לה לה לנד- פרק 1

לה לה לנד- פרק 1
״אני שילמתי על כרטיס! תן לי להיכנס!!״ צעקתי על הסדרן בקולנוע.. ״ האולם סגור בשביל מישהו.״ ענה לי הסדרן, ״ לא אכפת לי!!!״ צעקתי בכעס, ״ אני באתי לפה במיוחד היום להקרנה הראשונה של דמדומים ועשיתי שמיניות באוויר כדיי להגיע! אתה יודע מה עברתי בכלל!!״ אני יודעת שהסדרן לא אשם אלה ״המישהו״ הזה בפנים.. אבל כלכך כעסתי באותו רגע שעברתי את הסדרן, פרצתי את דלתות אולם הקולנוע ונכנסתי בסערה לאולם. אני לא יודעת אם מתוך סקרנות לראות את המישהו שסגר אולם שלם רק לעצמו או מתוך רצון לצרוח אליו ולהגיד לו שהאולם הזה שלי ושיצא ממנו עכשיו!!!
**** פוססס!! לא הצגתי את עצמי.. אני אמה, אני בת שמונה עשרה ברונטית מתולתלת עם עיניים ירוקות וקצת נמשים.. רזה אבל מלאה במקומות הנכונים ;-) אני לומדת בקולג׳ וגרה בלונדון. עד לא מזמן גרתי עם אבי, אמי ואחי הקטן שון אך לפני כחודש שון נפטר מסרטן.. התאבלתי עליו הרבה מאוד זמן, היה לי קשה להודות בזה שאחי הקטן, המתוק, המדהים, השובב, עם הביטחון העצמי בשמיים, איננו עוד.כל דבר קטן מזכיר לי אותו :/ אני מעריצה של ליטל מיקס ובמיוחד של פרי.. חברות שלי מעריצות איזה להקה של בנים, וואן אירקשן.. משהו כזה. אהה ויש לי פיוז קצר, קל מאוד לעצבן אותי! ואני פדחנית מלידה ,אבל את זה כבר הבנתם בטח חח.טוב נחזור לסיפור! ****
נכנסתי בבערה וכמובן שהסדרן אחרי, התחלתי לרדת במדרגות שלפתע נער חתיך ביותר קם מכיסאו ושאל ״ הכל בסדר?״ הסדרו מיהר לענות בחיוב ואני עדיין מתפאלת מהיופי נזכרתי למה באתי לפה ועניתי ״לא, כלום לא בסדר אני עושה שמיניות באוויר כדי לראות את הסרט הזה היום, באתי, שילמתי על כרטיס, אני באה להיכנס ומגלה כי ״ מישהו״ סגר את הסרט רק לעצמו!!״ נראה לי שצעקתי את זה חזק כלכך שכל הקולנוע שמע.. ״סליחה מר הורן, אני אוציע אותה.. תהנה בסרט״ אמר הסדרן וגרר אותי החוצה אך הנער שמסתבר שקוראים לו מר הורן ביקש בטוב ליבו שאני אשאר לראות את בסרט אחרי כל המאמצים שהישקעתי לראות אותו. הסדרן עזב אותי ואני התיישבתי ליד מר הורן. במהלך הסרט דיברנו מלא.. כמעט ולא התרכזתי- איך אפשר שיש לידך מישהו כזה מדהים עם עיניים מדהימות ושובות בקסמם. מסתבר שקוראים לו נייל והוא חלק מהלהקה שחברות שלי אוהבות- וואן דירקשן ( הם כלכך מקנאות בי עכשיו!) הוא סיפר לי שגם לא היה קשה להגיע לפה היום ודי סלחתי לו יש לו שגרת יום מטורפת! חזרות, מפגשים, הקלטות ואיכשהו הוא לא הפסיק לדבר על המסעדות שהוא אוכל בהם כל יום!! ;)) בסוף הסרט הוא הציע לי לבוא איתו להכיר את החברים שלו.. אך אמרתי לו שזה מאוחר לי ויש לי דברים לעשות ובמקום זה נתתי לו את מספר הפלאפון שלי. שיצאתי מהסרט הסדרן בהה בי כאילו נחתתי מהירח- או שממש הסמקתי או שהזעתי ברמות.. זה בערך שני המצבים היחידים שאני יכולה לחשוב עליהם! חזרתי הביתה החלפתי בגדים, אספתי שיער ונכנסתי לישון.. בלילה חלמתי על נייל ועל חברות שלי והחלטתי שמחר אתקשר לנייל ואקבע איתו להיפגש.. באותו רגע הרגשתי בלה לה לנד…
