כשעזבת, האם שכחתי? פרק 28

'אני מקווה שג'ון נרגע' הארי חשב לעצמו כשעלה במעלית לקומה השלישית.

כשדלת המעלית נפתחה הארי השתתק, עיניו פעורות לרווחה ונשימותיו נעשות מהירות מהרגיל 'חתיכת בן זונה' הוא חשב בליבו כשראה את מייק וחבורתו יושבים בסלון עם מספר רב של בנות, שתיים מהן יושבות על ברכיו של מייק ונושקות כל פעם ללחייו.

ירוק העניים נאנח באכזבה, עוצם את עיניו ונושם עמוק לפני שיצא מהמעלית והתקדם לחדרו, מודע למבטים שהנערים נועצים בו, במיוחד לאקס המופתע שלו שבמהירות הזיז את הנערות מברכיו.

השטני הסתכל אך ורק קדימה, לא מביט לצדדים, ראשו מורם ושערו נח על מצחו ולחייו הרכות.

–

"שלוםםםםםםם חזרתי…א-אומייגאדדדדד", הזמר במהירות יצא מהחדר שלו ושל בן לאחר שראה את השריר מנשק בחוזקה נערה, חלקם העליון של שניהם חשוף לחלוטין. הוא גלגל עיניו בייאוש וציחקק על עצמו 'לא ציפיתי לקבלת פנים כזאת'.

"האריייייייייי" השרירי פתח את הדלת וחיבק את הקטן בחוזקה, מצמיד אותו לשרירו החמימים והקשים. ירוק העיניים צחק בחוזקה וחיבק את בן בחזרה "יא, התגעגעתי אליך מגודל", "האריייי, גם אני, סופסוף מישהו שיבשל לי", הארי התרחק במהירות מבנג'מין והכה אותו בכתפו "חוצפן!" הוא אמר בכעס והאחר צחק "סתם סתם, גם אני התגעגעתי אליך, נעלמת בלי להגיד לאן", "כן הייתי אצל ג'ון ודן"

"אמממ בן?!" הארי אמר באי נעימות לאחר שתיקה קצרה, "מה?" הגדול יותר שאל בתמימות, "אני חושב ששכחת משהו" הקטן ניסה לרמוז אך ללא הצלחה, "את מה?" בן היה מבולבל, "את הבחורה שבחדר ימטומטם…טוב אני אעזוב אותכם לבד, אני אכין לי משהו לאכול אז…תהנו לכם", "אה נכון" בנג'מין הרגיש מטומטם לרגע על זה ששכח את הנערה שבחדר.

"נסיכה תשמע, לא חשבתי שתחזור היום ו…אמרתי לה לישון פה, אז…" השרירי הרגיש חוסר נעימות והקטן שם לב לזה. "אל תדאג, אני אשן בסלון או משהו…נקווה שמייק והזונות שלו יעזבו בקרוב את הסלון" היתום ציחקק, "אתה בטוח? ואם הם לא יקומו?", "אל תדאג לי, אני אסתדר…יאללה תכנס היא בטח מחכה לך" ירוק העיניים דחף קצת את בן לחדר גורם לשרירי להיכנס בחזרה לחדרו.

–

'לעזאזל, מה אני באמת אעשה אם הם לא יעזבו? הלך עליי' הארי התחרט על כך שלא נשאר בביתם של חבריו עוד לילה אחד. ירוק העיניים התקדם בחזרה למטבח, משתדל כמה שיותר להתחמק ממבטו המסוקרן של מייק. הקטן לקח 2 ביצים מהמקרר והחליט להכין לעצמו חביתה, שובר אותן לשתיים ומוציא את הנוזל הצמיגי מתוכן לפני שהניח אותן על המחבת עם השמן החם.

–

ירוק העיניים הכניס את החביתה המוכנה לתוך לחמנייה והתחיל לזלול אותה במהירות בזמן שהסתכל בטלפון והתכתב עם מגי, מודיע לה שהוא וג'ון בסדר עכשיו, לא מוכן להרים את ראשו ולהביט בגבם של הנערים.

"בו" הארי שמע לחישה באוזניו וקפץ מכיסאו בבהלה, עיניו מתמלאות בדמעות של פחד. "השתגעת?" ירוק העיניים צעק בחוזקה על האקס המשועשע שלו.

צעקתו של הארי גרמה לכל הנערים להביט בהם בסקרנות וכשהוא הבחין במבטם הוא ניגב במהירות את עיניו וחזר להתיישב בכיסאו, מוציא במהירות מתיקו אוזניות ומחבר אותן לטלפון שלו, מפעיל את המוזיקה בעוצמה גבוה.

מייק גיחך ופתח את המקרר, מוציא משם מעדן, אבל לא סתם מעדן, זה היה המעדן הכי אהוב על הארי. הגבוה התיישב בכיסא ממול לכיסאו של בן זוגו לשעבר, גורם להארי להרים מעט את עיניו בסקרנות וכשהאחר הבחין במעדן הוא כיווץ את גבותיו בבלבול, לא מבין מה מייק מנסה לעשות, רק כשהרקדן קירב לו את המעדן הוא הבין שהוא בסך הכל רוצה לתת לו אותו.

'לאכול, או לא לאכול? זאת השאלה!' הארי התלבט בליבו, מדי פעם מסתכל על מייק וחושב לעצמו מה לעשות. 'מצד אחד עכשיו אכלתי, מצד שני אני עדיין רעב, מצד שלישי זה יראה כאילו אני מתחשב בו, מצד רביעי זה הפאקינג מעדן הכי אהוב עליי, מצד חמישי הזין הזה עדיין משחק בבנות' ירוק העיניים נזכר בבנות שישבו על ברכיו של מייק והוא התרומם בכעס מהכיסא, לוקח את תיקו והולך למעלית, משאיר את המעדן ואת מייק לבד בשולחן בזמן שהוא יורד לקומה התחתונה.

–

הזמר התהלך בחצר הגדולה מתמתח ומחליט לשכב על הספסל, 'כנראה שאני אצטרך לישון פה אם הם לא יזוזו מהסלון בזמן הקרוב, ואיך שאני רואה את זה…הם לא!…חבל שהבית רחוק מפה, אין עליי מספיק כסף בשביל מונית וגם אם היה לי אני לא אספיק להגיע בזמן לפה בבוקר, לעזאזל!' הארי חשב לעצמו בייאוש בזמן שעצם את עיניו והניח את תיקו מתחת לראשו, משלב את ידיו בחוזקה בשביל לגנוב עוד קמצוץ קטן של חום.

–

"היי, ריי?! ריי תתעורר!" הגבוה ניער בעדינות את הנער הישן, מפחד להבהיל את האחר. ירוק העיניים כיווץ את גבותיות ושברבב באיטיות את שפתיו, מבליט אותם בזמן שפתח את עיניו. הזמר ממצמץ בבלבול והביט מספר שניות על פרצופו היפייפה של מייק. "מייקי" הארי לחש בעדינות, עדיין מרגיש כאילו הוא נמצא בתוך חלום. כשהגדול יותר שמע את כינויו הישן ליבו החסיר פעימה והוא לא יכל לשלוט בחיוכו שנמרח במהירות על פרצופו.

–

מייק אחז בגופו של הישנוני והרים אותו על ידיו בזמן שלקח את תיקו של האקס הקטן שלו, גורם לאחר להתעורר מהבועה שהיה בתוכה. " מה אתה עושה? תוריד אותי! עכשיו!" ירוק העיניים נאבק במייק אך האחר לא הגיב והמשיך להרים אותו ולצעוד לתוך בית הספר.

"אני לא רוצה שיראו אותנו ככה!" הארי צעק, גורם למייק להעצר ולהביט בו. "למה לא?", "כי אז הם יחשבו מחשבות סתמיות עליי ועליך, ויבינו שאתה גיי!", "מחשבות סתמיות? שביני לבינך יש משהו?", "בדיוק" הקטן אמר בכעס, "אבל באמת יש ביני לבינך משהו! ולגבי זה שיגלו שאני גיי…ממתי מעניין אותי מה אנשים חושבים עליי?", "אתה פשוט מטומטם…אז למה פאקינג היית עם בנות ולא עם בנים?! כי התביישת בזה שאתה גיי!", "כי הגבר היחידי שאני יכול להיות איתו הוא אתה! וכי אני לא יכול להימשך לבת ולהתאהב בבת, בגלל זה בחרתי לקיים איתן יחסי מין! כבר אמרתי לך למה הייתי איתן, כי רציתי לשכוח ממך! רציתי שהכאב יעלם!".

ירוק העיניים גלגל את עיניו בזלזול, לא מחשיב לדבריו של מייק שום משמעות. "אתה יכול להוריד אותי?!" הזמר אמר בלחש, מתחנן בטון דיבורו.

הרקדן הניח באיטיות את הזמר על האדמה היציבה, מחזיר לו את תיקו. "למה בכלל הרמת אותי מההתחלה?" הרזה שאל בסקרנות והלך בחזרה לספסל, "נראה לך שאני באמת אתן לך לישון בחוץ? ועוד בקור הזה?", "זה לא צריך לעניין אותך בכלל!", "זה כן צריך לעניין אותי!…דרך אגב, איפה היית? התקשרתי אליך ולא ענית לי! אתה יודע כמה דאגתי לך?".

'התקשר אליי? מתי?…רגע, אז המספר הלא ידוע…פאק' ירוק העיניים חשב לעצמו.

"איך לעזאזל השגת את המספר שלי?!", "בן נתן לי…רגע, למה אתה לא בחדר שלך?!", "כי בן הזמין מישהי…לעזאזל איתו, הוא לא היה צריך לתת לך את המספר שלי! עכשיו אתה לא תפסיק להציק לי גם בטלפון!".

"אתה קצת מגזים ריי, אני יודע שאתה תשמח כשתקבל שיחה ממני" מייק התיישב צמוד להארי, מלטף את עורפו של הקטן. ירוק העיניים הצטמרר ממגעו של האחר, נושך את שפתיו ולא יודע מה לעשות 'מה אני אעשה? אני חייב להזיז אותו ממני, אבל…אני לא יכול, הגוף שלי לא יכול לעשות כלום כרגע'.

–

"ריי" מייק לחש באוזנו של הארי, גורם לקטן להזיז את ראשו ולהביט בו עם מבט מבוייש. הנוטש חייך בשמחה והחל ללטף את לחייו הרכות של הננטש לפני שרכן ונשק לשפתיו של הרזה, גורם להארי לקפוץ מהר ממקומו ולסטור למייק, "אל תתקרב אליי יותר!" הזמר איים, הולך לתוך הבית ספר במהירות.

–

"תעזוב לי את היד" הקטן אמר בכעס כשהגבוה אחז בו.

"תישן בחדר שלי!", "מה? למה נראה לך?", "אל תדאג אני לא אעשה לך כלום, גם ככה צ'אן גם יהיה, אז בכלל אני לא יכול לעשות כלום גם אם אני רוצה…אני אשן על הריצפה, יש לי עוד מזרון אז בבקשה תשן בחדר שלי!", "לא" הארי אמר במהירות, לא מוכן להקשיב למייק. "בבקשה הארי! אני מתחנן! אני אעשה כל מה שתרצה, רק תישן בחדר שלי, אני לא אתן לך בחיים לישון בחוץ" הארי נעצר וחשב לעצמו שאולי זה באמת הרעיון הטוב ביותר.

"אוקיי, אבל אתה תעשה כל מה שאני אבקש?!" מייק הנהן במהירות, "אז הדבר היחידי שאני אבקש ממך זה להפסיק לנשק אותי כשאני לא רוצה!".

מייק רק חייך לעצמו והנהן, יודע שהבקשה הזאת לא תהיה תקפה לכל אורך הזמן. ירוק העיניים שירבב את שפתיו בבלבול, לא מבין מה פשר החיוך הפתאומי, הרי מייק צריך להיות עצוב מהבקשה הזאת, נכון?!…אחרי הכל הוא באמת אוהב את הארי ורוצה אותו בחזרה…נכון?!.

בראשו הקטן של הזמר עברו עשרות מחשבות, אבל אף אחת מהן לא התאימה למחשבה הבודדה והמשמחת שעברה בראשו של הרקדן המרוצה.