nati5600
הבטחתי לפצות, בבקשה ...

כל כך שונים – פרק 25:

nati5600 15/06/2014 1686 צפיות 9 תגובות
הבטחתי לפצות, בבקשה ...

נקודת המבט של אלידור:
בוקר.
" סגור סגור את החלון! " צעקתי לאביה.
כל השמש סינוורה לי את העיניים.
הסתובבתי לצד השני וכיסיתי את כל הגוף בשמיכה.
– " 12 בצהריים, קום! " הוא משך והוריד לי אותה.
לא רציתי לקום. רציתי להישאר במיטה כל היום.
– " נו אתה בא? " הוא שאל.
" אני בא, אני בא " אמרתי בייאוש.
קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת.
יצאתי ולבשתי חולצת וי שחורה ומכנס ג'ינס קצר עם כיפול בסוף.
סידרתי את השיער ויצאתי מהחדר.
ירדתי לחדר אוכל, ראיתי שולחן ריק והלכתי לשבת שם.
אחרי כמה דקות דנינו בא וישב לידי.
" מה קרה לבד? " הוא שאל.
– " סתם " עניתי ביובש.
" איפה היית אחרי המשימה אתמול? חיפשתי אותך " הוא אמר ושתה מהתפוזים.
בדיוק שירה נכנסה לחדר אוכל, היא התקדמה לעברנו ודנינו מיהר לעצור אותה.
" שירה " הוא קרא לה.
– " בוקר טוב " הוא אמר כשהיא הניחה את המגש שלה על השולחן ונישק אותה בלחי.
התעסקתי באוכל, לא רציתי להסתכל.
הייתה שתיקה קצרה ואז היא הרימה את המגש בידיה.
" לאן? " דנינו שאל אותה.
" בואי שבי איתנו " הוא הוסיף.
" אלידור תביא את הכיסא הזה " הוא הצביע על כיסא שהיה לידי.
הייתי באמצע ביס, הצלחתי לבלוע אותו.
הסתכלתי על שירה והיא דפקה לי מבט.
" נו " דנינו זירז אותי.
– " באמת לא צריך, אני הולכת לשבת שם " שירה קטעה אותו בדיוק ברגע שרציתי לקום.
" בתיאבון " דנינו אמר וחזר לאוכל.
היא נעצה בי את המבט הזה שהזכיר לי את אתמול, והלכה.
קמתי מהשולחן והתחלתי ללכת.
" לאן אתה הולך? " שמעתי את דנינו שואל אבל לא עניתי.
יצאתי למחששה.
הרגשתי שאני חייב סיגריה.
יופי, אין פה אף אחד.
באתי להוציא מהפקט סיגריה אבל הוא היה ריק, כוסראבק!!!
זרקתי את הקופסה על הרצפה וקמתי משם.
התחלתי ללכת והרגשתי קנה של אקדח מוצמד לראש שלי, " אתה לא יודע שזה מסוכן לעשן בגיל שלך? " שמעתי קול מאחוריי.

נקודת המבט של שירה:
איזה חוצפן!
הייתי בטוחה שהוא יחזור בו, שאני לא היחידה שזה אכל אותה מבפנים.
אני לא מאמינה שחשבתי אפילו לבוא ולהתנצל בפניו, מטומטמם.
הוא לא שווה את זה ולא שווה את היחס שלי בכלל.
ראיתי במקום הקבוע את הילדה שאני יושבת לידה בכיתה.
הטחתי את המגש על השולחן והתיישבתי.
היא הרימה את מבטה מהספר ובחנה אותי.
" מה את רוצה את? " שאלתי בעצבים.
– " סליחה? " היא אמרה בנינוחות.
" תגידי, איך את מסתדרת בפנימייה הזאת? את שונה מכל הטיפוסים שנמצאים כאן.
כאילו, זה לא שאני גם אחת מהם, אבל אני עדיין לא פאקינג שבוע פה ואני משתגעת " אמרתי לה.
היא לא ענתה.
" את מקשיבה בכלל? " צעקתי עליה.
– " תביאי את היד שלך " היא אמרה פתאום.
" מה הקשר? " התעצבנתי.
– " את מוכנה להירגע? " היא שמה את הספר שלה בצד והושיטה לי את ידה.
היא סימנה לי שזה בסדר, אז הושטתי את היד ולא הורדתי את העיניים ממנה.
" את רועדת " היא אמרה.
" תנסי להירגע " היא הוסיפה ועטפה את ידי בשני כפות ידיה ואז נשמה עמוק.
" עכשיו אני מבינה " היא אמרה בחיוך, אחרי כמה דקות של שקט.
– " מה את מבינה? " שאלתי.
" ילדה מפונקת קצת אה? " היא אמרה.
– " את זה אני כבר יודעת " עניתי בפשטות. היא גיחכה.
" לא לימדו אותך שבחיים לא הכל נוצץ כמו זהב? " היא פקחה עיניים.
" הנעליים שלי נוצצות! הנה תראי " אמרתי והוצאתי את הרגל שלי מחוץ לשולחן.
" את יודעת, יש גם עולם אחר, מחוץ לחיים שהכרת עד עכשיו " היא אמרה.
" עולם שבו לא הכל לטובתך כמו סיפור סינדרלה, אלא עולם בו את תצטרכי לוותר על דברים ולעבוד קשה מאוד רק כדי להתקיים " היא המשיכה לדבר.
– " אני לא כל כך מבינה אותך… " אמרתי.
" לפעמים את על הגג הכי גבוה, ומרגישה שהדבר הזה שכל כך מפחיד אותך, זה שיכול לנצח אותך, לא קיים יותר.
אבל ההרגשה הזו שגוייה.
כי הדבר הזה יכול לחזור תמיד, הוא אף פעם לא נעלם " היא אמרה והידקה את האחיזה בי.
" אני רואה את זה. הדבר הזה, חזר " היא הרימה את הקול.
התחלתי לפחד. באמת לפחד.
– " מה חזר? " שאלתי אותה.
" הוא זקוק לך, הוא זקוק לך עכשיו יותר מתמיד, לכי אליו " היא פקחה עיניים והסתכלה ישירות אליי.
– " מי? " הלב שלי התחיל לדפוק.
" לכי בעקבות הלב שלך, את כבר תדעי " היא אמרה ושחררה את ידיה.
הסתכלתי עליה והחזרתי את ידי למקום.
קמתי משם מהר, לא יודעת לאן הרגליים לוקחות אותי, אבל אני יודעת שאני צריכה למהר, ממש למהר.


תגובות (9)

מה?! אקדח?! אלידורררר אסור לך למותתת אני אוהבתתת אותךךך
חיים שלי זה מושלם מדהים ואינלי כבר דרך לתאר את השלמות שלךך

15/06/2014 16:18

מה קרה שעומרי לא יתאבד למה את מתה תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי עכשיוווווווווווווו מה אקדח מי זה מה לעזאזעל קורה פה????????????????????????

15/06/2014 16:25

שמי שזה לא יהיה יעיף את האקדח עכשיו!
מה נראה לו ?!
שירה הולכת לערן!
אבל איך היא תגיע אליו עכשיו?
סיפור מושלםםםםםםם
תמשיכי!!
אוהבת מלא, שיר ♥♥♥

15/06/2014 16:44

מטריד… תמשיכי!!!!!

15/06/2014 16:57

תמשיכי וחסר לך שהוא מת !

15/06/2014 17:52

ואווווווו מדהים כמו תמיד! מושלם! תמשיכי! אני אוהבת את הסיפור הזה!3> 3> 3>

15/06/2014 18:23

תמשיכיייי

15/06/2014 21:24

תמשיכי בבקשה אני ממש במטח היום התחלתי את הסיפור שלך ופשוט שקעתי ישבתי כל היום וקראתי חיפשתי מלא זמן מה לקרוא הגעתי לסיפור שלך ובום בבקשה תמשיכי פליז

15/06/2014 23:49

ואיייייי תמשיכיייייי דחווווףףףףףףףףף!!

16/06/2014 15:30
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך