כשעזבת, האם שכחתי? פרק 7

bl_bar 30/09/2016 952 צפיות אין תגובות

"הארי!!! תפתח את הדלת!…נו בבקשה הארי, למה לא אמרת לנו שעברת דירה?…למה לא ענית לנו בטלפון?…אנחנו כבר שבוע שלם מחפשים אותך!!! בבקשה הארי, ילד יפה שלי תיפתח" מגי צעקה מעבר לדלת של דירה קטנה ומושכרת, "תפתח זין קטן, אתה יודע כמה דאגנו לך! תפתח, אם לא תפתח אני אשבור את הדלת" ג'ון איים, יודע שזה הדבר היחידי שיכול לשכנע את הארי לפתוח וככה זה היה, הדלת נפתחה לאט וארבעת האנשים הסתכלו בבהלה על הנער הרזה והחיוור שעמד מולם עם עיניים אדומות שלא מראות שום רגש.

'הוא נראה בדיוק כמו בפעם הקודמת, לפני שנה, שחצי שנה הוא לא יצר איתנו קשר. מה יש לך הארי? בבקשה אל תהיה ככה יותר' דן חשב לעצמו . הארי לא הסתכל עליהם הוא רק הסתובב וחזר לשכב על המיטה הקטנה, מכסה את כולו בשמיכה ומתכרבל בתוכה כמו עובר בתוך הרחם של אימו.

"אוו לא! אתה לא הולך לעשות את זה" ג'ון מיהר לכיוון הארי, מנסה למשוך ממנו את השמיכה, אבל ירוק העיניים אחז בה בחוזקה. "תעזוב את השמיכה המזדיינת הזאת ותדבר אלינו!" ג'ון המשיך למשוך אבל הארי היה נחוש יותר. האחרים חשבו שג'ון לא יצליח ובאו לעזרתו, "לא! תתנו לי לבד" ג'ון הסתכל עליהם בכעס, יודע שהוא יכול לעשות את זה בעצמו, אחרי הכל הקטן היה עם הארי הכי הרבה זמן כשירוק העיניים היה בדיכאון אחרי שמייק עזב, הוא היה היחידי שלא הייתה לו עבודה, לכן הוא היה חי עם הארי כל הזמן הזה עד שמצבו של הארי השתפר.

האחרים התרחקו מהבלונדיני הקטן והעצבני, רואים איך שהוא נאבק עם הרזה. ג'ון עזב את השמיכה ובמהירות עלה על הארי, מתיישב עליו ומנסה שוב למשוך את השמיכה. "אמרתי לך שתעזוב!" הוא צרח שוב, מפחד שהארי יחזור להיות כמו שהוא היה. מהחשש שבאמת הארי יחזור להיות כמו מי שהוא היה פעם הבלונדיני פרץ בבכי עוצר נשימה, מחבק בחוזקה את הארי מבעד לשמיכה. ירוק העיניים שמע את האחר בוכה ולא יכל להחזיק את הדמעות יותר. ג'ון הרגיש שהאחר משחרר את אחיזתו מהשמיכה, הוא הזיז אותה מעט ונכנס לתוכה גם הוא, מכסה את שניהם. הם הסתכלו אחד על השני ובכו בלי סוף, הארי חיבק מהר את ג'ון והאחר השיב לו עם חיבוק חזק. שלושת האחרים הסתכלו על השמיכה שרעדה בעיניים דומעות, מתוך השמיכה יצאו צלילי התייפחות קשים.

"קחו!" מקס חזר מהחנות עם קופסה ענקית של גלידה, ג'ון במהירות לקח את הקופסה והתחיל להאכיל את הארי. "אההה!" הוא חייב את ירוק העיניים לפתוח את פיו והאחר עשה את המבוקש. הבלונדיני דחף לזמר כפיות ענקיות של גלידה לתוך הפה, בו זמנית מנגב להארי דמעות בודדות שנפלו על לחייו, משאירות זכר למה שקרה מקודם. "תפסיק לבכות!" ג'ון אמר, בוכה גם הוא, "תפסיק גם אתה" הארי השיב, "תפסיקו שניכם" מגי אמרה בצעקה.

שניהם הסתכלו עליה, מנגבים את דמעותיהם לפני שהחלו לצחוק. "זה השבוע?" ג'ון שאל ומגי רק השפילה את מבטה והנהנה את ראשה, "אה, זאת הסיבה למה את כל כך עצבנית?!", "אולי. מחזור דפוק!". "שבוע בלי סקס?! אני מרחם עליך מקס" דן התגרה באדום השיער, "תאמין לי שאני נהנה יותר ממך! אתה צריך לראות אותה אחרי", "נהנה יותר ממני? אני לא חושב" שני הגברים המשיכו להתווכח, גורמים לשלושה להביט עליהם בכעס. "אתם רציניים עכשיו?" מגי צרחה על שניהם, "אם תמשיכו ככה שניכם לא תוכלו לקיים יחסי מין, אני אדאג לסרס אותכם!" מגי האדימה מרוב כעס.

השרירי ומקס השתתקו בן רגע, מתרחקים מעט מארוכת השיער העצבנית. היא גלגלה את עינייה בזלזול ושבה לאוכלי הגלידה. "תביאו לי קצת", הארי מהר נתן לה את כל הקופסה, מלקק את השאריות מהכפית שלו. היא צחקה ברשעות ואכלה את הגלידה לבדה "אני רעבההה", מגי לא הפסיקה לזלול אותה. "ב-בתיאבון" ג'ון אמר בגועל כשראה אותה אוכלת בפראות את הגלידה, כל הפרצוף שלה היה מרוח בנוזל הקר.

"אתה רוצה לספר לנו מה קרה?", הארי יצא מהמקלחת וזה הדבר הראשון שהוא שמע. הוא התיישב בסלון הקטן ביחד עם כולם. "מה לספר?", "אל תתחמק! תספר לנו למה אתה ככה? קרה משהו עם מייק?", "אל תזכיר את השם שלו לפניי", "כמו ששיארתי, מה הזבל עשה לך?" ג'ון התחיל להרגיש את עצמו מתחמם מרוב כעס, הארי הסתכל עליהם וידע שהוא לא יכול להתחמק מהם והחליט לספר.

"לפני שבוע, אחרי שהיינו בבית קפה של מגי, זוכרים?" כולם הנהנו מחכים שהוא ימשיך. "חזרתי לדירה שלי ואחרי שהתקלחתי באתי להתלבש אבל אז דפקו בדלת חשבתי שזה ג'ון אז שמתי על עצמי מגבת, ופתחתי את הדלת, אפילו לא הסתכלתי על מי שבדלת, אני כל כך מטומטם", "לא אתה לא מטומטם" ג'ון מיהר לתקן אותו.

הארי שוב נעצר, לא רוצה להיזכר במה שקרה, "תמשיך יפה שלי, תפרוק את מה שיש לך על הלב" מגי אמרה ברכות והאחר המשיך את סיפורו, "רק אחרי שהוא דיבר הבנתי שזה הוא. ביקשתי ממנו שילך אבל הוא אמר שזאת גם הדירה שלו, התווכחנו והוא אמר שאם אני לא אתן לו להיכנס יותר לדירה הוא יקרא למשטרה ואני אצטרך לשלם יותר", "בן זונה" ג'ון התפרץ. "אמרתי לו שאין לי כסף בשביל להחזיר לו החלק שלו בדירה ושאני לא רוצה אותו בדירה, ובשיא חוצפתו הוא אמר שאני אשלם לו בדרך אחרת, סקס!".

"מהההההה?!" כולם פערו את עינייהם מסתכלים בבלבול על ירוק העיניים שהשתתק, "מה זאת אומרת סקס? שכבת איתו?!", "אולי תפסיקו להתפרץ ואני אמשיך לדבר", "טוב טוב עכשיו כולם לסתום פיות" מקס אמר במהירות, חושש ממה שהארי הולך להגיד.

"וזהו, זה מה שקרה" הארי משך באפו, מנגב את הדמעות שלא מפסיקות לרדת. הבלונדיני פתאום קם במהירות מהספה ורץ לשירותים, דן מיהר ללכת לשם כשהוא שמע את ג'ון מקיא. הוא ראה את הקטן יושב על הריצפה ורועד מרוב בכי, שם יד על פיו, לא רוצה שהארי ישמע אותו בוכה. דן התיישב על ריצפת השירותים, מחבק בחוזקה את הבלונדיני אחרי שהוא הוריד את המים. ג'ון הכניס את ראשו לתוך החזהו של השרירי ופרץ בבכי, אוחז בכוח בבד חולצתו של דן. "ה-הוא א-א-נס אותו, נ-כון שזה לא ה-היה סקס, א-אבל הוא ע-שה את זה להארי בלי ר-רשות".

הארי הצליח לשמוע את מה שג'ון אמר, למרות שמגי בכתה לו בתוך האוזן בזמן שהיא חיבקה אותו. כולם בכו, הם לא הבינו איך חבר ילדותם לשעבר יכול לעשות דבר כזה לחברם הקטן והפגוע, איך מייק יכול להמשיך לפגוע בהארי למרות ששניהם היו פעם מאוהבים עד מעל הראש?!… 'אני מצטער שאתם צריכים לבכות בגללי, תמיד אני גורם לכם לבכות ולסבול, אבל בחיים אל תעזבו אותי לא משנה מה, טוב?'


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך