להתחיל מחדש

-פרק 1-
היא חשבה שיום שני הזה יהיה יום רגיל. עוד יום. כמו תמיד:
היא תקום מאוחר מכיוון שהוא כמו תמיד שכח להפעיל את השעון המעורר, היא תכעס אבל זה יעבור לה. למה היא לא הפעילה את השעון? היא שאלה את עצמה את השאלה הזאת הרבה פעמים, ותמיד את אותה התשובה, היא לא ידעה. כנראה שאהבה לכעוס עליו. לאחר מכן, תלבש במהירות את הבגדים שהכינה לעצמה יום קודם, בדרך כלל חולצה כחולה עם מכנס לבן. כל מי שהכיר אותה ידע שהיא אוהבת את הצבעים של הים. לא היה דבר שהיא אהבה יותר מהים.
היא תסתכל על השעון ותראה שהיא מאחרת. לצערה, היא לא תאכל כלום ותיזכר שוב בכך שהוא שכח להפעיל את השעון, אבל כבר לא יהיה אכפת לה. היא תצחצח שיניים מול המראה ותיזכר בכמה שהיא לא אוהבת איך היא נראית: השיער השחור הארוך והעיינים החומות. היא לא הייתה גבוה במיוחד ולא שמנה במיוחד. דווקא חבריה חשבו שהיא יפה למדי. אך בכל זאת, הרגישה שחבריה אומרים זאת סתם בשביל לעודד את הרגשתה.
היא תיכנס למכונית הכחולה שקנה לה לכבוד יום הולדתה העשרים. ותיסע לעבודה. היא לא אהבה את עבודתה במיוחד, היא עבדה בבית מלון בקבלה.
הוא לא אהב את עבודתה במיוחד, הוא חשב שהיא תכיר מישהו אחר. היא אהבה שהוא קינא.
היא תחזור הביתה מותשת שכבר לא יהיה לה כוח להגיד לו להפעיל את השעון. היא תפשוט את בגדיה ותלבש פיג'מת כותנה, כחולה כמובן.
היא תסכל עליו ותדע: היא אוהבת אותו.