לא התכוונתי להתאהב אבל זה קרה פרק 24

פרק 24 
בלעתי את רוקי. 
״את בסדר ?״ נדיר שאל. 
הנהנתי.
״כן. אני פשוט… צריכה ללכת ו… ביי״ אמרתי בגמגום, מנסה לא להתפרץ בבכי.
״ביי״ הוא אמר בחיוך קליל. 
יצאתי מהבית, בדיוק ששמעתי את הדלת נסגרת, רצתי. 
לא הייתי מסוגלת להיות שם עוד רגע. 
לא, לא הכל בסדר. 
הכל חרא !! 
לא ידעתי לאיפה אני הולכת.
לבסוף, נעצרתי ליד הסטודיו שלי. 
רציתי להיכנס, אבל בסוף וויתרתי. 
התיישבתי ליד האגם, הוא היה יפהייפה. 
כן, ליד הסטודיו יש אגם. 
ואני נוהגת להיות שם ברגעים שאני לא מסוגלת לחיות. 
את הסטודיו יש לי מאז גיל 5. 
מנהל הפנימייה קנה לי אותו. 
הכל. עד שהוא נפטר ממחלה :(.
דמעות הופיעו בעיניי, רק שהפעם לא עצרתי אותם. 
נתתי להם לזרום בלי הפסקה. 
מעצבן אותי ששירז עשתה את כל זה. 
מישהי שהייתי יכולה לסמוך אלייה.
מעצבן אותי שהוא אפילו לא יודע ששירז עשתה את זה ! 
אחרי כמה דקות, נכנסתי לסטודיו. 
שמתי את השיר ההוא שנדיר שם לי. 
Banji – jordyn jones cover
המילים נשמעו, ואני מיד נסחפתי לקצב. 
שמרתי את עצמי חזקה, הייתי עצבנית. 
לבסוף, לא שמתי לב והתחלקתי. 
התחלתי לבכות בלי הפסקה.
הכל יצא.  לא הייתי מסוגלת לכלום. 
רק רציתי לבכות.

נק' המבט של נדיר 
פז יצאה, הרגשתי קצת רע שאני עושה לה את זה.
אבל אז מיד נזכרתי למה, וכבר לא הרגשתי רע. 
טום ושלי ירדו למטה.
"שמענו את פז?"טום שאל 
"כן"אמרתי בחיוך כול כך מדהים אותי לראות עד כמה הם אוהבים אותה 
"השלמתם?"שלי שאלה לא ידעתי מה לענות.
 לשקר להם או לספר את האמת 
"אמ..כן"אמרתי. בסוף בחרתי בשקר אני לא רוצה שהם ידעו מזה. חיוך על על פניהם והם חיבקו אותי חזק.
"אני כול כך שמחה שהשלמתם"שלי אמרה וחייכה.
'אני מצטער לאכזב אותך שלי'אמרתי לעצמי בלב .

נק' המבט של פז 
כבר התחיל להחשיך, וחזרתי לפנימייה.
הגעתי, והלכתי לחדר שלי.
 בדרך ראיתי את שירז. היא הסתכלה אליי וחייכה.
 אבל לא החיוך התמים שלה, אלה חיוך מרושע כזה.
נכנסתי לחדר ושכבתי על המיטה.
אני לא מבינה, נדיר סלח לי אז למה אני עצובה?
נאנחתי לעצמי אחרי כמה זמן של מחשבות. 
נכנסתי לשירותים, ושטפתי את פני. 
צלצלתי שיניים, ושמתי על הפנים קרם לילה. 
לאחר מכן, החלפתי לפיג׳מה ונשכבתי על המיטה. 
שמעתי צלצול באייפון. 
עניתי. 
״הלו ?״ שאלתי. 
״פזי ?״ שמעתי את קולה המתוק של שלי. 
״היי ,״ מלמלתי ואוטומטית חיוך קטנטן עלה לי לפנים. 
״למה את לא באה לבקר אותנו ?״ היא דרך בקול עצוב. 
״אני אבוא לבקר,״ אמרתי. ״בקרוב. אז עכשיו תחייכי ועל תעשי קול עצוב !!״ 
היא צחקקה. ״אני אוהבת אותך, פזי !״ 
״גם אני אותך, שלי״ החיוך עלה יותר ויותר. 
״זאת אמא ?״ שמעתי את קולו של טום מבעד לטלפון. 
״כן,״ שלי ענתה.
״פזיי,״ טום אמר. 
״היי, למה גנבת לי ?״ שמעתי את קולה של שלי עצבנית.
חחח מתה על טולי. 
״מתי תבואי ?״ טומי שאל. 
״בקרוב,״ עניתי וצחקקתי. 
אחרי כמה דקות של דיבורים, הייתי צריכה לנתק. 
״טוב, טולי, אני צריכה לנתק. נדבר מחר ?״ שאלתי. 
״ברור,״ הם צעקו יחד. 
״ביי מתוקים,״ ניתקתי. 
חייכתי חיוך איפה עצוב, ונאנחתי. 
עצמתי את עיניי, רק רוצה לישון ולא להתעורר.