כל כך שונים – פרק 14:

נקודת המבט של אלידור:

בוקר.
פתחתי עיניים וראיתי שהשמיכה מכסה אותי.
הורדתי אותה ממני וראיתי שאני על הרצפה.
מה אני עושה פה ?
קמתי בזהירות לעמידה וראיתי אותה שוכבת במיטה.
נזכרתי.
פיהקתי והתמתחתי.
מה השעה ? הסתכלתי על השעון , רבע לשמונה.
כוסעמק השיעור מתחיל רק בתשע. יש לי זמן , נחזור לישון.
לקחתי את הכרית ושמתי על המיטה.
נכנסתי בזהירות למיטה ואז היא הסתובבה אליי.
" ערן תכסה אותי " היא מלמלה.
" קר לי " היא הוסיפה והתקרבה אליי.
ערן ?
לקחתי את השמיכה וכיסיתי אותה.

*

נקודת המבט של שירה:
קמתי בבוקר ומצאתי את עצמי ישנה עם אלידור.
באותה מיטה!
הסתכלתי על השעון , 8:15 .
לא לא לא , אסור לי לאחר ביום הראשון ללימודים!
קמתי בזריזות ויצאתי מהחדר.
נכנסתי לחדר שלי והתקלחתי.
לקחתי אחת מהחולצות שהמנהל חילק לי ביום הראשון.
חולצה בצבע שחור עם הסמל של הפנימייה – 'גורדון סקול' , שורט בצבע לבן ונעלי אולסטר אדומות נמוכות.
אספתי את השיער לקוקו ומרחתי אודם בצבע ורוד חלש.
שמתי את התיק השחור על הגב ויצאתי מהחדר בריצה אל המבנה של הביהס.
י'6 י'6 י'6 , נו איפה זה?!
עברתי כיתה כיתה וכמובן הכיתה האחרונה במסדרון , י'6.
נכנסתי אליה.
" כן? " המורה בכיתה הסתכלה עליי וכל התלמידים הפנו את מבטם אליי.
– " א.. אני חדשה פה " אמרתי והסתכלתי עליהם גם.
" מה שמך? " היא שאלה והוציאה מספר דפים מהקלסר שלה.
-" שירה , שירה וולפסון " אמרתי ובשנייה שאחרי כבר התחילו להתלחשש.
" ששש! " היא השתיקה אותם תוך שהיא מדפדפת בדפים.
" אה… שירה " היא אמרה ועצרה את החיפוש.
" ברוכה הבאה לי'6 , שבי בבקשה " היא אמרה והצביעה על שולחן בסוף הכיתה.
התקדמתי אליו וישבתי.
לידי ישבה ילדה עם שיער שחור , כמו פחם.
פוני בובה שנגזר יותר מידי המסתיר את עיניה.
לאורך כל האוזן שלה היו עגילים וידיה היו מלאות בצמידים. מלא צמידים. צמידים שחורים.
זה היה נראה שהיא לא הבחינה בי בכלל. היא הסתכלה ישר ללוח.
" היי, אני שירה " אמרתי בחיוך.
– " תחסכי ממני את כל הבולשיט הזה " היא הרימה את ידה כנגדי ואז החזירה אותה למקומה.
אוקי… יש לי פה עסק עם טיפוס לא חברתי.
כל השיעור עבר בשתיקה ואז הגיע הצלצול הגואל.
שעה הבאה יש שיעור ספרות אז הלכתי ללוקר.
הכנסתי את הספרים לתיק וסגרתי את הלוקר.
" אז אני מבין שישנת טוב הלילה " קפצתי. זה היה אלידור.
– " הבהלת אותי " אמרתי וסגרתי את התיק.
– " ולשאלה שלך , היה בסדר לא ישנתי משהו… " אמרתי והתקדמתי במסדרון.
" לא משהו? " הוא שאל.
" רק שתדעי לך שאני מצאתי את עצמי על הרצפה בבוקר , לא את " הוא אמר.
צחקתי.
" אז מה , איך היום הראשון? " הוא בא אחריי.
– " בינתיים אין תלונות , הכול טוב " אמרתי.
" בטח אין תלונות , החיים יפים שאת בכיתה ז' " הוא אמר וצחק.
– " חה חה , כיתה י' יש לך בעיות? " אמרתי ונעצרתי בדרך.
" שום בעיות את פשוט נראית קטנה מידי " הוא אמר.
– " קטנה קטנה אבל העיקר הפילה אותך מהמיטה " אמרתי בגאווה והמשכתי ללכת.
" הופהההה " הוא אמר וצחק.
חחחחחחחחח מפגר.
היה לי רטט.
הסתכלתי על הצג: ' ערנצ'ו אהבת חיי ' מחייג אלייך.