לא כל מה שקורה באילת נשאר באילת – פרק 9

קייט גלגלה עיניים, חייכה חיוך ציני ואמרה לאלה "לא נורא אלה אני אופטימית, את תראי, יום יבוא ואת תהייה נורמאלית" ועמית הוסיפה מיד אחריה "נראה לי" וכולנו צחקנו…
פרק 9:
-יום אחרון לחופש-
ניצלתי כל יום של החופש להיות עם החברים שלי, בבוקר הלכתי עם החברים לים, בצהריים עשינו התנחלויות כל פעם אצל מישהו אחר ובערב יצאנו למועדון. ככה זה היה במשך כל יום.
אתמול עברנו סופית לגור בראשון לציון בדירה בעלת 5 חדרים בגודל בנוני, מטבח גדול, סלון גדול, מרפסת חמודה, 2 חדרי מקלחת והצבעים העיקריים של הבית הם לבן-שמנת ואדום.
לבשתי גופייה לבנה וחצאית פרחונית גבוה, שמעתי את אמי צועקת לי מהמטבח כדי שאני ישמע "שיר תעשי טובה תזרקי את הפח"
צעקתי לה בחזרה "אבל הוא מסריח"
לוסי התערבה בשיחה ואמרה "איך הוא לא יהיה מסריח?! כל הניסויים הקולינרים שלך נמצאים שם!"
עניתי חזרה בהתגוננות "ההייי!!! אני יזרוק את הזבל אבל אל תרדו לי על כישורי הבישול שלי"
שמתי סנדלים לבנות, הלכתי למטבח, לקחתי את הזבל ויצאתי מהדירה, ירדתי במדרגות כי יש על המעלית שלט שאומר שהיא מקולקלת, יצאתי מהבניין, זרקתי את הזבל לפח הגדול ונכנסתי בחזרה לבניין. עליתי במדרגות ואיזה נער שרץ במדרגות נתקע לי בכתף חזק שכמעט עפתי והוא לא אמר לי סליחה, הוא המשיך ללכת אז אמרתי לו "אתה יודע כשנתקעים בבן אדם אומרים לו סליחה"
הוא עצר הסתכל האייפון ואמר לי תוך כדי "את יכולה לקפוץ לי"
הייתי בשוק! מזה קפיצי לי?! קפצי לי תגיד לחברים המכוערים שלך!! הסתובבתי אליו צעקתי עליו "י'חרא!! קפצי לי תגיד לזונות שלך" הוא סינן לאברי "אל תדאגי אני אומר להן את זה" והמשיך ללכת.
חצוף, מה נראה לו?! אני כל כך מקווה שלא כולם פה כאלו כי אם כן אני חוזרת לחיפה על טיל וכולם מעניינים לי את התחת!
-יום ראשון לבית ספר החדש-
http://www.youtube.com/watch?v=CLK9B8JBz64&feature=endscreen&NR=1 קמתי מהשיר של השעון המעורר שלי, התמתחתי עם חיוך מרוח על פני כי אני אוהבת להכיר אנשים חדשים, כן אני ממש חברותית, הסתכלתי בשעון של האייפון וראיתי שהשעה 07:00. קמתי, שמתי קרם גוף בריח פרות יער, לבשתי חולצת בית ספר בצבע ורוד פוקסיה, חצאית גבוה שעפה ברוח בצבע שחור, סנדלים שתוכים בצבע שחור, שרשרת זהב מגן דויד, עגילי חישוק מוזהבים, את שערי הבלונדיני-שטני השארתי פזור, שמתי בושם Black Xs לאישה, סידרתי את המערכת לבית ספר והוספתי בגדים לשיעור ספורט.
הלכתי עם התיק למטבח וראיתי את לוסי וההורים שלי אוכלים ולידם עוד צלחת ריקה בשבילי, הנחתי את התיק ליד הדלת, התישבתי ליד הצלחת שלי ואמרתי עם חיוך "בוקר טוב"
"בוקר טוב" כולם ענו לי ביחד, שמתי לאכול, פיניתי את הצלחת שלי, לקחתי את התיק בית ספר שלי מהכניסה ויצאתי מהבית.
