לחיות עם בנים ~ פרק 6

"כל שבוע דיירת חדשה אה??" אמרתי בעצבים כשנכנסתי לדירה.
בראיין יצא במהירות מחדרו.
"אני לא מאמין האפס הזה פשוט לא מוותר" אמר גם הוא, הוא היה עצבני..אפילו יותר ממני!
"בראיין תירגע" אמר ריק שבא גם הוא מכיוון הסלון.
"לא אני לא ארגע! הוא פשוט, אני אהרוג אותו" אמר והתקדם לכיוון הדלת.
"לא אתה לא" חסמתי אותו אפילו בלי לדעת מה קורה.
"אשלי זוזי" אמר לי, קרוב לוודאי שאם לא הייתי בת הוא היה מעיף אותי באיזה כאפה מצלצלת.
"לא יודעת מה נכנס בך אבל אתה לא הולך להרוג אף אחד" אמרתי לו.
הוא הזיז אותי אפילו מבלי להתאמץ ויצא בטריקת דלת.
"לא מעשה חכם במיוחד" אמר לי ריק.
"מה יש לו?" שאלתי את ריק, לא מתייחסת למה שאמר לי.
"ריילי" אמר.
"מה? מי זה ריילי??" שאלתי לא מבינה.
"מי אמר לך את זה? ריילי , לא? המארח של הבניין"
"אהה..כן"
"בגללו"
"מה הוא קשור?"
"בואי נגיד ש..בין ריילי לבראיין יש עניין לא פתור" אמר והלך למטבח.
"למה?" שאלתי והלכתי אחריו.
"עזבי" אמר ופתח את המקרר.
הוא מתחמק..
"נוו תספר לי" אמרתי והלכתי אחריו כשהוא סגר את המקרר והתקדם לעבר הסלון.
"עזבי אשלי, אני לא יודע אם הוא מרשה לי לספר לך" אמר והתיישב על הספה.
ישבתי לידו.
"אז הוא לא ידע מזה"
"דיי אשלי" אמר והעביר ערוץ.
"נוו מה קרה בין ריילי לבראיין?" שאלתי שוב.
"תספר לי" אמרתי.
הוא לא ענה.
"ריק אתה מתעלם ממני?"
"זה מה שאני מנסה לעשות אבל את ממש חופרת" אמר והביט בי.
"ואני לא אפסיק על שתספר לי מה קרה בין בראיין לריילי" אמרתי בחיוך.
"לא" אמר וחזר להביט בטלוויזיה.
"נו נו נו נו נו נו נו נו" התחלתי הגיד לו בלי להפסיק, מתעלקת עליו, הוא לא מכיר אותי..אני יכולה לשגע פילים!
"ווואי אשלייי" צעק.
אבל לא הפסקתי. המשכתי כשהחיוך מתרחב על פניי יותר ויותר.
"אוקיי, אוקיי ניצחת" אמר בעצבים .
חייכתי חיוך מרוצה, הריי ברור שזה הצליח..
"טוב, בראיין וריילי היו החברים הכי טובים, עד ש…" אמר ואז הפסיק כשבראיין נכנס בסערה אל תוך הדירה.
"מה לעזאזל ק…"התחלתי להגיד.
"שתקי" קטע אותי בכעס.
"בראיין" אמר לו ריק.
"היא התחילה איתו, קולט?" אמר בראיין לריק , כולו עצבני.
"התחלת עם ריילי??" שאל אותי ריק.
"מה? לא! אומנםם הוא חתיך…" מלמלתי את המילים האחרונות.
"לא התחלת עם ריילי?" שאל בראיין עדיין עצבני ושוב קטע אותי.
"לא מה יש לכם לא התחלתי איתו!! אני בקושי מכירה אותו" אמרתי להם בכעס.
בראיין נאנח ונשם לרווחה.
"יופי" אמר ברוגע.
"מה יופי בזה?" שאלתי לא מבינה.
"אל תתקרבי אליו, בסדר אשלי" אמר והביט בי במבט רציני.
