להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 35+36

נקודת מבט תגל:
"אני חייבת לדבר עם עומרי: אמרתי לאושר. הוא שכב על המיטה שלי, הנחתי את ראשי על הבטן שלו והוא שיחק לי בשיער.
"תגידי לו זה לא אתה זה אני, אני מאוהבת במישהו אחר שזה ממש לא אתה יאללה ביי" אושר אמר, גיחכתי לכמה פשוט הוא עושה את זה.
"זה לא כזה פשוט, אני חייבת להגיד לו את זה בלי לפגוע בו" אמרתי וציירתי לו צורות על הבטן.
"בסוף מישהו יפגע, עדיף שזאת לא תהיי את" אושר אמר והמשיך לשחק בשיערי.
"אני פוחדת לפגוע בכם אבל אני גם פוחדת להיפגע" אמרתי בביאוס.
"יאללה בואי לארוחת ערב" אושר אמר והקים אותי מהמיטה. הסתכלתי עליו בעצב.
הוא תפס בפניי וחייך חיוך קטן.
"אני אוהב אותך מלכתי" אושר אמר בחיוך מה שגרם לי לחייך.
"אני אוהבת אותך אהובי" אמרתי והנחתי את ידיי על עורפו. הוא רכן אליי באיטיות ונישק אותי.
הרגשתי את הפרפרים בבטן, פרפרים שהתנהגו כאילו הם אכלו גן חיות שלם!! כאילו אושר עושה מסיבה והכל רועד ככה הרגשתי… לא ממש הסבר טוב אה?
הנשיקה שלו המגע שלו על שלי. אני מאוהבת בו פשוט.
"יאללה תנעלי נעליים ונלך" אושר אמר כשהתנתקנו. לא יכולתי לזוז, הייתי בעולם שלי שקועה.
ירדתי לחדר אוכל, לא היה לי חשק לאכול. אני צריכה להפרד מעומרי, זה ממש לא יהיה קל בפעם השנייה.
"אפשר לדבר?" עמדתי מול עומרי ושאלתי.
"בואי" עומרי אמר והלך לכיוון המשרד שלו.
נכנסתי למשרד שלו וסגרתי את הדלת. הוא התקרב לנשק אותי אבל התחמקתי ממנו.
"דברי" עומרי אמר כשהוא מניח את ידו על הקיר בעצבים.
"אני רוצה שנפרד" אמרתי בחשש, כאילו בסופו של דבר אי אפשר לא לפגוע במישהו. אני אפגע בו תמיד. אי אפשר לא לפגוע כשנפרדים ממישהו, תמיד נפגעים.
"תקשיב, שנינו יודעים שאני לא ממש יודעת מה עובר עליי, אני מבולבלת. אני לא יודעת מי אני בכלל. אני מנסה להבין אבל אני מסבכת הכל יותר. אתה ואושר בדיוק באותו מצב, אני לא יודעת בדיוק מי אני. הלב שלי עדיין ריק מתוכי. כאילו לא נגעתי בו שנים. שורף לי אז אני מחפשת את האמת אבל אני לא רוצה לפגוע בכם. בסוף אני אפגע בך ובי. אני רוצה לספר לך את האמת. כי כמה שניסיתי אני לא מרגישה אלייך מה שאני מרגישה לאושר. אני מאוהבת באושר. אני לא רוצה לשקר לך. אני מצטערת" אמרתי במבט מצטער. לא התכוונתי לפגוע בו. אני נשבעת!

"אני מקווה שהוא ישמור עלייך יותר טוב ממה שאני שמרתי" עומרי אמר עם דמעות בעיניים, אבל הן סירבו לצאת החוצה.
"עומרי.." מלמלתי בשקט. אני לא רוצה שהוא יהיה עצוב בגללי.
"צאי בבקשה" הוא אמר, דמעה בוגדנית זלגה לו על הלחי אבל הוא מהר למחות אותה.
"סליחה" מלמלתי ויצאתי החוצה. שמעתי אותו שובר משהו. הרגשתי את הלב שלי מתנפץ. נשבר. נסדק. כאב לי לשמוע אותו בוכה, נשבר.
כאב לי לדעת שכל הסבל הזה בגללי. רציתי להיכנס לחבק אותו, לא לעזוב אותו.. החזקתי בידית כמה שניות ואז שיחררתי.
מגיע לו טוב יותר ממני, מישהי שלא תגרום לו לבכות.
התקדמתי לכיוון החדר אוכל. אושר ישב ליד בן ושיר, הוא חייך והיה מאושר. הוא קלט אותי והסתכל עליי בצפייה.
הנהנתי בראשי לאט לאט, הוא חייך אלי ונעמד מהכיסא.
הוא רץ לכיוון שלי, הרים אותי למעלה ונישק אותי.
"כולם צריכים לדעת שאת האישה שלי!" אושר צעק ונישק אותי שוב.
הרגשתי כאילו כל הכאב נעלם, הרגשתי שלמה עם ההחלטה שלי.
בחרתי בו, באביר על הסוס הלבן שלי, בחלום שלי, באושר.