נכנסתי לבית ספר החדש לי, 'תיכון מקיף ח', הלכתי במסדרון המלא בנוער, שאלתי בדרך משהי עם שיער חום כהה טלטלים ועיניים חומות שנראת לי נחמדה "סליחה איפה המזכירות?"
היא חייכה אלי בנחמדות "בואי אני יראה לך"
היא הובילה אותי את המזכירות ושאלה "את חדשה פה"
עניתי לה "כן זה היום הראשון שלי"
היא שאלה אותי "באיזה כיתה את?"
עניתי ושאלתי אותה "בכיתה י' ואת?"
היא ענתה בהתלהבות "ייאא גם אני, דרך אגב קוראים לי נועה"
עניתי לה "שיר"
היא אמרה לי "הנה הזכירות, ביי שיר"
אמרתי לה תוך כדי שהיא התרחקה "ביי תודה".
פניתי את המזכירה שנראת בשנות החמישים לחייה, מלאה עם משקפיים "סליחה אני שיר כהן"
היא הרימה אלי את מבטה ושאלה "את החדשה של י'?"
עניתי לה עם חיוך קטן "כן"
היא אמרה לי "זאת המערכת שלך כתוב לך באיזה כיתה כל שיעור ולמעטה יש לך את הפלאפון של המחנכת שלך וזה התיק האישי שלך" והגישה לי את המערכת,
לקחתי את המערכת והתיק האישי, אמרתי "תודה" והתחלתי ללכת, הסתכלתי במערכת וראיתי שיש לי עכשיו היסטוריה בחדר 436, הסתובבתי במסדרון שהפך להיות ריק מאדם כי השיעור הראשון כבר התחיל, ראיתי חדר 433, 434, 435 ואו, הנה חדר 436, תקתקתי על הדלת, שמעתי את המורה קוראת "כן"
פתחתי את הדלת ואמרתי "היי אני החדשה"
כל המבטים הופנו אלי במבט בוחן,
המורה אמרה "כן אמרו לי באמת שיש תלמידה חדשה"
הלכתי אל השולחן של המורה שממוקם ליד הלוח באמצע והגשתי לה את התיק האישי שלי, בזמן שהיא הסתכלה בו שמעתי את כל הלחשושים,
הבנים אמרו "איזה כוסית" "תנו לי שבוע והיא שלי" "איזה גוף" "בואנה אלוהים בירך אותה בהכל"
וכאלו ולעומתם הבנות אמרו "איזה כלבה גם אני רוצה גוף כזה" "היא נראת דווקא ילדה טובה" "נראה לי היא תמימה רצח הפרחות הולכות לעשות לה את המוות" וכאלו,
אחרי איזה שעה שהמורה עוברת על התיק האישי שלי, כאילו בואי תעשי עליו דוקטורט ותגמרי סיפור! עיצבן אותי לשמו את כול מה שאומרים אלי אז אמרתי "אתם מודעים לזה שאני שומעת אותכם נכון?! רוצים לרכל בכיף שלכם אבל אל תעשו את זה מול הפרצוף שלי"
כולם הסתכלו עלי והמורה אמרה לי "אולי תציגי את עצמך בינתיים"
עניתי לה "אם הדוקטורט שלך על התיק האישי שלי את יכולה להציג אותי יותר טוב"
כל הכיתה ישבה בשקט כדי לראות את האקשן והמורה נהייתה אדומה ואמרה "תצאי מהכיתה שלי"
אמרתי לה "המורה לא מחמיא לך אדום"
עכשיו היא צעקה "לכי למחנכת שלך בחדר 264 ואת לא חוזרת לפה בלי אישור שלה"
הרמתי ידיים כאילו היא מכוונת עלי אקדח מה שלא היה רחוק מזה ואמרתי "בסדר בסדר אני יוצאת זה לא אשמתי שאת במחזור ואת עצבנית ואל תצעקי זה עושה קמטים" ויצאתי מהר מהכיתה, גם בלי שהייתי של יכולתי לדעת שהיא עצבנית רצח עכשיו, כל הדרך שאני מחפשת את חדר 264 מתתי מצחוק..