אתם מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה הכיפית הזאת שיש מישהו לידכם? ההרגשה שאתם רצויים? אני הרגשתי את זה רק פעמים בודדות.. ומאז שאחי חלה בסרטן די התבודדתי, לכן אף אחד לא פנה אליי,חוץ מהחברות שלי- כמובן, בזכותם לא יודעת אם הייתי שורדת! הזמין אותי למסיבות, או הציא לי לצאת. ופתאום נייל בא, ואני מרגישה חיה עוד פעם! וזה כלכך כיף!!!אין לי מילים לתאר מה עבר עליי באותו רגע- זה פשוט קסום! הרמתי את האייפון ובאתי לצלצל לנייל אך נזכרתי כי אין לי את המספר שלו! אני נתתי לו את שלי , הוא לא נתן לי מספר! באותו רגע נעלמה התחושה וחזר הדיכאון.. :/ טוב, אין לי משהו אחר לעשות אז במצב הנוראי הזה, התקשרתי לחברות שלי וקבענו להיפגש אצלי בעוד שעה. **** פווווסס!! יש לי שלוש חברות טובות- אמילי, השקטה מביננו אך הזללנית. אנה- החצופה, וזאת שכל הבנים היו סביבה( בניגוד אליי) וקלואי- החברה הכי טובה שלי! היא החכמה.. היא תמיד מוצאת פתרון! טווב חזרה לסיפור**** עברה שעה וכולם כבר היו אצלי, ובגלל שאני כזאת חברה טובה סיפרתי להם מה קרה אתמול ועל מה שאני מרגישה. אתם בטח יכולים לנחש שהם הגיבו בצרחות כמו- אוומיייגדד!! פגשת את נייל מוואן דירקשן!!! ואני פשוט ישבתי שם והנהנתי בראשי. שהם נרגעו ישבנו לראות סרט. הסרט התחיל בסדר ואז כמו כל סרט התחלנו לדבר על נושאים לא קשורים ולא ראינו את הסרט, אנחנו מיוחדות! אצלנו כולם כבר יודעים אין סרט וריכולים בלי גלידה וניל עם סירופ שוקולד וסוכריות גומי! אז הלכתי למטבח להכין לנו מנת גלידה שלפתע קיבלתי אסאמאסס!! פתחתי את האסאמאס וקראתי מה כתוב- ״ חמודה שלי, אנחנו נחזור רק מחר.. יש עיכוב בטיסה. תישני אצל חברה או משהו אני בטוחה שתסתדרי! אוהבת, אימא :-)״ ****פוסס!! ההורים שלי בניויורק לשבוע**** באותו רגע הרגשתי שוב בדאון.. שכחתי מהכול- מהחברות שאצלי בסלון, מהאסאמאס של אמא, מהגלידה שטפטפה לי על היד.. פשוט שחכתי! רק חשבתי על נייל.. וברגע שגילית שסמס לא ממנו פשוט רציתי לבכות, אולי אני כן מגעילה כמו שאומרים. הרי הקבלת פנים שעשיתי לו לא הייתה משהו! טוב זאת אני נצטרך להשלים עם זה.. ברגע שאמרתי את זה קלואי באה ואמרה לי שמישהי צלצל לבית והיא לא ידעה מי אז היא הביאה לי את הטלפון, עניתי בקול עצוב ״ מדברת אמה, מיזה בבקשה?״ מיד השיב לי נער מאושר ״ נייל, כבר שכחת?״ ״ לא ממש לא!״ החיוך שב אל פני וכך גם התחושה החמימה הזאת בלב. ״ רוצה להיפגש אני והבנים יוצאים לקניות אולי תבואי?״ בלי לחשוב עניתי לו״ אני יכולה לבוא עם חברות?״ ״כן, ברור! אם מי שבאלך רק אל תבואי עם חבר!!״ אני חושבת שכבר הייתי אדומה לגמרי! ״ רגע איך ידעת את הטלפון בבית?״ לא נתתי לו את הטלפון בבית. ״ 144, לא ענית בנייד אז חיפשתי באינטרנט ומצאתי״ בדקתי באייפון ופתאום אני רואה סמס ושיחה שלא נענתה ממספר חסום! רציתי לצרוח באותו רגע!! הוא כן רוצה להיפגש איתי!! ״ אוקיי״ עניתי לו וניסיתי להירגע ״ ניפגש בשמונה בקניון״ שמעתי צעקה מהקו השני ואז נייל ענה לי״ אוקיי. נבוא לאסוף אותכם. רגע איפה את גרה??״