נקודת מבט אושר:
נכנסתי עם תגל לחדר שלי. ביקשתי מבן שילך לקנות עם שיר מתנה לתגל ונרות.
שיר הלכה גם כדי לקנות אוכל, להכין לתגל ארוחה רומנטית. נוי תקנה את הפרחים שתגל אוהבת ותעשה לנו מגן לפלאפון.
הכל מוכן לקראת הערב הרומנטי שלי עם תגל… שתגל לא יודעת עליו.
"מאמי בוא נעשה משהו" תגל התלוננה שמשעמם לה.
"עוד מעט" אמרתי באדישות, האדישות שלי מעצבנת אותה.
"אבל אושר הבטחת שנעשה משהו היום!!" היא אמרה בעצבים.
"אבל אני רואה טלויזיה חיים שלי" אמרתי מנסה להרגיע את העצבים שלה.
"יופי עכשיו יש לי תחרות מול הטלויזיה" היא אמרה והתיישבה על הספה בעצבים.
"מה פתאום, הטלויזיה לוקחת אותך בהליכה" אמרתי בצחקוק והיא הרביצה לי בחזה.
"שונאת אותך" היא אמרה בעצבים.
"אני אוהב אותך יותר" אמרתי ונישקתי אותה נשיקה קטנה בפה. היא חייכה אוטומטי.
"טוב חיים שלי אני אדבר איתך, אני מתגעגעת לריאלי, אני הולכת להתקשר אליו" תגל אמרה ונישקה אותי נשיקה קטנה על השפתיים.

נקודת מבט תגל:
יצאתי מהחדר של אושר והלכתי לכיוון החדר שלי.
לא יודעת נתקפתי התקף געגועים לאריאל.
חייגתי את המספר שלו.
"הלו" הוא ענה.
"אריאל" קראתי והתרגשתי מזה שהוא ענה לי.
"אה תוגה, מה קורה?" הוא שאל. הוא היה נשמע עייף.
"הכל טוב ריאלי, מה איתך?" שאלתי.
"סביר" הוא אמר.
"מה עם תבל?" שאלתי.
"נפרדנו" הוא אמר. מה?! הם היו זוג מדהים!!
"מה?! למה?!" שאלתי בהלם.
"היא התנשקה עם הלל" הוא אמר וגיחך צחוק עצוב כזה.
"יואו ריאלי.. ואתה מתכוון לסלוח לה נכון?" שאלתי.
"תוגה, את יודעת שאני לא סולח בקלות על בגידה. את ידעת כמה אהבתי את תבל" הוא אמר.
"תגיד לי אתה מפגר?! כמה זמן חיכית לפגוש את הנערה המסתורית שלך מהחלום?! פתאום שהיא הגיעה, אתה נפרד ממנה בגלל טעות אחת קטנה?" צעקתי עליו.
"אוף תוגה, הלוואי שהיית פה" הוא מלמל.
"גם אני מתגעגעת ריאלי שלי" אמרתי.
"את יודעת שאתמול תבל תפסה אותי עם מישהי בחדר, יצאתי אחריה והיא בכתה. בחיים לא ראיתי אותה בוכה. חיבקתי אותה ואז אמרתי לה שלא נחזור" הוא אמר ושמעתי את הרעד בקול שלו.
"יש לך את כל השבת בבית לחשוב על המעשים שלך ובמוצש ללכת לדבר איתה" אמרתי.
"טוב תוגה אני חייב ללכת, נדבר" הוא אמר וניתק.

נשכבתי על המיטה וחשבתי על כל מה שעבר עליי ב16 שנים האחרונות, הנטישה של ההורים שלי, אחרי זה ששלימו לניסן לא לספר לי אבל בסוף הוא סיפר למרות שהוא פחד, האישה ההיא שאמרה שאני הבת שלה, אושר, עומרי, געגוע לריאלי שלי.. הפכתי מילדה שברירית לילדה עם אומץ, לא פחדנית, לא בכיינית, ברבי שלא בוכה.
-הודעה מאהבת חיי- אושר שלח לי הודעה:
""עוד שעה וחצי את אצלי, תלבשי יפה:) " חייכתי לפלאפון. הנחתי אותו על השידה ונכנסתי למקלחת.
עשיתי מקלחת קצרה של 20 דקות, יצאתי עטופה במגבת, מרחתי קרם גוף וניל על הגוף, השפרצתי על צווארי של ביונסה. לבשתי חולצה לבנה נופלת כשבצדדים רואים את החזייה, גינס גבוה בצבע שחור ונעליי עקב קטנות של שיר. נעדתי שרשרת עם השם שלי באנגלית.
יצאתי מהמקלחת והתיישבתי מול המראה בחדר שלי ושל שיר. התאפרתי בקטנה, אודם אדום, סומק, איילינר ורימל. חייכתי לעצמי מול המראה.
אני נראת שונה מרוב היום, או מהרגיל.
הגלאקסי השמיע קול של הודעה.
-אהבת חיי-
"עוד 5 דקות אני בא לקחת אותך, את מוכנה אהובתי?" אושר שלח. הרגשתי את החיוך עולה על שפתיי וגדל עם כל מילה כשקראתי.
התקדמתי לדלת לאחר שנשמעה דפיקה .
אושר עמד שם. עם חולצה כחולה מכופתרת, גינס ונעליי אדידס שחורות.
"ליפה בנשים" אושר אמר והושיט לי זר פרחים. חייכתי ולקחתי את הפרחים.
"תודה" אמרתי בלחש. זה הדייט הראשון שלי, אושר הוא האהבה האמיתית הראשונה שלי, החבר הרציני הראשון שלי.
"את נראית מדהים" אושר לחש.
"אתה נראה מושלם" אמרתי ונישקתי אותו בלחי.
"זזה לא מספיק לי" אושר אמר וקירב אותי אליו, הוא נישק אותי.
"אושר.." מלמלתי בצחקוק.
"צודקת, נזוז?" הוא התנתק ממני אבל לא התרחק. הנהנתי בראשי ויצאתי מהחדר.
"לאן?" שאלתי את אושר.
"הפתעה" אושר אמר והוציא כיסוי עיניים שחור.