כמו צמח בר

מחר אני איהיה כה רחוקה, מרחק של אלפי שנים, מרחק שלא יוכל להימדד בזמן, וזקן מהזמן עצמו, כמו השמש הירח והכוכבים.אז אל תחפשו אותי כי אני איהיה במקום שכבר לא קשור לכאן, ולא נוגע בדבר הקשור בכם.ואם תדעו לסלוח, תסלחו לי על אהבתי, אני יודעת שהיתה היא אסורה.ואחרי שכל הזמן הזה יעבור כולם כבר ישכחו מה שעשיתי ,או שלא ישכחו אבל זה פחות יכאב להם ויפריע, כל החטאים שחטאתי.אז אני הולכת עכשיו ועוזבת לנצח.ומי שהיה אחד מאהובי, הוא יחזור אליכם, מהמדבר.והוא ידע שחייתי איתכם, אבל הייתי כה לבדי, וכה בודדה – כמו צמח בר.אני רוצה ללכת,ולגלות בעצמי את העולם הגדול, אני רוצה לנסות הכל ולהיות הכל, להרגיש כל תחושה, כמו בלונה פארק ולדעת לטעום הכל.אני רוצה ליגדול בדרך שלי, אם אני כבר צמח בר – אז תתנו לי ליחיות כרצוני בכל מקום ובכל מצב .חלמתי על כך כל כך הרבה החלום כבר כמעט הפך להזיה וזה הטריף את דעתי.רציתי לנחם רציתי להישאר אבל זו היתה תשוקה גדולה מידי ולכן הייתי חייבת לעזוב.זה דבר שכבר קסם לי מילדותי כמו סערה, הייתי צריכה להחליט והנה החלטתי.והתגעגעתי אליכם,הרבה התגעגעתי,וימי קשים, כשאני פועלת כבתוך טירוף,וכאבתי את זיכרונכם, כשהייתי בארץ הזה והקסומה הזו,היו רגעים שכאילו מכשף מרושע תכננן, וכישף את ימי שיעשו כה גרועים.אני אזכור את מבטך, מגע ידיך בכתפי, ,אבל אני עכשיו רק זיכרון ישן כמו צל חולף בשדות, כמו צל של מכונית בכביש,ואני ,בישבילכם ישאר תמיד תעלומה.אז להתראות,אני חייתי ביניכם, והייתי שונה -כמו צמח בר.

מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול –
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם –
מן המדבר.
והוא יבין – אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם –
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח ב