לא כלך מה שקורה באילת נשאר באילת – פרק 1

פרק 1:
אני ישנה ואני מרגישה כאילו שמישהו מרים אותי אבל התעלמתי והמשכתי לישון אחרי 2 דקות אני מוצאת את עצמי בתוך הבריכה ספוגה במים ורואה את אח שלי לידור כשהוא מתפקע מצחוק עומד ליד הבריכה וצעקתי אליו תוך כדי שאני שוחה אל המדרגות של הבריכה "חתיכת מפגר אין לך צבא ללכת אליו?!" הוא הרגיע קצת את הצחוק ואמר "עכשיו שבע בבוקר אני יוצא רק עוד חצי שעה" עכשיו באמת התעצבנתי כבר ואמרתי לו בזמן שעליתי במדרגות של הבית "מה עבר לך שראש שהערתה אותי בחופש הגדול בפאקינג שבע בבוקר?" הוא ענה לי מלמטה "אז כנראה שחכת את הטיסה שלך ושל לוסי לאילת שיש לכן היום ב12 בצהריים" "שיט אילת" מלמלתי ודפקתי ריצה לחדר וראות שסיימתי לארוז את כל המזוודות. אני לא מאמינה שאני טסה לשבועיים לאילת עם אחותי! זה הולך להיות קטלני!
לבשתי גופייה רופפת בצבע אדום וגב פתוח בצורת לב, ג'ינס סקיני ארוך בצבע לבן אפור מיושן עם קרעים, נעלי סופרה שחורות גבוהות, קוקו גבוה שהחלק של הגומייה מלופף השיער שלי כצמה קטנה ובייביליס בקצבות, מסקרה, איליינר ושפתון ורדרד שמדגיש את השפתיים המלאות והמצוירות שלי. ירדתי במדרגות עם 2 המזוודות הענקיות שלי שעוד שנייה נופלות לי מהידיים בגלל הכובד, הגעתי למטבח ולא ראיתי את לוסי אז שאלתי את אמא שלי שבישלה במטבח "אמא איפה לוסי? אנחנו צריכות לצאת עוד 10 דקות לשדה תעופה" ואמא שלי ענתה לי "היא כבר מכניסה את המזוודות שלה למכונית, קחי נס וקורסון ותצאו" "תודה אמא" אמרתי בזמן שלקחתי מידה את הקורסון והנס שהיה בכוס חד פעמית של שתייה חמה, סיימתי את הנס והקורסון, חיבקתי את אמי, לקחתי את 2 המזוודות שלי, אחת בכל יד ופסעתי לכיוון המכונית B.M.V הלבנה של לוסי. לוסי "סוף סוף באת! כבר חשבתי שנאחר את הטיסה בגללך!" שלחתי לה מבט מבוהל והתקיפה הישירה שלה "בוקר טוב גם לך" היא רצה אלי על העקבים הגבוהים שלה, חיבקה אותי חזק ואמרה לי בהתלהבות "אנחנו אשכרה טסות לשבועיים לבד באילת עכשיו!" נכנסנו למכונית, שמנו מוזיקה על פו-ווליום ולוסי התחילה לנהוג אל שדה התעופה (וכן אנחנו מפונקות שצריכות טיסה כדי להגיע לאילת)
הגענו לשדה תעופה (נמל תעופה חיפה) כשאנחנו מתלהבות רצח ומתנהגות כמו זוג סתומות, עלינו במדרגות של המטוס ופתאום לוסי עוצרת אותי ואומרת בחיוך זדוני "בואי נעשה התערבות" לא חשבתי על זה אפילו רגע וישר אמרתי "זורמת" היא התחילה להגיד על מה נתערב "אז ככה, נתערב על עם עד שנגיע לאילת מישהו יתחיל איתך במטוס והמפסידה רוקדת במשך שיר שלם באמצע הרחוב באילת" ידעתי שאני ינצח אותה ואף אחד לא יתחיל איתי, כי תכלס מי המשועמם שיתחיל איתי בטיסה?!, אז אמרתי לה עם חיוך מנצח "אני אומרת שלא יתחילו איתי, תתכונני לרקוד מול כל אילת" והמשכנו לעלות במדרגות של המטוס. יצא לנו שלוסי יושבת בשורה 14 בצד שלא ליד החלון ולידה זוג שהבן יושב ליד החלון והבת באמצע ואני ישבתי בשורה 13 ליד החלון ובינתיים לא ישב לידי אף אחד (המטוס לא היה מלא).
המטוס התחיל לזוז, חגרתי את עצמי בחגורת הבטיחות, המטוס הגביר את הנסיעה על מסלול התעופה והמריא. המטוס התחיל להתייצב בשמיים ושמעתי את אחת הדיילות אומרת בכריזה "אפשר להוריד חגורות" אז הורדתי את החגורה, הוצאתי את האוזניות שלי וחיברתי אותם לידית של המושב (במטוסים יש על הידית חיבור לאוזניות ויש כל מיני ערוצי מוזיקה שאפשר לזפזפ ביניהם) למרות שהטיסה היא רק חצי שעה. לא עברו יותר מ10 דקות ונער שנראה בגילי או קצת יותר גדול ממני, שיער חום בתסרוקת מוהיקן קצר, עיניים חום בהיר, שרירי עם עגיל באוזן התיישב לידי ואמר לי "היי אני עומר" כאות נימוס הורדתי את האוזניות, חייכתי חיוך קטן ואמרתי "היי, שיר"
עומר "אז את טסה לבד לאילת?"
אני "לא אני טסה עם אחותי הגדולה כי יושבת באחורה, אתה?"
עומר "חברים שלי טסו אתמול לאילת אז אני מצטרף אליהם היום"
אני "נחמד"
עומר "אז יש לך חבר?"
ואז לוסי צעקה "ניצחתי! אין אני גאון! אני פשוט גאון שידעתי את זה!" הסתובבתי אל לוסי ואמרתי לה בעצבים מזה שהיא נצחה ואני הפסדתי "יש לך את זה בפחות צנוע וצעקני?!" והיא ענתה לי "יאללה את סתם מקנאה כי אני ניצחתי ואת צריכה לרקוד מול כל אילת" אני לא מאמינה שהיא נצחה אותי בגלל עומר האידיוט הזה! כאילו אתה חייב להתחיל איתי דווקא עכשיו? מה הקטע?!. הסתובבתי בחזרה ועומר שאל אותי בנחמדות "מה קרה?" עניתי לא בתקיפה ועצביות "לא עניינך סבבה?!" הוא הרים ידיים כאילו שאני מכוונת עליו אקדח ואמר "סבבה רק את תרצחי אותי" גיחכתי קצת ואמרתי "מצטערת, זה לא קשור אליך פשוט הפסדתי בהתערבות כרגע" והוא ענה לי "באסה לך" הייתי קצת מופתעת מהתגובה שלו ואמרתי לו "תודה על העידוד(?)" הוא צחק, אמר "בבקשה, ביי" ולפני שאמרתי ו גם ביי הוא חזר למושב שלו. החזרתי את האוזניות לאוזניים, הסתכלתי על הנוף דרך החלון עד שפתאום הדיילת אמרה בכריזה…..