כשעזבת, האם שכחתי? פרק 30

הארי הוריד את המים בשירותים ליתר ביטחון, רוצה שמייק יחשוב שהוא עשה את צרכיו, הוא המתין עוד כמה שניות בתוך השירותים לפניי שנשם עמוק וסובב את מפתח הדלת, פותח באיטיות את הדלת.

–

"אמא!" הארי צרח בבהלה כאשר ראה את מייק עומד מחוץ לדלת השירותים, מחכה לו. הרקדן ציחקק בזמן שזז קצת אחורנית, נותן לאחר לעבור ולצאת החוצה "לרגע נלחצתי וחשבתי שברחת עד ששמעתי שהורדת את המים" הגבוה אמר לבסוף, גורם לאחר להרים גבה "נלחצת? עד כדי כך קשה לך בלעדיי?!" הזמר שאל בציניות לאחר שנרגע, "כן" מייק ענה ברצינות, מפתיע את הארי עם תשובתו הקצרה והישירה.

הזמר כיחכח בגרונו והתקדם לעבר המיטה, מעדיף לא לנהל עם מייק שיחה כרגע, במיוחד לא אחרי מה שהוא עשה לעצמו קודם.

–

"מה זה הריח הזה? ריח של זרע באוויר" צ'אן הבהיל את שני הגברים אשר היו בדרכם לישון. 'שיט' זה מה שעבר בראשם של שני האחרים, מפחדים להיתפס על חם.

"מ-מה, על מה אתה מדבר?" הארי אמר בחשש, "צ'אן! אני כבר יודע על מה אתה חושב, לא קרה כלום אז תפסיק לחשוב דבריים סתמיים…וכדאי לך לטפל בחוש הריח שלך, הוא לא משהו בכלל" מייק הוסיף, גורם לכחול השיער לעוות את אפו, "חוש הריח שלי אף פעם לא טועה מייק, אבל אני מניח שאתם מעדיפים לא לדבר על מה שקרה" השותף אמר בהתגרות, "יא! לא קרה כלום" הזמר ניסה להגן על עצמו, אך הוא קיבל רק גלגול עיניים מזלזל מצ'אן.

–

"השותף שלך יודע להנות" צ'אן אמר בגיחוך להארי לאחר שכולם נשכבו באיזור שהוקצב להם, והקטן הסמיק מהמחשבה על בן והנערה "כן…למרות שאני לא חושב ש'לדעת להנות' קשור רק בסקס" ירוק העיניים אמר בזמן שהביט בתיקרה, גורם לשני הנערים האחרים להסתכל עליו ולכחול השיער בפרט לצחקק "כן כן, מה שתגיד" המצחקק הוסיף, "אני חושב שאתה צודק הארי" מייק אמר בחיוך, לא מוריד את עיניו מהארי שעכשיו הסתכל עליו במקום לתיקרה.

–

שלוש עשרה שניות, מייק ספר בליבו שלוש עשרה שניות עד שירוק העיניים סובב את ראשו והפסיק להסתכל עליו. מייק חייך לעצמו, הוא הרגיש איך האנרגיה חזרה אליו כאשר נשאב לתוך האוקיינוס הירוק שבעיניו של הארי, הוא המשיך להסתכל על הפרופיל היפייפה של אהובו, מהופנט מהזמר ולרגע שוכח שצ'אן נמצא בחדר עד שכחול השיער החליט להפריע לו, "מייק, זה נראה כאילו עוד שנייה אתה הולך לקפוץ עליו ולזיין לו את הצורה, אל תשכח שאני עדיין כאן"

עיניו של ירוק העיניים נפערו לרווחה והוא שוב הסתכל על מייק, הפעם במבוכה ולאחר מכן הוא הרים את מבטו והסתכל על צ'אן בכעס "מה נראה לך בכלל? חתיכת אסייתי מטומטם" הקטן אמר ברוגז בזמן שהתיישב על המיטה, מתחרט על שהגיע לחדרו של מייק מלכתחילה "חבל שהסכמתי לישון פה" הוא המשיך בזמן שהתרומם במהירות מהמיטה, מחזיק את המכנסיים הגדולים שלבש והולך במהירות לכיוון הדלת.

מייק, ששם לב למה שהאקס שלו עושה, שלח מבט רושף לעברו של צ'אן המשועשע לפני שקפץ במהירות מהמזרון שעליו שכב ורץ אל הדלת, מצליח לחסום את הארי מלצאת "אתה לא הולך לשום מקום, אין לך גם לאן ללכת", ירוק העיניים כיווץ את גבותיו, חושב לעצמו על כמה שמייק פתטי, "וואל, את האמת שיש לי לאן, הסלון בחוץ מספיק גדול בשבילי" הקטן אמר בזמן שניסה להזיז את הרקדן מהדלת אך ללא הצלחה, "אני לא אתן לך לצאת מפה עד למחר! תחזור למיטה, צ'אן סתם משועמם, אין טעם להתייחס אליו" הרקדן אמר ברוגע, לא רוצה להרגיז את הקטן.

"תגיד לי, מי נראה לך שאתה? מי אתה שתקבע לי לאן ללכת ומתי? אני רוצה ללכת, עכשיו! אני לא שואל, אני אומר במפורש" ירוק העיניים הגביר את טון דיבורו, מנסה שוב להזיז את מייק אבל האחר היה עקשן, הוא לא ענה להארי ורק חייך בערמומיות, מתקדם באיטיות לכיוונו וגורם לאחר לצעוד לאחור במבט שואל, "מ-מה אתה עושה?" הזמר שאל עם מעט חשש בקולו, ממשיך ללכת לאחור עד שנתקל במיטה וצנח עליה במהירות, הנער עם עיני הדבש גיחך בזמן שזחל על המיטה, מעל לאקס שלו.

–

הרקדן תפס את ידיו של האחר והחזיק אותן מעל לראשו של הארי לפני שרכן מטה, מתקרב אל שפתיו של בן זוגו לשעבר, "מייק! תעצור" הקטן צעק, מניע את רגליו בשביל לנסות להשתחרר מאחיזתו של הגדול יותר.
הגבוה ציחקק ונעצר סנטימטרים בודדים לפני שפתיו של הארי "אתה זוכר?! הבטחתי שאני לא אנשק אותך ללא רצונך כל עוד אתה תשן פה, אתה לא רוצה לישון פה אז כנראה שההבטחה שלי לא תתממש" מייק לחש לפני שהצמיד בחוזקה את שפתייהם, פורק את הגעגועים שהיו לו בזמן שהקטן היה אצל ג'ון ודן, גורם לכחול השיער להרגיש לא בנוח ממה שהוא רואה.

הארי גנח לנשיקה המפתיעה והזיז במהירות את פרצופו שהפך לאדמדם "השתגעת?! עוף ממני מייק! אני באמת לא מבין איך אין לך בושה?" הקטן נעצר וניגב לרגע את שפתיו לפני שהמשיך "תפסיק לנצל אותי לסיפוק האישי שלך, זה לא משעשע אותי ובטח שלא כיף לי שאתה עושה את זה, ועוד יותר שצ'אן כאן" ירוק העיניים רעד בעצבים, עדיין הפרצוף שלו פנה לצד.

הרקדן עצם את עיניו וחייך בייאוש לדבריו של הארי, מהנהן לעצמו באיטיות לפני שהתרחק מהארי, "תישאר פה הלילה ובבוקר תלך, אני מניח לעצמי שעדיין יש ילדים בחוץ, אני בטוח שאתה לא רוצה שהם יראו אותך עם הבגדים שלי, נכון?" מייק אמר בשקט, לא מחכה לתשובה של הארי לפני שהלך בחזרה למזרון ונשכב עליו.

הארי התרומם באיטיות לישיבה והביט על הבגדים של מייק שלבש בזמן שניגב שוב את שפתיו ונאנח, הוא ידע שהאחר צודק, אבל הוא כל כך שנא את זה שהאגו שלו נפגע והוא היה חייב להחזיר לעצמו את הכבוד, "אני לא נשאר כי אתה אמרת לי להישאר, אני נשאר רק כי אני לא רוצה שאנשים יחשבו שיש בנינו משהו" הזמר נעצר למספר שניות, חושב על משהו נוסף שהוא יכול להגיד, "וחכה חכה, על הנשיקה הזאת אתה עוד תשלם!" הוא המשיך בכעס בזמן שכיווץ את גבותיו, אך במקום להראות עצבני לשני הנערים הוא היה נראה כמו ילד קטן ומתוק.

"טוב אז אחרי שסיימתם את ההצגה בניכם אני יכול ללכת לישון בשקט?!" כחול השיער שאל בזמן שהסתובב הצידה, גבו מופנה אל שני הנערים האחרים.

–

מייק גילגל את עיניו מהתנהגותו של צ'אן ולאחר מכן הביט על גבו המכופף של הארי, נושך את שפתיו ומכריח את עצמו לא להגיד משהו לא במקום, מפחד לגרום למצב להיות גרוע עוד יותר.

הארי נשך גם הוא את שפתיו, מנסה להרגיע את עצמו בנשימות ארוכות. דקות שלמות חלפו ככה בשקט עד שהארי הרים את ידו והזיז את הפוני שנפל על פניו, תופס את השיער בעזרת אצבעותיו. ירוק העיניים לקח נשימה ארוכה נוספת לפניי שנשכב בחזרה על המיטה מבלי להסתכל אפילו לשנייה אחת לכיוונו של הנער שנמצא על הריצפה. הקטן כיסה את עצמו ונכנס עמוק לתוך השמיכה, גבו מופנה למייק.

–

מייק התעורר כמה פעמים באמצע הלילה, הסיוטים על כך שהארי יעלם לו החלו לרדוף אותו שוב, בכל פעם הוא התרומם מעט בשביל לבדוק אם האחר עדיין שם, וכך זה היה, הארי שכב ברוגע במיטה, השמיכה כבר לא כיסתה את כל כולו וגבו כבר לא היה מופנה למייק, אלא פניו הישנות.

הרקדן חייך לעצמו בכל פעם שהמציאות הרגעית חזרה אליו, הארי כאן, איתו, אולי הם לא ביחסים שהוא היה רוצה שהם יהיו, אבל עדיין, העובדה שהארי ישן קרוב אליו שמחה אותו כל כך.

–

בפעם האחרונה שמייק התעורר הוא לא הצליח להירדם, הוא לא ידע מה לעשות, הוא רק רצה להרגיש אותו, להרגיש את חום גופו של ירוק העיניים, להרגיש את נשימותיו הכבדות של הארי על עורו, להרגיש את שערו הרך, להרגיש את כל כולו.

מייק חשב לרגע והתרומם באיטיות לישיבה, מביט לשנייה על צ'אן, מוודא שהוא ישן עמוקות ולשמחתו הרבה זה מה שהיה, לאחר מכן מבטו חזר לנער הישן והוא נעמד בשקט, עושה את צעדיו אל מיטתו המושאלת. כשחום העיניים הגיע למיטה הוא התיישב עליה מבלי לחשוב פעמיים ונשכב על צידו השמאלי, כמה שיותר קרוב לגופו של האחר, מלטף את זרועו השמוטה של הארי שהייתה זרוקה בעדינות לרוחבה של המיטה ועכשיו נמצאת על צד גופו הימני של מייק.

הוא היה כל כך יפה, ליבו של מייק התכווץ מיופיו הטהור של האחר. עורו של הישן היה נעים למגע, אפשר להגיד שהרקדן מכור לרכות עורו של ירוק העיניים, הוא פשוט לא יכל להפסיק ללטף את זרועו של הזמר לכל אורכה שוב ושוב עד שהוא אפילו לא שם לב לגניחת ההתעוררות של הארי.

"מ…מייק?" קולו של הקטן היה צרוד, הוא בקושי פתח את פיו מרוב שהוא היה עייף. הרקדן קפץ בבהלה והזיז את מבטו מזרועו של הארי אל תוך עיניו הירוקות של האחר שהיו חצי עצומות והזיז באיטיות את ידו מהזרוע של האחר, "ר-ריי" המבוהל הצליח לדבר לבסוף "התעוררת?" הוא שאל בחיוך מובך, "מה…מה אתה עושה כאן?" הארי בקושי הבין מה קורה, "אמ…א-אני באתי לישון לידך?!" הרקדן נשך את שפתו התחתונה בחוסר אונים, הוא הניח לעצמו שהוא לא יצא מזה בקלות והעדיף לפעול ולקום כבר לבד מבלי שהארי יכעס.

מייק לא ציפה לזה ששנייה לפני שהוא התרומם מהמיטה הארי כבר ירדם בחזרה כשידו הקטנה עוטפת את גופו של מייק ופרצופו הקטנטן מתחפר עמוק בתוך צווארו. הרקדן בלע את רוקו בקול, לא מבין איך הכל פתאום השתנה, אבל הוא לא רצה להשקיע את האנרגיה שלו במחשבות, הוא רק רצה להיות קרוב להארי, הוא נשק למצחו של האחר ועצם את עיניו, מצמיד את הארי עוד יותר קרוב אליו לפני ששקע בשינה רצופה ועמוקה מבלי שום סיוטים והתעוררויות באמצע הלילה.