כתמי קפה- פרק 7
"אני מגיע לביקור היום" פתחתי את ההודעה אחרי שכיביתי את השעון המעורר. "יש לאלון יום הולדת. אל תגלי"
"נשבעת" שלחתי וחיבקתי את הכרית. עברו חודשיים מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה.
"מישהי קורנת על הבוקר" דניאל העבירה לי את האפוד ונשמה עמוק. "מה קורה?"
"יום שבת מתחיל עכשיו" צחקקתי וסידרתי את הנשק בזהירות על הכתף. החלפתי אותה בשמירה.
"וזה לא קשור לחתיך ההוא שבוהה בך עכשיו?" הסתובבתי וראיתי את אלון נשען על עץ ומשפיל מבט ברגע שהוא קולט ששמתי לב. הסמקתי.
הבוקר עולה עוד כמה שעות והשמירה הזאת לא נגמרת. לא לשבת ולא לעשן ולא לדבר ולא לנשום.. הרגשתי את הרוח מכה בי בחזקה, משמיעה צלילים שנשמעים כמו השריקה המוכרת של אלון. שרתי עם הקצב.
"היי" שמעתי את קולו המחוספס וניסיתי לפתוח את השער כמה שיותר מהר.
"היי" הוא פתח את ידיו לחיבוק והשתדלתי להצמד כמה שיותר קרוב ולהנות מהריח המוכר של המעיל שלו.
"תומר את קיבלת אישור להכניס אורחים?" אלון התקרב במהירות וכשראה את אלמוג הכעס התחלף מיד בחיוך מאוזן לאוזן. זה עשה לי טוב.
"אז חשבתי שסופש הבא אפשר לצאת ל.."
"אני חייב לדבר איתך על משהו" אלמוג קטע את החלומות שלי באכזריות ואלון קם כשהוא מעביר עליו מבט ארוך.
"קרה משהו?" שאלתי ברגע שאלון נעלם מתווך הראייה שלי. אלמוג ליטף את שיערי ונשק למצח שלי נשיקה שהרגישה כמו פרידה. השפלתי מבט.
"חזרתי אל האקסית" הוא הטיל את הפצצה, זה הרגיש כאילו כל הבסיס ספג את המכה ביחד איתי, הכל מסביב נעלם.
"אלמוג!" שמעתי קול מהטנדר שחנה על יד הבסיס לאחר כמה שניות שהרגישו כמו נצח. מיד לאחר מכן נשמעה גם צפירה רועשת.
"בהצלחה.." מלמלתי והתרחקתי ממנו כמה צעדים.
"אני מבטיח להתקשר בערב" הוא נגע בכתף שלי בעדינות שאופינית לו. לא הגבתי.
תגובות (4)
הפרק לא כל כך ברורים אם את יכולה להרחיב יותר ולסדר טת זה יותר זה יעשה פלאים לסיפור. ????
אני אנסה :) תודה
בעיקרון בין כל סצנה לסצנה עשיתי רווח גדול בשביל שזה יסדר קצת, מה שקרה זה שאלמוג הגיע לבקר בבסיס כי לאלון יש יום הולדת ובדרך סיפר לתומר שהוא חזר לאקסית
אני דווקא הבנתי וממש אהבתי, יש לך כתיבה נורא יפה ♥
תודה ❤❤