כל כך שונים – פרק 9:

נקודת המבט של אלידור:
פתחתי את הדלת וראיתי את אורטל.
היא עמדה שם והסתכלה עליי, בלי שהיא אמרה משהו ידעתי שהיא עצבנית.
" מה? " שאלתי אותה כשהיא בחנה אותי בעיניים שלה.
– " אפשר לדבר? " היא אמרה בשקט.
" נו דברי מהר, אני צריך לצאת " זירזתי אותה.
– " אין לך למה למהר " היא אמרה והסתכלה לצדדים.
" מה זה? " הרמתי את הקול.
– " תירגע, המנהל תפס את החבר'ה שלך שותים והחרים להם אותה אז… "
" הבן של זונה הזה קם היום על רגל שמאל, פעם הבאה אני אשבור לו אותה " נתתי מכה לדלת ויצאתי מהחדר.
– " היי מה יש לך? " שמעתי אותה צועקת.
– " מי ישמע היה לך כל כך דחוף לשתות… " היא אמרה ושיחקה בשיער שלה.
התהלכתי במסדרון , הלוך חזור – חזור הלוך.
אז כן .
היה לי חשק לשתות .
להשתכר ולשכוח מהחיים חרא שיש לי.
הלוואי שהיו לי חיים נורמלים כמוך , בלי דאגות על הראש אבל זה בטח לא יקרה.
אם היית יודעת מה עובר עליי , בטח לא היית מגיבה ככה.
אבל אל תדאגי , את גם לא תדעי.
– " טוב עזוב אותך עכשיו מזה " היא התקרבה וחיבקה אותי.
– " התגעגעתי אליך " היא לחשה לי באוזן וירדה לאט לשפתיים.
התנשקנו.
" גם אני " אמרתי כשהתנתקנו. היא נכנסה לחדר וסימנה לי לבוא אחריה בחושניות.
נכנסתי אחריה, נישקתי אותה וסגרתי את הדלת.
*
פתחתי עיניים.
בוקר.
" קום קום יא זין " שמעתי את אביתר אומר.
התמתחתי לאורך המיטה ועברתי למצב של ישיבה.
– " איפה… " שאלתי.
" אורטל? " אביתר השלים אותי.
" הלכה קודם " הוא הוסיף.
חזרתי לשכב על המיטה.
" וואלה אלי תאמין לי איזה גבר אתה " הוא אמר כשהוא שם חולצה.
– " למה מה… " שאלתי לא מבין.
" רק אתמול היא לא התייחסה אליך ובסוף סיימה כמו כלבה טובה במיטה שלך " הוא צחק.
תפסתי כרית וזרקתי עליו.
הוא זרק בחזרה.
" יאלה קום קום , ירדתי למטה " הוא אמר ויצא מהחדר.
קמתי בחוסר כוחות מהמיטה.
צחצחתי שיניים ולבשתי מכנס ברמודה בצבע ירוק וחולצה קצרה אפורה. סידרתי את השיער ושמתי בושם.
ירדתי למטה וראיתי את דנינו.
" אחי אתה בא לתפילה? " הוא עצר ושאל.
– " שתי דקות " אמרתי וסימנתי לו שאני חייב סיגריה.
הוא אישר והמשיך ללכת.
נכנסתי לחדר אוכל והלכתי להכין קפה.
" בוקר טוב " אמרתי כשראיתי את הילדה החדשה.
היא לא ענתה.
היא סיימה להכין את הנס שלה.
" אמרתי בוקר טוב! " הרמתי את הקול אבל היא פשוט הסתובבה והלכה.
טוב…
הכנתי את הקפה שלי ויצאתי לבחוץ. הלכתי לשבת בספסל אבל אז ראיתי את הילדה הזאת יושבת בדשא, היא לא הייתה נראית לי בסדר אז החלטתי לשבת לידה.
הייתה שתיקה.
היא הסתכלה עליי.
לא ידעתי איך לפנות אליה אז פשוט חייכתי אליה.
" מה אתה רוצה ? " היא שאלה וחיכתה לתשובה.
– " הנה עוד פעם את מתחילה עם ה 'מה אתה רוצה' הזה " אמרתי והוצאתי סיגריה מהקופסה.
" והנה אתה עוד פעם מתחיל עם הסיגריות שלך " היא אמרה ולקחה לגימה מהנס שלה.
– " אני זה כבר סיפור אחר " אמרתי והוצאתי את השאכטה הראשונה.
נאנחתי.
" קרה משהו? " שאלתי אותה.
– " לא קרה שום דבר שיעניין אותך " היא ענתה ולקחה שלוק אחרון מהכוס שלה.
– " אני הולכת " היא אמרה ובאה לקום.
" חכי חכי שנייה " אמרתי והיא הסתכלה עליי.
" יש לך… יש לך פה משהו " אמרתי ועם האצבע שלי ניגבתי לה את הקצפת שהייתה לה בשפתיים.
" הנה זהו " אמרתי והסתכלתי עליה.
היא כיווצה את הגבות שלה ואז קמה והלכה.
הסתכלתי עליה הולכת ואז הרגשתי שמישהו יושב לידי.
" חיים שלי " שמעתי את אורטל אומרת.
הסתובבתי אליה והיא נישקה אותי.
" הכול בסדר? " היא שאלה כשהתנתקנו.
– " הכול מצויין " אמרתי והרמתי אותה מהדשא.
היא צחקה.
– " אני זז לבית כנסת, נדבר אחר כך " אמרתי ונפרדתי ממנה בנשיקה.