיה לנו בהצלחה.״ הוא אמר.
זרקתי את הסינר בצד, בר ואני יצאנו מהמטבח.
העפתי מבט חטוף בירדן ובשאר האורחים, ירדן לא נגעה בצלחת שלה, היא הייתה נראית עצובה.
״אל תדאגי, יפה שלי. תכף זה נגמר.״ מלמלתי בשקט.
בר ואני ניסינו להגיע למערכת הקריוקי במסעדה בלי שאף אחד יראה אותנו.
״אני אחבר הכל, כשאסיים אקרא לך.״ אמר בר.
״סבבה, שיהיה זריז.״ עניתי.
״אורחים נכבדים ערב טוב,״ בר לקח את המקרופון. חייכתי לעצמי.
לפתע הרגשתי נגיעה על הכתף שלי. ״מה אתה חושב שאתה עושה?״ שאל דניאל. ״אתה צריך להיות במטבח.״
״אני עושה מה שבא לי,״ חייכתי חיוך מתגרה.
״למה אתה פעם אחת לא יכול לשבת בצד ולא לדחוף את האף שלך לכל חור?״ שאל בעצבים.
״ירדן לא מאושרת איתו,״ הצבעתי על אוהד בסנטרי.
״אתה חי בסרט אם אתה חושב שאתם תהיו ביחד, אחרי הכל היא תתחתן איתו בכל זאת, תחסוך את כל הבלאגן הזה ותחזור למטבח!״ הוא ביקש.
״אני רוצה להזמין לכאן מישהו שרוצה להשיר לכם שיר,״ זה הסימן שלי.
״קבלו את אליאור נהרי,״ בר קרא לי.
״שלא תעז ללכת,״ דניאל אחז בידי.
״אתה לא מפחיד אותי,״ שיחררתי את אחיזתו מידי.
וואו, הבטן שלי מתהפכת. 
״בהצלחה, אחי.״ בר נתן לי את הרמקול.
נעמדתי מול כולם עם הרמקול ביד, המוזיקה החלה להתנגן ברקע. כל המבטים הוסטו אליי, דניאל הביט בי במבט אזהרה. חיפשתי את ירדן בעיניים.
״עם צליל מיתר שמתנגן 
אני חושב עלייך,״ התחלתי לשיר, אני לא חושב שיש שיר שיכול לתאר את מה שאני מרגיש יותר טוב מהשיר הזה.
 ״מרגיש כמה שזה עצוב 
להיות כאן בלעדייך 
לו רק היית פה 
הכל היה אחרת
אצלי כבר כלום לא מובן 
אצלי בלב יש סדק.״
המבטים של ירדן ושלי הצטלבו זה עם זה, האוהד הזה חיבק את ירדן מהצד. עוד שנייה אני מפסיק לשיר ובא להרביץ לו.
אבל החלטתי להניח לזה בינתיים, כרגע יש לי מטרה ואני נלחם.
״תראי אותי כמו מטורף 
שרק רוצה אלייך.״ כל הזמן ששרתי רק הסתכלתי על ירדן, נתתי לעיניים ולמוזיקה לדבר בשמי. 
״או אולי סתם בחור עיוור 
שמדמיין לו את פנייך 
וזה קשה שאת פה לא עוברת 
אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת.״ ניסיתי לפענח את המבט של ירדן, יכול להיות שדימיינתי אבל יכול להיות שהיא הרגע חייכה אליי?
״לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך.״ נלחמתי עליה, אני בחיים לא חושב שרציתי משהו כמו שאני רוצה אותה. 
״כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך.״ חייכתי אליה חיוך קטן. 
״תראי אותי כמו ילד שכואב לו 
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה.״ 
כל האנשים במסעדה נהנו, השולחן של שמעון לעומתם היו קצת בהלם.
ירדן הסתכלה עליי עם העיניים הכחולות הגדולות שלה, אני יכול להרגיש אותה, אני רואה בעיניים שלה מה היא מרגישה.
״בכל יום שבא והולך 
אני שוב קורא אלייך 
ומקווה שעוד תמצאי לי מקום 
בין זרועותייך.
תדעי שכאן יכול להיות אחרת 
אל תותרי עלי תאמרי שאת חוזרת.״
החלטתי שלא משנה מה, אני לא יורד מהבמה עד שירדן לא תהיה שוב שלי. נתתי את כל כולי לאורך השיר, שרתי מהלב.
״לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך.״
לרגע שכחתי מכל האנשים שהיו במסעדה. התחלתי להתקרב לירדן, נעמדתי מולה ושרתי לה. כרעתי ברך והסתכלתי עמוק אל תוך עיניה הכחולות.
״כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך 
תראי אותי כמו ילד שכואב לו 
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה.״ 
השיר הסתיים, האורחים המסעדה מחאו כפיים.
ירדן ואני הבטנו אחד בשנייה, דמעות עמדו בעיניה.
״יופי, נגמר הקרקס, עכשיו תחזור למטבח.״ דניאל משך אותי מהחולצה אבל אני התנגדתי.
״ירדן, תסתכלי עליי,״ ביקשתי ממנה. היא הסתכלה עליי עם דמעות בעיניים.
״אני אוהב אותך, אני תמיד אהבתי אותך. אני מצטער שהייתי אידיוט, אני מצטער על כל הסבל שגרמתי לך.״ שפכתי את כל מה שהיה לי על הלב. מכאן, אין לי כבר מה להפסיד.
״סליחה, אם לא שמת לב אנחנו מתחתנים בעוד שלושה חודשים ככה שזה קצת מאוחר מידי.״ אוהד התערב.
אני פשוט שונא אותו! 
״ירדן תסתכלי עליי, אני יודע שאת אוהבת אותי.״ התעלמתי מאוהד. החלטתי שלא משנה מה אני ממשיך להילחם עליה.

•ירדן•
״זה מה שאת רוצה, להתחתן עם הצנון הזה?״ אליאור הצביע על אוהד וגרם לי לצחקק מעט.
האמת, כשחושבים על זה הוא באמת מזכיר קצת צנון.
השיר של אליאור גרם לי לבכות, אני כל כך מתגעגעת אליו, אלינו. 
״ירדן, תגידי בבקשה למלצר הזה שאין שום סיכוי שתהיו ביחד.״ אמר אוהד. 
כל האנשים במסעדה, כולל ההורים שלי חיכו לתשובה שלי.
״אני מצטערת אבא,״ הסטתי את מבטי לאבא שהיה המום מכל מה שקרה כאן.
״ניסיתי להיות הילדה המושלמת, עשית כל מה שביקשת ממני, אבל הבקשה הזאת קצת גדולה עליי.״ התנצלתי.
הסטתי את מבטי לאליאור. ״אני אוהבת אותך, אליאור.״ חייכתי אליו.
״את רצינית?״ שאל בפליאה.
״אף פעם לא באמת הפסקתי לאהוב אותך,״ הודיתי.
״אני אוהב אותך, ירדן שלי.״ הוא הרים אותי וסובב אותי באוויר, האנשים במסעדה מחאו כפיים.
אליאור הניח אותי על הקרקע, כרכתי את ידיי סביב צווארו והוא כרך את ידיו סביב מותניי ומיד אחר כך הגיעה הנשיקה.
כמה התגעגעתי אליו.
״ירדן,״ אבא קטע את השמחה. 
התנתקתי מאליאור והסטתי את מבטי לאבא ואימא שנראו דיי מבולבלים ממה שקרה כאן בחצי שעה האחרונה.
״תכירו, זה אליאור, החבר שלי.״ הצגתי את אליאור בפני ההורים שלי. ״לפני שתגידו משהו אני רוצה להגיד לכם שלא משנה מה תגידו,״ הסטתי את מבטי לאליאור שהיה נראה מודאג. ״אנחנו זה לנצח.״ אמרתי בחיוך ושילבתי את אצבעותינו זו בזו.
לא משנה לי מה אימא ואבא הולכים להגיד, אין סיכוי שאני הולכת לאבד אותו שוב. אני אמרוד בהם, אני אעזוב את הבית, אני אעשה הכל עד שהם יכנעו.
״ירדני, זה באמת מה שאת רוצה?״ שאלה אימא.
״כן.״ הנהנתי בראשי בחיוך. אפילו לא הייתי צריכה לחשוב על זה יותר מדי.
״טוב, אם ככה טוב לך טוב גם לנו.״ אמר אבא בחיוך.
אני מדמיינת נכון?
הרגע אבא ואימא הסכימו לי להיות עם אליאור בלי בעיות? 
״אני דווקא אוהב אותו.״ אמר אבא והוא ואליאור לחצו ידיים. הבטתי בהם מהצד וחייכתי לעצמי. הייתי מאושרת!

•אליאור•
״טוב, עכשיו שאתה החבר של הבת שלי, אתה לא יכול להיות סתם מלצר או שוטף כלים, נכוו?״ שאל שמעון.
האמת, באותו רגע לא הבנתי מה שמעון מנסה להגיד, פחדתי שלא יתחרט לי פתאום.
״דניאל!״ הוא קרא לדניאל, ירדן ואני הסתכלנו אחד על השנייה במבטים מבולבלים, ירדן חייכה אליי חיוך מעודד.
״קראת לי?״ דניאל הגיע.
״כן, רק רציתי להגיד לך שמעכשיו אתה עובר לעבוד במטבח.״ אמר שמעון.
״לא הבנתי, מה לי ולעבודות מטבח?״ הוא שאל.
״אתה עובר להיות שוטף כלים.״ הוא ענה.
ירדן ואני צחקקנו.
סופסוף המניאק הזה ירגיש מה שאני הרגשתי.
״ל… למה?״ שאל דניאל.
״כי ככה בא לי.״ הוא ענה.
״ואתה, לא הגיע זמן שתהיה לך עבודה מסודרת?״ הוא שאל אותי.
״כן, בקשר לזה אני…״
״מהיום, אתה הופך להיות האחראי מתי שאני לא נמצא.״ הוא אמר.
״מה, יענו כמו בוס?״ שאלתי בחיוך.
״אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, אבל בעיקרון כן.״ הוא ענה.
וואו, הייתי בשוק!
״אתה בטוח?״ שאלתי בהיסוס.
״יותר בטוח מזה אין.״ הוא ענה. ״מזל טוב.״ 
״תודה שמעון,״ הודיתי לו.
״הרווחת את זה ביושר.״ הוא אמר.

״אתה בא לישון, בוס?״ ירדן הניחה את ידיה הקטנטנות והחמימות על כתפיי.
״עוד חמש דקות.״ עניתי.
אני עדיין לא מאמין למה שקרה היום במסעדה, מדהים איך שהגלגל מתהפך.
אוהו, איך דניאל הולך לשלם על כל מה שהוא עשה לי.
״מה אתה עושה?״ שאלה ירדן כשהבחינה בי מסתכל על עצמי במראה וצחקוק נפלט מפיה.
״יפה לי בוס, הא?״ שאלתי כשהסתכלתי על עצמי במראה.
״מישהו כאן מתלהב?״ שאלה בהתגרות.
״תסתכלי עלינו איזה יפים אנחנו,״ הצמדתי אותה אליי כך ששנינו נעמדנו מול המראה בחדר של ירדן. ״הבוס ואשת הבוס.״

״בוא לישון כבר, אני מתה מעייפות.״ ירדן צחקקה ומשכה אותי איתה למיטה.
״איתך?״ שאלתי בהתגרות.
״רק איתי.״ ירדן נשקה לשפתיי נשיקה חטופה.
״איתך אני אלך עד סוף העולם.״ אמרתי לאחר שהתנתקנו מהנשיקה.
 


תגובות (8)

חייימשליי ואוווו איזה מהירו את מעלהה !!
כל הכבוד לך חחח
אל תחשבתי ששכחתיי .. משהו באתר לא נתן לי להגיב :( אני ממש מצטערת !!
אז אניי אגיב לך פה על כל הפרקים האחרונים חחחח
הם היו מושלמיייםם !! לידור מושלם !פשוט מושלם ! אני מתאהבת בו בכל פרק מחדשש !! אני כלכך שמחה שאביה ולינויי חזרו אבל אני לא רוצה שאביב תגיש בסוף את התלונה :( אני כועסת על ליאב אבל אני לא רוצה שהוא ילך לכלא :(((
אייין אליאווור מלךך פשוט מלךך הלוואי עליי אחד כזהה !! הוא וירדן כאלו מושלמיים ביחדד !! ושמעון שחק אותה חחח
הפרקים האחרונים האמת היום טובים מאוד !
מאוהבת בך אהובתייי תמשייכיי :)))

23/12/2014 17:03

ישששששששששששששששש
כולםםם חזרוווו אליאוררר
חיים שליייי
סוף סוף הוא קיבל אומץ
ונילחםםם עליייההה
מה שהוא לא עשה מההתחלה!!
אבלל עכשיו הם ביחדד
וגםםם לידור ואביבב
ביחדד והםם הלכו למשטרהה
למרות שליאב הוא חבר ילדות
של אביב היא עושה את זה!!
והיא אומרת לו שהיא אוהבת אותו
בפעם הראשונה וכולםםם כאלהה
חמודיםםםם ביחדדדד
ושמעון הרגג אותי כשהוא נתן את העבודה
לאליאור ולדניאלהוא הביא לעבוד
במטבח חחחחחח

תמשיכיייי זה מושלםםםם

23/12/2014 17:34

הפרק מהמם אני אוהבת את הסיפור הזה כול כך ואת כותבת מושלמת. שמחתי שכולם חזרו להיות ביחד ושאביב הלכה עם לידור להגיש תלונה במשטרה אל ליאב

23/12/2014 17:45

פשוווט אין לי מה להגידד
חיימשלי זה מושלםםםם
אני ספיצ׳לסססס
אני פשוט
הבנאדם הכי מאושר עלי אדמוותתתתת
כל מה שאמרו. פהה
הההההכככככלללללללל
זה כל. מה שאפשר להגידדד
אני מאוהבת בפרק הזההההה
תמשיייכייייייייייייי
אוהבבתתתתת ❤️

23/12/2014 19:33

לידור ואביב המושיםםםם תמשיכייי

23/12/2014 23:52

מאוהבת בכל הזוגות!! איזה כיף שהם חזרו!!:)

תמשיכי מושלם!!!!!!:)

24/12/2014 00:20

תנשיכיייי

24/12/2014 09:07

אמג ספי
אני… א… את כלכך מוכשרתת
אני לא יכוללההה
את כלכך מוכשרתתת
אני כלכך מאוהבת בסיפור הזההה באביב בדורי ואלי באביה ולינוי בירדניייי בכל אחחדדד
ושדניאללל שילך לעזאזל ואיתו אוהד
אני כלכך מאוהבת בךךךך
תמשיכייי סייסס
אוהבת המונים❤❤

26/12/2014 21:03
25 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך