כשעזבת, האם שכחתי? פרק 6 (18+)

הארי חזר לדירת החדר הקטנה שהוא קנה ביחד עם הנער הגבוהה כששניהם היו בני 16, מאז שהוא ומייק החליטו לקחת צעד אחד קדימה במערכת היחסים שלהם והבינו שהם מספיק בוגרים כדי לעבור לגור ביחד. הוא נשכב על המיטה הזוגית שפעם הייתה של שניהם, מסתכל על התקרה הלבנה, מזמזם שיר ונותן לגופו מנוחה. 'אז פגשתי אותו, אני באמת פגשתי אותו. אחרי כל כך הרבה זמן ראיתי אותו, את האחד שרצח את נישמתי, האחד ששבר לי את הלב! האחד שהוא גם הבעלים של הדירה הזאת'.

הארי פתח בעצבנות את העניבה וזרק אותה על הריצפה. 'לעזאזל עם כל זה', הוא נעמד והתחיל לפשוט את המדים, זורק אותם בחוזקה ומאחד אותם עם העניבה. "מקלחת !מממ-קקקק–לללל–חחח–תתת, יאיי מקלחת ואוואו" ירוק העיניים התחיל לשיר, מנסה בכל כוחו לשכוח את מה שקרה היום עם הנער הגבוהה. הוא נכנס למקלחת, נותן לזרם המים להרגיע אותו. הארי עצם את עיניו, וכמו תמיד הוא לקח את בקבוק השמפו והפך אותו למיקרופון. הוא שר בלי סוף, מחייב את עצמו להתרכז במוזיקה שיוצאת מפיו ולא בשום דבר אחר.

כשהוא סיים להתקלח הוא יצא חשוף כולו, בלי שום דבר שיכסה את גופו הטהור. הוא הלך לארון הקטן והוציא משם בגדים נוחים, הוא כמעט התלבש אבל אז מישהו דפק בחוזקה על הדלת. 'מי זה עכשיו? בטח ג'ון' הנער חשב לעצמו, שוכח שג'ון רוב הזמן בכלל לא דופק בדלת. "רגע" ירוק העיניים שם מסביב למותניו הצרות מגבת והלך לכיוון הדלת, פותח אותה בלי להסתכל על מי שעומד בפתחה והסתובב בחזרה לבגדים שהיו מונחים על המיטה. "מה ג'ון? מה אתה רוצה?" הארי אמר בזמן שהוא לוקח מגבת נוספת ומנגב את שיערו.

"תסגור את הדלת אחריך, אתה מודע לזה שאני רק עם מגבת, נכון?! אני לא רוצה שאנשים יראו אותי" הארי אמר בזמן לקח גומייה מאחת מהמגירות ויצר זנב קצרצר משערותיו. "טוב אני הולך להתלבש במקלחת, אני כבר יוצא" הזמר הוסיף, הולך לכיוון המקלחת. "הדירה לא השתנתה, בדיוק כמוך", הארי נעצר ככששמע את הקול המוכר שלחלוטין לא היה שייך לג'ון, 'זה לא הקול של ג'ון, זה לא הקול של מקס, זה לא הקול של דן ומן הסתם לא של מגי…ז-זה מי שאני חושב שזה? אין מצב!' ירוק העיניים הסתובב באיטיות לכיוון הקול.

"מה נראה לך שאתה עושה פה?!" הארי צווח מרוב בהלה כשגילה מי באמת הגיע לדירה שלו. "תעוף מפה!…מייק מה לעזאזל חשבת לעצמך שבאת לפה? תצא מיד מהדירה שלי!" , "לפי מה שאני זוכר היא גם שייכת לי" מייק ניסה לעצבן את הארי והוא לחלוטין הצליח. "פתאום זאת גם הדירה שלך? שנה וחצי כבר לא היית פה- כמעט שנתיים. מבחינתי זאת כבר לא הדירה שלך! תלך למקום שממנו באת ,דפוק!" , "אז תחזיר לי את הכסף שלי" הרקדן אמר לפתע, מפתיע את הארי עם האמירה הלא צפוייה הזאת , "6 אלף דולר? מה נראה לך שאני בנק?! אל תשחק איתי את המשחקים האלה כי זה לא עובד עליי בכלל, עכשיו לך!" הארי הרגיש את העצבים זורמים בדמו בפרעות הדבר שהוא כלכך רצה כרגע זה לתת למייק בוקס.

"לא רוצה" הגבוהה מביניהם נהנה לראות את האחר מתעצבן ויותר מזה, לראות את ירוק העיניים חצי ערום שרק מגבת מכסה את חלקו התחתון ולא שום דבר אחר. "אם אין לך כסף אז אני אבוא לפה מתי שמתחשק לי ואם לא תתן לי להיכנס המשטרה תהיה מעורבת בזה ורוב הסיכויים שתשלם לי יותר" מייק לחלוטין לא יעשה את זה, אבל עדיין הוא רצה לצמצם להארי את האפשרויות וככה הם יגיעו לפשרה שתספק אותו. "כן ממש, אתה? אתה תזמין לי? וגם אם כן אני כל כך לא פוחד מהמשטרה" הקטן התרגז עוד יותר כאשר האחר לא ענה, מאפשר לעצמו להוסיף עוד לדבריו.

"נו באמת! לך יש את החדר שלך בבית ספר ולי יש את הדירה הזאת וזהו פה ניגמר הסיפור, למה פתאום איכפת לך מהדירה הזאת? אם לא היית רואה אותי בבית ספר אני בטוח שלא היית בכלל חושב להתקרב לפה, אז בבקשה ממך, אני מתחנן לפניך, תיקח את הרגליים שלך, תסתובב ותיצא מהדלת!". מייק שוב לא ענה הוא רק בחן את גופו של הארי בשקט, לא מפספס פיסת עור אחת. הוא נשך את שפתיו בחוזקה כאשר עיניו נעצרו על החלק הטיפה בולט שמאחורי המגבת. הארי הבחין שמייק בוהה בו 'שיוריד את העיניים שלו מהזין שלי, סוטה!'

"אם אין לך כסף ואתה לא רוצה אותי פה אז תשלם לי בדרך אחרת" הארי כיווץ את גבותיו בבלבול, הוא לא הבין מה הגבוה ניסה להגיד. "למה אתה מתכוון דרך אחרת?" מייק גיחח, מסתכל שוב על גופו של ירוק העיניים, כשלהארי נפל סוף סוף האסימון הוא לא יכל שלא לגלגל את עיניו בכעס,"מה נראה לך בכלל? אני לא אחד מהזונות שלך!!! אתה באמת כזה מטומטם שאתה מבקש ממני להזדיין איתך רק בשביל שתעוף לי מהפנים ועוד להאמין שאני אסכים לזה? מה עובר עלייך מייק? אני כבר לא מכיר אותך ומזל שכך! אתה אגואיסט חסר רגשות. עכשיו לך ואל תראה את הפרצוף שלך שוב לפניי". מייק רק שתק והסתכל עליו לכמה שניות לפניי שהסתובב לכיוון הדלת. 'תודה לאל, שילך כבר' הארי חשב לעצמו.

–

"ואט דה פאק? תפתח מיד את הדלת, למה אתה נועל אותה?!" ירוק העיניים צעק על האחר. "או שתשלם לי במזומן, או שתתן לי להישאר ולא יקרה בין שנינו שום דבר או שנשכב פעם אחת וזהו אתה לא תישמע ממני יותר". "אני אשלם לך במזומן!!!" הארי אמר במהירות לא חושב אפילו על איך הוא יצליח לשלם לו, הוא רק רצה שמייק יעזוב אותו לנפשו. "נו תביא לי כסף", "אין לי עכשיו", "אז זה לא תקף! או שתתן לי להישאר או סקס, תחליט", "אף אחד מהם, סוטה!".

–

כאשר הבין שאין ברירה מייק הלך לכיוון הטלוויזיה והכניס דיסק שמצא לדי וי די, הוא לחץ על כפתור הפליי בשלט ושיר כלשהו התחיל להתנגן ברקע, אבל לאט לאט השיר התחזק והתחזק. מייק הגביר עד הסוף, גורם לחדר להתמלא במנגינה רועשת. 'מה הוא עושה לעזאזל?' שוב הזמר לא הבין מה האקס שלו מנסה לעשות, "ומה זה פאקינג נתן לך? אז שמת מוזיקה ו…?…אולי תנמיך קצת!!! בעצם, אולי תלך וזהו!". מייק שוב לא התייחס לדבריו של הארי, מתקדם באיטיות לירוק עיניים, בו זמנית הוא הוריד את עניבת המדים, פותח את כפתורי חולצתו. "מה אתה עושה?" הארי שאל אחרי שחולצתו של מייק נחתה על הריצפה והאחר כבר התחיל לפתוח את כפתורי מכנסיו.

"מה נראה לך שאתה עושה?" היפייפה צרח על הגבוהה כשהבין מה מייק מנסה לעשות, "למה נראה לך שאני אעשה את זה איתך…תעצור!!! שלא תעז להתקרב שוב". הארי תפס בחוזקה את המגבת שכיסתה את מחצית מגופו התחתון, מפחד שהיא תיפול. כשהוא ראה שמייק לא עוצר הוא התחיל ללכת לאחורה במהירות, שוכח מערימת המדים המלוכלכים שלו שהיו על הריצפה. לצערו הרב, רגליו הסתבכו בעניבה האדומה והוא נפל ישירות למיטה, ממהר להתיישב. מייק ציחקק, "אני רואה שאתה לא יכול לחכות" הוא אמר בהתגרות, מוריד את המכנס. "תעצור!" שוב הקטן צעק, פחד נשמע בקולו. "אין טעם שתצעק, אף אחד לא ישמע אותך גם ככה, אתה סתם תתעייף".

הארי התרחק כמה שהוא יכל על המיטה, אוחז בחוזקה בכרית וזורק אותה על מייק, "אמרתי שתעצור", הגבוהה הצליח להתחמק מהריבוע הרך שהתעופך לעברו. הוא לאט לאט התחיל לעלות על מיטה עם בוקסר בלבד, מתקדם בעזרת בירכיו לנער המפוחד עד מוות. הארי מיהר לבעוט במייק אבל האחר תפס את רגליו, מושך אותו בחוזקה אליו. הזמר נפל מישיבה לשכיבה והרקדן המשיך לתפוס בכוח את רגליו של האחר בזמן שהיפייפה ניסה לבעוט לכל עבר רק בשביל להשתחרר מאחיזתו. "דייי! בבקשה דיי" הקטנטן אמר בהתחננות, "אני לא שומע כלום, מצטער" , "בבקשה דיי אני מתחנן" , "מה אמרת?" מייק התנהג בכוונה ברשעות, רוצה לנקום בהארי על מה שאמר מוקדם יותר בשירותים, רוצה להוכיח לקטן יותר שהוא לא רק זיון חולף.

'אתה לא הולך לבכות, אתה לא הולך לבכות, אסור שמייק יראה אותך בוכה'.

"מייק ,תקשיב לי!". אבל מייק שתק ולא הקשיב, הוא החליט שהוא התאפק מספיק, הוא הניח את גופו בין רגליו של הארי, לא נותן ליפייפה אפשרות לברוח. הגבוה רכן לעבר ירוק העיניים, נעצר ברווח קטן משפתיו של האחר לפניי שהחליט לחייך, חיוך שהפחיד לחלוטין את הרזה. לאחר שניות בודדות בהן הוא הביט להארי עמוק בתוך העיניים מייק החל להזיז בעדינות את מפשעתו גורם לה להתחכך בזאת של הנשי יותר, גונב גניחה חלושה מהארי.

"מ-י-יק ד-ד-יי" הארי לא הצליח לדבר בבירור כמו שרצה. מייק המשיך להזיז את מפשעתו כנגד המפשעה של האחר נהנה מרצף הגניחות המתוקות של הנשי יותר. הארי הרים את ידיו מנסה לדחוף ממנו את מייק אבל הרקדן תפס אותן עם יד אחת והצמיד אותן מעל לראשו של הזמר. "אל תתנגד, היחידי שיסבול מזה זה אתה" הטון דיבור של הגברי יותר היה טיפה מאיים, "בבק..ממממ" הארי לא הספיק להשלים משפט ומצא את עצמו מנושק על ידי האחר.

הוא הזיז את ראשו לצד השני אבל מייק מיהר לתפוס את פניו של הנער בידו הפנוייה וחזר לנשק אותו, מלקק את שפתו של השני, מחכה לקבל אישור כניסה ולהכניס את לשונו. כשהארי סירב הוא לא היה מופתע ולכן הוא לחץ יותר חזק את מפשעתו על הארי. פיו של הארי נפתח מתוך רפלקס של עונג והרקדן מיהר לקפוץ על ההזדמנות, מכניס את לשונו לתוך פיו של ירוק העיניים ומתחיל לחקור את המערה החמימה והרטובה שהכיר כמו את כף ידו.

מייק המשיך להניע את משפעתו, לא יכול לעצור את עצמו אבל כשהוא הרגיש שהארי והוא התקשו מספיק הוא נעצר. הרקדן הפסיק לנשק את שפתיו של הנער הסמוק, גונב עוד נשיקה רכה לפני שהחל לרדת בשביל נשיקות לכיוון צווארו של הארי. מלקק, מוצץ, נושך, מתענג על צווארו של הזמר, מייק הרגיש את דפיקות ליבו המהירות של ירוק העיניים כאשר הוא נישק ברכות את צווארו שהפך להיות מלא בסימני נשיכה. "תפ-פ-תפסיק!" הארי ניסה שוב אבל זה גרם למייק רק להתלהט יותר, ממשיך לסרוק את גופו של הנער הקטן עם לשונו ושפתיו.

מייק נעצר על פיטמה זקופה והתחיל ללקק אותה ברכות. לאחר מספר פעמים שבהם לשונו שיחקה בפיטמתו הורדרדה של האחר הנוטש הוריד את ידו מפניו של הארי, שולח אותה לפיטמה השנייה ומצייר בעזרת אצבעותיו מעגלים בלתי נראים סביבה בזמן שהוא נוגס בעדינות באחרת, גורם לנשי לקמר את גבו בצורה יפייפיה כלפי מעלה.

הארי ניסה לדבר אבל הוא לא הצליח, התענוג כמעט חנק אותו, הצמרמורת שעברה בגופו איימה להרוג אותו אם הוא ינסה לדבר. הנער עם עיניי הדבש ירד באיטיות לכיוון גופו התחתון של הארי, מלטף עם ידו הפנוייה את בטנו החלקה של האחר. אחרי מספר עצירות בחלקים מסויימים בעורו הלבן של האקס הוא הגיע לאיזור שאליו חיכה יותר מהכל. הוא שלח מבט קצר להארי שנשך את שפתיו ועצם את עיניו בחוזקה. מייק חייך לעצמו, מאושר מזה שהוא יכול לשלוט בזמר כמו פעם. הוא החזיר את מבטו לבליטה הקשה ורכן לעברה, מנשק אותה מעבר למגבת. "ל-לא, ז-ה-ה-ו, ז-ה מ-ס-פפי-ק" הקטן הצליח לפלוט את דבריו אחרי מאמצים רבים, "שששש… תהנה מזה" מייק ניסה לגרום להארי לשנות את הרגשתו הרעה.

הנוטש המשיך את הנשיקות עד שהוא החליט שהגיע הזמן. הוא החזיק את המגבת שהייתה הדבר היחיד שהפריד בינו לבין הארי ופתח את הקשר שהבעלים שלה יצר, מזיז חלק אחד וחושף את רגלו של האחר. הוא מיהר לנשק אותה, נשיקה אחת ארוכה לפני שבלע את רוקו בהתרגשות והזיז בעדינות את החלק השני של המגבת."שלום לך יפייפה…התגעגעתי" חיוך ענקי נמרח על פניו כשהוא דיבר אל איברו המלא חיים של הארי.

הוא הרים את מותניו של הארי ומשך משם את המגבת, זורק אותה על הריצפה. הוא הביט בגופו הלבן והמושלם של הארי בזמן ששיחרר לאט לאט את ידיו של השני, יודע שהרזה לא יוכל יותר להתנגד. הוא החל לרדת באיטיות מורטת עצבים לכיוון הזיקפה של הזמר, מושיט את ידו ואוחז בה, שומע את המוזיקה הנעימה שהארי מפיק מגרונו לאחר שהוא החל ללקק אותה, נושך טיפה את הכיפה הוורדרדה של הארי, גורם לאחר לשאוף אוויר במהירות. הארי איבד שליטה על גופו, הגוף שלו לא הקשיב לו, הוא הקשיב רק למייק ולמגע שלו. מייק ניתק את שפתו מאיברו של הארי, אוחז בו יותר חזק בידו ומתחיל לעלות ולהוריד את ידו במהירות לכל אורך איברו של האחר. הארי מיהר להחזיק בסדינים בכוח, מתאמץ להדחיק את ההרגשה הנעימה שהוא הרגיש למרות שגופו התחתון החל לנוע כלפיי מעלה ללא שליטה.

מייק שוב הביט בו, מצחקק כשהוא הבין שהארי איבד כל יכולת להתנגד. הוא ליקק את שפתיו לפני שהכניס את הזיקפה לתוך פיו, הארי השתנק. פיו של מייק היה כל כך חם, הוא חשב שהוא הולך להתנמס בתוכו. הרקדן החל להניע את פיו מהר יותר, נעזר גם בידיו, אחת נעצרה על פיטמה אחת משחקת בה וצובטת אותה מעט והשנייה אוחזת בזיקפה של הארי ומשתפת פעולה עם פיו של מייק. מייק אהב כל כך את הטעם של הארי, הוא היה זקוק לזה, במשך כלכך הרבה זמן הוא היה זקוק לזה, הוא רצה את זה יותר מכל דבר אחר, הוא רצה את הארי.

הנער עם עיני הדבש דחף את פיו עמוק יותר, מכיל את כל ירוק העיניים בתוכו, שומע את גניחותיו ואת מילמוליו הלא ברורים של השני. שוב ושוב פיו של מייק עבד בלי הפסקה, מעלה ומטה, מחכה לרגע הזה שבו הארי יגיע לשיא העונג. "ר-ר-גע, א-אני" היה הדבר היחיד שהוא הצליח לשמוע מהארי והוא הבין שזה הזמן, שהגיע הזמן לגרום לזמר להגיע לפסגת העונג. הוא הידק את שפתיו ואת ידו על הזיקפה האדמדמה והחמימה של האחר והחל לעלות ולרדת במרץ, לא חושב אפילו על לנשום. הוא המשיך להניע את שפתו במהירות ולשחק עם הפיטמה של הנער שני. הוא דמיין את הרגע הזה כל כך הרבה והנה הוא זוכה לגרום שוב לאהובו לגמור. הארי חשב שהוא הולך להתפוצץ הוא לא יכל להחזיק יותר, "א-א-ני..ר-געעעע".

–

מייק בלע את הנוזל של הארי, נהנה מהטעם המלוח והטבעי שיצר הנשי יותר. הוא ליקק את שפתיו בשביעות רצון ולאחר מכן ליקק את ידו שאחזה באיברו הורדרד של הארי. הרקדן הביט ברזה שהתנשם בחוזקה, החזה הקטן שלו עלה וירד במהירות, הוא נראה מעט עייף אך יפה כל כך, יופי שמייק לא היה יכול לעמוד בעדו.

מייק חשב לרגע על משהו והחל ללקק את אצבעותיו, שולח אותן לכיוון ישבנו של הארי, אבל, הוא נעצר כששמע פרץ של בכי עמום מעורבב עם המנגינה שעטפה את החדר. הגבוה הסתכל על פניו של הארי וראה שירוק העיניים בוכה, צבע עיניו מתערבב המים המלוחים, גורם לצבע הירקרק להתכהות יותר. "ריי?!" מייק אמר בלחש, שולח את ידו כדי לנגב את דמעותיו של הרזה יותר. הוא בהחלט לא ציפה שהארי ייתן לו סטירה כל כך חזקה.

"זבל!" הארי צרח בזמן שהוא בכה יותר חזק. "חתיכת בן זונה, אנס! אני שונא אותך!" הוא הזיז את כל גופו, רגליו וידיו התעופפו לכל הצדדים, מנסות להעיף את מייק מהמיטה, הרחק מהארי. מייק ההמום לא ידע מה לעשות, נותן לעצמו לחטוף מכות מגופו המשתולל של האחר, כאשר הוא הבין לעומק את מה שהוא עשה הצער כמעט חנק את גרונו, ודמעות החלו להצטבר בתוך עיניו.

"הארי אני מצטער! בבקשה אל תתנהג ככה" הוא אמר לבסוף, מתפלל בליבו שהארי לפחות יבין אותו טיפה. "הרסת לי את החיים מהיום הראשון שנכנסת אליהם, שזה פאקינג אומר שמאז הגן אני רק סובל בגללך, לך לעזאזל אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי, קח את הדירה הזאת מצידי! אני לא רוצה שום זכר ממך". מייק לא ידע מה לעשות הוא רק הסתכל על הארי בוכה וצורח. "תלך! כי אני מבטיח לך שאני אהרוג אותך אם לא! ואני נשבע בהורים שלי שאני אעשה את זה, חתיכת אנס מזדיין".

'הוא נשבע בהורים שלו, הוא אף פעם לא נשבע בהם' מייק חשב והרגיש כאב חזק בליבו, הוא קם מהמיטה והחל להתלבש במהירות. לפניי שהוא הלך הוא שם על חלקו התחתון של הארי את המגבת שהייתה על הריצפה, מסתכל עליו ולא מעז להגיד שום דבר חוץ מ-"אני מצטער" ויצא משם, משאיר את הארי בתוך הדירה הקטנה עם המוזיקה החזקה שכמעט משתווה לעוצמת הבכי של ירוק העיניים. 'למה כל זה קורה לי? למה הייתי חייב להכיר אותך מייק? למה?'