לחיות עם בנים ~ פרק 19

"משעמם לי" נדחפתי לשבת בין לוק לריק.
הם הסתכלו עליי לשנייה ואז חזרו להביט בטלוויזיה.
"אווץ'" אמרתי וקמתי.
"שבי" הם צחקו והשיבו אותי בחזרה.
"אה פתאום אתם מתייחסים אליי" מלמלתי וגלגלתי עיניים.
"בואו נצא היום" הציע ריק.
"למי יש כוח" אמרתי ושמתי את ראשי על הכתף של הכתף של לוק.
"לי" אמר כאילו זה ברור.
"אז צא" צחק לוק.
"אוייש נוו, תצאו קצת אתם כל היום בבית" אמר לנו.
"לא חמוד, אתה כל היום בבית. לי יש עבודה" אמר לו לוק ואני צחקתי.
"מה מצחיק?" ריק שאל בכעס.
"תמצא עבודה כבר" אמרתי לו.
"הוו ומה איתך גברתי?" שאל.
"חשבתי שאני צריכה לעבוד בבית לא? אתם ממילא מביאים לי כסף על כל צעד שאני עושה אז מה אכפת לי" צחקתי.
"את חצופה" אמר .
"תודה"
"יש לך מזל שאני אוהב אותך" אמר בחיוך.
"הוו תודה לאל, מה הייתי עושה אם לא היית אוהב אותי" אמרתי בציניות ולוק צחק.
"על זה את יוצאת היום" אמר.
"אתה מאיים עליי?" שאלתי.
"לא..אני קובע!" הוא קם ומשך אותי לעמידה.
"אוייש נוו ריק." אמרתי בעייפות.
"מי מסרב ללצאת?" שאל.
"אני" אמרתי.
"יאללה לכי להתארגן כבר אחת עשרה, עוד שעה יוצאים" אמר.
"שלום" נכנס הביתה בראיין.
"היי" אמרנו ביחד אני וריק אבל עדיין הבטנו אחד בשני.
"הכל בסדר?" שאל בראיין צוחק.
"אנחנו יוצאים" הודיע לו ריק.
"הוו מעולה, אני בא איתכם" אמר.
"יופי, אז הוא ילך איתך ואני אשאר כאן עם לוק" אמרתי.
"לא כדאי לך, לוק יכול להיות מסוכן בשעות הלילה" אמר בראיין בתחמנות.
צחקתי "אני אקח את הסיכון" אמרתי.
"לאלא את באה, נוו לכו תתארגנו" אמר ריק.
נאנחתי והתפצלנו לחדרים שלנו.
השעה שתיים עשרה. יצאנו כולנו באותו הזמן מהחדרים.
"פששי חתיכים" החמאתי להם.
"אבל אני עדיין מעדיפה להישאר כאן" הוספתי מהר.
הם צחקו. ומשכו אותי לכיוון הדלת.

הגענו למועדון. המקום היה מפוצץ. ממש אבל.
כמו תמיד, נכנסנו בקלות . כמו כל פעם שבראיין איתנו.
נדחפנו בין אנשים. הגענו לבר. כמו תמיד בתור התחלה, רק שהיום, היינו במועדון אחר.
ריק קרא לברמן.
"את בסדר?" שאל אותי בראיין באוזן. מנסה לגבור על הרעש.
"כבר התרגלתי" אמרתי לו.
"קחי" ריק שישב בצידי השני הגיש לי כוסית.
לקחתי את הכוסית אבל בראיין לקח לי אותה והניח אותה על הבר.
"קודם נרקוד" אמר ומשך אותי לרחבת הריקודים.
שוב. הכל צפוף, רק שהפעם זה לא ממש הפריע לי , הייתי עם בראיין .
דיי נהניתי. אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי.
"היי" איזה אחד לחש לעורפי.
סובבתי אליו את ראשי וחייכתי חיוך קטן, הוא חתיך.
בראיין משך אותי אליו והצמיד את שפתיו לאוזני.
"את רוצה אותו?" לחש לי .
סובבתי מעט את ראשי וראיתי אותו כבר נצמד למישהי אחרת.
"לא" אמרתי.
הוא חייך חיוך קטן והמשכנו לרקוד.
כמה גברים נצמדו אליי.
הבטתי בבראיין שהיה מולי .
הוא הבין אותי ותפס בידי ומשך אותי אליו.
"מצטער חברים" אמר להם והצמיד אותי אליו.
הם הסתכלו עליו ואחריי שנייה הלכו.
"כרגע הצלתי אותך מאורגיה" אמר לי צוחק.
אותי. זה ממש לא הצחיק.
את האמת שאפילו קצת נלחצתי, מה שגרם לי לתפוס חזק בחולצתו ולהיצמד אליו יותר.
"בראיין" אמרתי והוא הוריד אליי את מבטו.
סימנתי לו להתקרב .
"אל תעזוב אותי הערב. בבקשה" אמרתי לו.
הוא חייך ומחץ אותי אליו יותר כאות הסכמה.
"בואי נלך לשתות משהו" הוא לחש לי והוביל אותי לבר.
התיישבנו בבר .
"היי חתיך" אמרה לו מישהי בשנייה שהתיישבנו.
בלעתי את רוקי, רק לא היא. רק לא שוב.