"כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בינינו אהבה?"-פרק 12

"נסיך שלי"
'?' הוא לא עונה בטח הוא נרדם הוא שתה וזה טוב אני ידבר איתו מחר
הלכתי לבצפר ומה אני רואה?!
את………………….?
עם………………….?
WTF?!?!?!

פרק 12

אושר?!
עם עדן?! סטופפפ עדן-הזונה של השכבה הולכת עם הכי קצר והכי חשוף
ובגלל זה כולם רוצים אותה אבל אושר?! הוא…הוא אוהב אותי לא?!

נ.מ של אושר-

קמתי בבוקר כוסעמק איזה כאב ראש מילה כאילו דופקים לי פטיש בראש
לא היה לי כוח לקום לבצפר אבל אני צריך לסדר את הדברים עם נוי אני לא
מתכוון לוותר עלינו בגלל זה. התארגנתי ויצאתי לבצפר מישהי באה מאחורי
וחשבתי שזאת נוי אז הסתובבתי ולפני שהספקתי להגיב היא דפקה לי בוסה (נשיקה).
כאילו שזה לא מספיק לי איך שהעפתי אותה ממני אני רואה את נוי וועליה איזה נאחס!
היא התקדמה מהר לכיוון הבניין של הבצפר אבל השגתי אותה והחזקתי לה ביד
"מה?!" היא אמרה עצבנית
"מאמי היא נישקה אותי ניראלך באמת שאני שם על הזונה הזאת!?"
"די, פשוט עזוב אותי אין לי כוח לשקרים האלה על הבוקר"
"אחרי מה שעשית לי אתמול וסלחתי לך את לא רק שאת צריכה לסלוח אלא גם לסלוח בלב שלם ולהאמין לי"
"אההה אז זה הקטע אתה עוד כועס על אתמול הבנתי בי פחחח מחזיר לי ילד בן 4!"
לא לא לא לא כוסרבאק זה מה שחסר לי!!!
"לא נוי די את יודעת שזה לא ככה"
"אני כבר לא יודעת כלום" אמרה וחלפה על פניי יאללה שלה
הלכתי לחצר האחורית הזאת של הבצפר וישבתי על הספסל עדן התקרבה אליי
גם כן זאת
"היי בייבי"
"תקשיבי לי טוב אני לא רוצה איתך שום קשר כוסאמא שלך"
"מה יש מאמי?"
"תגידי את לא מבינה כלום?! זה שנישקת אותי בבוקר אולי הרס לי קשר שניסיתי לבנות שנים"
"חחחחח אל תדאג אתה תשכח אותה יש לך אותי"
"סעמקקק יא זונה את לא מבינה מה זה שלא רוצים אותך?"
"וואי אחי תרגיע"
"עופי לי מהעיניים" צעקתי והיא הלכה כלבה!!
פתאום משום מקום מי יוצאת?! שיר
"מה קרה אחי?!" היא ניסתה לעשות קול ערסי
"מתאים לך גבר יש מצב היית בגלגול הקודם"
"יש מצב" היא אמרה וצחקה אין אין חולה עלייה בהכל היא עזרה לי עם נוי ובכלל!!
"טוב מה קרה למה פרצוף איכע"
"את ראית מה הלך כאן?"
"כן"
"קיצור בבוקר עדן דפקה לי וואחד נשיקה ונוי ראתה והיא לא מוכנה להאמין לי שזה לא אשמתי"
"אולי אתם לא צריכים לקרות?"
"אם את לא רוצה לעזור אל תעזרי!" התעצבנתי
"תגיד לי מה יש לך?! אני אומרת לך מה שאני רואה מהצד"
"טוב טוב" אמרתי
"אין לי כוח אלייך יא מעצבן יאללה בי" היא אמרה בעצבים
"עצבן די נו אני מצטער"
"שו עדה עצבן?" אמרה בכעס מזויף
"מרוקו די נו אל תקחי ללב קחי לברכיים" אמרתי והיא צחקה
"טוב יא קרצי אני יעזור לך"
"חיים שלי את עכשיו לכי לשיעור"
"נו די אין לי כוח וזה היסטוריה עם דבורה איככ לא"
"תגידי?"
"הא?"
"שאלתי משהו?!"
"נו בחייאת אושר"
"שיר.לכיתה.עכשיו."
"ביי מעצבן"
"מת עלייך"
"כןכן הדדי"
"באמת?"
"לא" היא אמרה הוציאה לשון והלכה

נ.מ שיר-

אחרי שדיברתי אושר הלכתי לכיוון הכיתה ואת מי אני רואה בחוץ?
נוי. יופי.
"נו מה הזוג הזה לא רוצה להיכנס היום ללמוד שאני יבין?!"
"וואט?"
"עזבי, מה קרה?" שאלתי כאילו אני לא יודעת……
"אושר. עדן. כוסאמאשלהם"
"חשבתי שאת לא בטוחה שאת רוצה חבר"
"לא יודעת נוווו"
"תעשי את השיקול הזה עם עצמך ותדברי איתי" אמרתי
"טוב אני נכנסת לכיתה את באה"
"אולי עוד מעט"
"בטוח?"
"כןכן תהני בשעתיים רצוף איכסטוריה"
"נשאר שעה וחצי נו בואי ממתי את מבריזה זה ההפך" היא אמרה בתדהמה
"טוב כנסי כנסי"
כןכן אני לא מאלה שמבריזות, מאלה עם הציונים הטובים אבל לא משנה כמה אני חכמה
בלימודים תמיד אני יצא המפגרת -בלונדינית בהכחשה-
הסתובבתי קצת בבצפר ושלחתי הודעה ל"נוני"
'נוני?'
'הא נוני?'
'בואי ליד הקיפטריה לספסלים אני שם'
'אני יוצאת אלייך'
'טוב לאב יו'
'לאב יו מור'
אחרי בערך חמש דקות אני רואה אותה מתקרבת ומצד שני אני רואה………
שיט!

תגובות ממשיכה