לחיות עם בנים ~ פרק 25

קמתי בבוקר, מופתעת לגלות שאני במיטה של בראייו.
כאב ראש לא נורמלי תקף אותי, מה שגרם לי לקום מהמיטה הריקה של בראיין.
נעצרתי כשראיתי שאני לא לבושה. שיט.
שיט, שיט, שיט ,שיט!
ואז נזכרתי , לא. לא זה לא קרה.
אני לא מאמינה.
למזלי בראייו לא היה בחדר.
מיהרתי להתלבש ורצתי לשירותים.
"לוק צא משם כבר" סיננתי בכעס ודפקתי ללוק שכבר שעה היה במקלחת.
"יוצא קרציה" אמר ויצא עם מגבת על פלג גופו התחתון ועם בגדיו הנקיים שהיו בידו שכניראה לא הספיק לשים בגלל שדחקתי בו.
"הנה, מרוצה?" שאל והרים את ידו עם הבגדים והתקדם לעבר חדרו.
נכנסתי לשירותים מבלי להתייחס לדבריו, סגרתי את הדלת במהירות ונעלתי אותה.
הקאתי את כל נשמתי לאסלה.
לעזאזל אשלי, זאת פעם אחרונה שאת שותה!
שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים לפחות שלוש פעמים.
"אני חייבת נס קפה" מלמלתי לעצמי והתקדמתי לעבר המטבח.
בראיין היה שם והכין לעצמו קפה. שיט.
הוא בדיוק הסתובב ונעצר כשראה אותי.
הבטנו אחד בשני, בלי לזוז . ככה במשך כמה שניות, אפילו דקות – בוהים אחד בשני.
"בוקר טוב" נכנס ריק כולו מאושר למטבח.
"אתם לא מבינים איזה לילה עבר עליי אתמול…" הוא התחיל לדבר ולדבר ולדבר, כמו שהוא עושה תמיד.
לוק נכנס למטבח ואז ריק עצר את שטף דיבורו כשראה שאנחנו עדיין בוהים אחד בשני.
"הכל בסדר?" שאל אותנו.
"הכל מעולה" ענינו אני ובראיין ביחד והשפלנו את ראשנו, נמנעים לא להביט אחד בשני.. אוקיי , זה החלק המביך..
בראיין התקדם לכיוון השולחן בזמן שאני הלכתי לעבר השיש וזרועותינו נגעו אחד בשנייה באי רצון.
"נמנעים מלהביט בשני, לא מדברים, בולעים רוק בכל דקה ודקה שעוברת. הם שכבו." קבע לוק בשיעמום.
"מההה??!" צרח ריק בשוק.
גאד דימיט הוא טוב!
"א..אנחנו.." התחלתי לגמגם.
"אנחנו היינו שיכורים!" השלים אותי בראיין.
"לא ידענו מה אנחנו עושים" חיזקתי את דבריו.
"אני לא מאמין" ריק מלמל ואז התחיל לצחוק. לצחוק בפראות ולא הצליח להפסיק.
"אני לא מאמין" הוא אמר שוב. "זה באמת מביך, הקטע הזה ..של שותפים בדירה, וסטוץ, אלוהים אני לא מאמין שעשיתם את זה" הוא אמר עדיין צוחק.
לוק גלגל עיניים ויצא מהמטבח, הוא והפה הגדול שלו!!
"ריק אנחנו.."התחלתי להגיד אבל לא ידעתי איך להמשיך, רציתי להסביר אבל לא ידעתי איך…
"לא זה ענק" הוא מלמל לעצמו עדיין צוחק ויצא מהמטבח.
נשארנו שם רק אני ובראיין. לעזאזל זה מביך…
הסתכלנו אחד על השנייה.
"טוב… אני..אני אלך" אמרנו שנינו במהירות וכל אחד יצא מהמטבח והלך לחדרו במהירות. אני לא מאמינה שזה קורה לי, פשוט לא מאמינה!