"אתם מוכנים להסביר לי מה הקטע עם ריילי, הוא ממש נח…"
"הוא לא נחמד!" קטע אותי בראיין כאילו קורא את מחשבותיי.
"הוא ממש לא נחמד" הוסיף ריק.
"מי לא נחמד?" שאל לוק שנכנס בדיוק.
"ריילי" אמרנו אני וריק ביחד.
לוק התחיל לצחוק.
"בדיוק ראיתי אותו, נראה כאילו מישהו החטיף לו מכות רצח.." אמר.
ואז הוא וריק הסתכלו אחד על השני, ואז הביטו בבראיין.
עד שנפל לי האסימון וגם אני הבטתי בבראיין. הווולי שיטטט!
"מה? הוא הרתיח לי אותייי! שלוש שותפות הוא כבר העיף לנו עם השקר המזדיין הזה!" התגונן בראיין.
"בראייו, הוא חצי מת שם" צעק עליו לוק והצביע על הדלת.
"מה אני יעשה לו??" אמר.
"אתה לא בסדר" מלמלתי אליו.
"וזה שפאקינג שלוש שותפות עזבו בגללו? זה בסדר??" צעק.
"בראיין אתה מוכן להירגע, ממילא שנאת את השותפות האחרות, ככה שהוא רק עשה לך טובה" אמר לו ריק.
"אוף הוא מעצבן אותי, אני מסוגל לרדת שוב ולהרביץ לו שוב!" אמר והתיישב על הספה.
"ממש הרבצתה לו?" שאלתי.
"לא יודע" מלמל.
"לא יודע? אחי הוא חצי מת שם" אמר לוק.
"אז למה לא עזרת לו??" שאלתי את לוק.
"למה לי לעזור לו?" שאל צוחק.
"אתם כאלה דפוקים אלוהים…" אמרתי להם.
הם לא ענו, גם לא הביטו..הם בהו בתקרה באי נעימות.
"ואיך זה שאתה לא יצאת בלי שריטה אחת??" שאלתי את בראיין, עדיין בעצבנות.
בראיין גיחך.
"הוא נמושה, אפילו להגן על עצמו הוא לא מסוגל" אמר ואז הביט בי.
הנהנתי לשלילה, כאילו לא מאמינה ויצאתי מהדירה.
ירדתי במעלית במהירות.
ראיתי את ריילי יושב בלובי כשראשו טמון בידיו.
"אתה בסדר" התקדמתי אליו.
הוא הרים את ראשו.
"מה?" שאל בעצבנות וראיתי על פניו פנס סגול וגדול.
"שאלתי אם אתה בסדר" אמרתי גם אני במעט בעצבים.
"אני נראה לך בסדר?" שאל.
"רק באתי לראות מה איתך" אמרתי .
"לא צריך את הטובות שלך" אמר.
"אוקיי" אמרתי והתקדמתי לעבר המעלית.
"אה כן.." מלמלתי לעצמי.
חזרתי אליו, והעפתי לו סטירה שלא נראה לי שהוא ישכח בחיים שלו.
"וזה על זה ששיקרת לי בקשר ל"שלושת המוסקטרים"" אמרתי והלכתי משם.
נכנסתי לדירה.
בראיין, ריק ולוק הביטו בי בציפייה.
משכתי בכתפיי. "סתם דפוק" אמרתי להם עם חיוך קטן.
חיוכם התרחב, הם הביטו אחד בשני.
ואז התנפלו עליי בחיבוק.
"זאת אחת שמבינה" אמר בראיין ופרע את שיערי.
"את רשמית השותפה המושלמת" אמר ריק.
התחלתי לצחוק.
"אוקיי מספיק" אמרתי והעפתי אותם ממני.
"אני הולכת לישון" אמרתי להם.
"לילה טוב שותפה" אמרו ביחד.
חייכתי לעצמי.
"לילה טוב שותפים" אמרתי להם ונכנסתי לחדרי.
אולי זה לא יהיה כזה נורא אחריי הכל…