כשעזבת, האם שכחתי? פרק 22

הארי בהה במסך, פיו מעט פתוח ועיניו נצצו בסקרנות, צחוק מתוק יצא מגרונו כאשר בטלוויזיה הראו גור כלבים קטן משחק עם חתול. "אתה בטוח שאתה בן?" אחד מהנערים אמר לנער הקטן שכיסה את עיניו בביישנות כשהייתה נשיקה בין השחקנים הראשיים, רוקע מעט ברגליו בהתרגשות ונעצר כששמע את דברי של האחר, מכחכח מעט בגרונו ומעבה את קולו.

"כן!" הוא הניח את ידיו על גב הספה, מנסה להיראות כמה שיותר גברי. "כן בטח" בן צבט את לחייו של הארי, מצחקק מההבעה החמודה שהאחר עשה. "יאאאאאא! אני מבין שאתה רוצה למות" ירוק העיניים הכה את ראשו של השרירי בחוזקה, גורם לאחרים לצחוק.

"זה כאב!", "אני יודע" הזמר הוציא לשותף שלו לשון, צורח כשבנג'מין התחיל לדגדג אותו. "ד-דיי, א-א-אני לא יכול, אההה" הוא לא יכל להפסיק לצחוק, נשכב על הספה באופן אוטומטי ומנסה להזיז את השרירי ממנו ללא הצלחה.

כל הזמן הזה מייק הכריח את עצמו לשבת בשקט, הוא איגרף את ידיו ונשך את שפתיו בכעס. צ'אן הסתכל עליו מידיי פעם, יודע שאם הם לא יפסיקו בקרוב שותפו לחדר יתפוצץ

–

עיניהם של הנערים האחרים נפערו לרווחה כשהם ראו את הסימנים האדומים שעל בטנו כשהחולצה של הארי עלתה למעלה, עיניהם סרקו את גופו ונעצרו על צווארו. "בנג'מין!!! אני לא מאמין עליך!" אחד מהם צעק בכעס, גורם לשני הנערים להפסיק את פעילותם. הארי התרומם באיטיות לישיבה, לא מבין מה קורה.

"מה קרה?" השרירי שאל בבלבול, "א-א-אתה ו-א-אתה", הנער הצביע על שניהם, "אתם פאקינג הזדיינתם? נכון?!", "מהההההה?" שני הנאשמים צווחו את השאלה, לא מבינים איך הוא יכול לחשוב על דבר כזה.

"אתם כל כך מופתעים שגילינו את זה? על הארי אני לא מתפלא הוא פאקינג הומו, אבל אתה בנג'מין? ואוו אין לי מילים" הנער אמר בגועל, "רגע! מה? אני לא מבין מה הולך פה? אני ובן בכלל לא שכבנו!" הארי היה מבולבל.

"אה כן? אז מה זה הסימנים האלה שיש לך על הגוף? יתוש עקץ אותך?" האחר ירק בזלזול. כששני השותפים הבינו סופסוף למה הנערים התכוונו הם במהירות התרחקו אחד מהשני, הארי נעמד בזמן שבנג'מין הלך כמה שיותר רחוק מאחורי הספה. "זה לא מה שאתם חושבים!" הקטן הפציר, מבטו נעשה קשוח כשעיניו נפגשו בעיניו החומות של מייק המשועשע.

–

'חתיכת דפוק! מה אני אעשה עכשיו? לעזאזל איתך מייק, תראה מה גרמת להם לחשוב!'. "אז מי עשה לך את זה אם לא בנג'מין? אתם באמת התנהגתם כמו זוג מאז שבאת לפה!" נער אחר החל לדבר, "אני לא זיינתי אותו, אני סטרייט! ואני בכלל הייתי עם מישהי באותו ערב!" בן אמר בכנות.

"אז מי עשה לך את זה הארי?", "מה אכפת לך מי עשה לי את זה?" הקטן שאל בכעס, "כי זה בטוח מישהו מאיתנו!", "ל-לא! אני לא צריך להסביר לכם שום דבר! מי אתם בכלל שאני אגיד לכם מה קורה לי בחיים?!" הנשי צעק, "אז כל עוד אתה לא מספר לנו מי זה אנחנו עדיין נחשוב שזה בנג'מין".

הקטן היה כל כך עצבני, הוא לא ידע מה לעשות הוא רק ידע שהוא לא הולך להגיד שזה היה מייק. "איך שאתה רוצה! זה הייתה אתה! לא, בעצם כולכם!" הוא צעק על הנער. "מההההה? אתה רוצה למות? למה נראה לך שאני אגע בך בכלל?!" הנער צרח בגועל.

"עובדה שכולכם בוהים לי בתחת! למה נראה לכם שאני לא יודע? טוב שלא רציתם כולכם לדפוק אותי אתמול במסיבה! אני צודק נכון? אתם זיינתם אותי במחשבות שלכם!". כולם השתתקו, חושבים על דבריו של האחר ומבינים שגם הם לא היו סטרייטים במאה אחוז כשהביטו בו.

–

"תהנו עם ההשארות הטיפשיות שלכם, ודרך אגב אם ההתנהגות שלי ושל בנג'מין הייתה יותר מדי מוגזמת בשבילכם אז כנראה שאין לכם באמת חברים" הקטן ירק, הולך בכעס לחדרו.

"הארי?!" בנג'מין נכנס אחריו לחדר, מתיישב על המיטה שלו מול מיטתו של הארי. "אני מצטער" הקטן אמר בלחש, לא מוכן להסתכל על השרירי, "לא התכוונתי שזה יצא ככה!", "אל תדאג נסיכה, יש לי הוכחות שהייתי עם אותה אחת, אתה צריך להיזהר בפעם הבאה" בן ניסה להרגיע את האחר.

"ראית איך הוא היה משועשע מכל זה? אני כל כך שונא אותו!" הזמר נאנח כשחשב על מייק. "כן ראיתי, אבל למה אתה לא מספר להם את האמת וזהו?!" השרירי שאל בתמימות, "אתה צוחק עליי, נכון? אני לא רוצה להרוס למייק את תדמית הסטרייט שהוא בנה לעצמו, עם כמה שאני כועס עליו ופגוע ממנו אני לא אעשה לו את זה!".

"אתם הייתם ממש מחוץ לארון? או שהקשר שלכם היה סודי?" בן שאל לפתע, "אנחנו גרנו ביחד!", "בסדר, גם ידידים יכולים לגור ביחד!" , "אוקיי, אז כן אנחנו היינו לחלוטין מחוץ לארון! טוב שלא שכבנו מול כל הבית ספר" ירוק העיניים גיחך, "עד לכאן!" השרירי לא יכל לשמוע עוד על היחסי מין של הארי ושל מייק.

"אז למה הוא לא אמר לנו שהוא ג'יי אם הוא היה כל כך גלוי עם זה?!", "כנראה יש לו סיבה".

–

"למה אתה לא עונה?" בן שאל את הארי לאחר שהאחר ניתק את הטלפון שצילצל, "אני לא רוצה לדבר עם החברים שלי עכשיו!", "קרה משהו?", "אפשר להגיד שכן…ולא אני לא רוצה לדבר על זה".

השרירי ציחקק "אתה כבר יודע מה אני רוצה להגיד!", "כי אתה תמיד שואל את זה", צילצול טלפון קטע שוב את השיחה בניהם, הארי הביט על מסך הטלפון בייאוש לפניי שכיבה את המכשיר הסלולרי שבידו.

"בלי שום טלפונים להיום!" הקטן הודיע. "כנראה שהיה לכם ריב רציני, אתם כל כך קרובים שזה מוזר שאתה כועס על ארבעתם!", "אני יותר פגוע מכועס ולא בגלל ארבעתם, רק בגלל ג'ון אבל זה כבר יותר מידי מידע", "באמת? ג'ון? הוא כל כך אוהב אותך, מוזר!" בן היה מופתע.

הארי הנהן וגיחך בזמן שנשכב על המיטה, מביט בשקט על התקרה שלפתע הדלת נפתחה ונסגרה באיטיות.

הקטן הרים את ראשו רק בשביל לראות את האקס שלו עומד ליד הדלת הסגורה ומיד הוא התרומם מהמיטה. "מה אתה עושה פה?" השרירי שאל, מעט כעס בקולו, "תצא!" מייק ציווה על בן, למרות שעיניו לא ירדו מעיניו של הארי.

"תצא כי אם לא תצא זה הולך להיות הסוף שלך" הרקדן הזיז אך ורק את עיניו לכיוון של השרירי, פניו עדיין מול פניו של הארי. "תצא בן, זה בסדר!" הקטן חשש שמייק יעשה משהו לידידו, "בטוח?" השרירי שאל בדאגה והקטן הנהן , מאשר לו לצאת.

–

"אז פה אתה ישן?!" מייק התיישב על המיטה של הארי, מסתכל על חדרו של הקטן עד שעיניו נפלו על עיניו הירוקות של האחר, הגבוה בהה בו לכמה שניות עד שידו טפחה ברכות על המיטה, מסמנת לאחר להתיישב לידו. הארי הסתכל עליו בבלבול, מהסס מעט אבל מחליט להתיישב על המיטה כמו שמייק ביקש ממנו.

"ריי~, למה לא אמרת להם את האמת?", "אתה רציני? אני לא מתכוון להרוס לך את העתיד, אני לא עד כדי כך רע" הנשי אמר, לא מצליח להסתכל בעיניו של האחר,.

"להרוס לי את העתיד?" מייק היה נשמע מאוד מופתע, "כן! אחרי הכל זה בית ספר שהופך אנשים למפורסמים ואם אתה תסבול בגלל הילדים פה אתה לא תצליח להיות רקדן מפורסם", "ולמה נראה לך שאני אסבול בגללם? זה שאני הומו לא אומר שאני חלש!", "אומר הילד שמשחק את עצמו סטרייט" הארי אמר בלעג.

–

"אני עשיתי את זה רק בשביל לשכוח ממך!" מייק הודה, גורם להארי להביט עליו במהירות. "מה?" ירוק העיניים חשב שלא הבין טוב, "כמו ששמעת, אני הייתי עם בחורות רק בשביל לשכוח ממך הארי!", "אבל למה?", "כי…לא משנה, רק שתדע שמאז שעזבתי לא הייתי עם שום גבר!".

"אני צריך להגיד לך על זה תודה?! תודה שזיינת אך ורק בנות בשבילי מייק!…אבל אתה יודע מה?! זה פאקינג לא מזיז לי כבר, לא אכפת לי ממך יותר! לא מבחינה רומנטית ולא מבחינה חברית…א-א-אתה כבר לא חלק מהחיים שלי יותר". ירוק העיינים הזיז את עיניו מהאחר, לא רוצה שמייק יראה את הדמעות שמאיימות לפרוץ החוצה.

'לעזאזל עם הרגשות האלה! אי אפשר פשוט לשכוח הכל? אתה לא אוהב אותו הארי! אתה פשוט לא אוהב. אתה לא יכול לאהוב אותו! הוא שבר לך את הלב, תזכור את זה'.

–

"תסתכל עליי! ריי, בבקשה תסתכל עליי ותגיד לי את האמת" הרקדן התחנן אבל הזמר המשיך להסתכל לצידו האחר, נושך בחוזקה את שפתיו ונאבק בדמעותיו.

"הארי! בבקשה! אני יודע שאתה עדיין אוהב אותי! אתה לא יכול פתאום לשכוח את הכל! אני עדיין אוהב אותך הארי, אף פעם לא הפסקתי לאהוב! אתה הכל בשבילי! הייתי מטומטם כשעזבתי אותך, אני מצטער על הכל אבל הייתי חייב לעשות את זה, פשוט הייתי חייב!" מייק חשף כמעט את הכל, יודע שזה יפגע להארי בנקודות הכי רגישות שלו.

ירוק העיניים כבר מזמן לא הצליח לשלוט בדמעותיו, הוא כמעט וצרח את הבכי החוצה.

–

"לך!" הזמר צעק בחוזקה, פניו רטובות מדמעות שלא מפסיקות לרדת.

"לא ריי! אני לא הולך!" מייק התעקש. "תלך כבר! תלך ואל תחזור! למה אני צריך לסבול את כל זה בגללך? בגלל שפאקינג היינו פעם זוג?! בגלל שאנחנו מכירים מהגן?! הייתי מעדיף שתמות מאשר לראות אותך שוב…" הארי מהר נעצר כשהבין מה הוא אמר, הוא לא באמת התכוון לזה, הוא לא רוצה שמייק ימות.

"אני מבין" הגבוה אמר בלחש, עיניו התמלאו בדמעות כשהסתכל על הקטן באכזבה. "אני מצטער שסבלת בגללי! אני מקווה שתמצא מישהו טוב יותר, שיהיו לך חיים טובים הארי" הרקדן יצא במהירות מהחדר, משאיר את הקטן לבדו.

"מטומטם!" הארי צווח בחוזקה בחדר הריק.

'הארי? למה הוא לא אמר ריי? זהו הכל נגמר? לא אני לא רוצה שזה יהיה ככה!…רגע! מה? א-אני צריך להיות שמח, לא? למה אני בוכה כמו פתטי' הארי לא יכל להסביר את עצמו, בוכה בחוזקה לתוך הכרית עד שנרדם.