לחיות עם בנים ~ פרק 7

"לוק! תוריד את הרגליים מהשולחן בפעם המאה!" אמרתי ללוק בעצבנות ונכנסתי מטבח.
"שלום" נכנס ריק אל תוך הדירה.
"היי" החזרנו לו אני ולוק.
הוא נכנס למטבח וחיבק אותי מאחורה..מה שהוא נוטה לעשות תמיד, טוב..שבוע..שבוע אני פה.
"בבקשה תגידי לי שיש משהו לאכול" אמר בהתחננות.
"יש פסטה ושניצל במקרר" החזרתי באדישות.
"יששש" הוא צעק ונשק ללחיי. והתקרב למקרר.
צחקתי קצת, הוא לא נורמלי.
הוא הוציא את הסיר של הפסטה מהמקרר.
"את פשוט מלאך" אמר בהערצה.
"זה רק פסטה" אמרתי לא מבינה על כמה ההתרגשות.
"לפני שהיית כאן אפילו פרוסת לחם לא הייתה בבית הזה" אמר.
"הוא צודק" נכנס לוק למטבח.
חייכתי ויצאתי מהמטבח, הלכתי לשבת בספה בסלון.
"שלום" התיישב לידי בראיין שהגיע משום מקום.
"ש..מאיפה באת??" שאלתי.
"הייתי בעיר" הסביר.
"מה קנית??" שאלתי בהתלהבות.
"בגדים" אמר.
"ברור שבגדים! אבל איזה בגדייים?? תראה לי!" אמרתי לו.
בראיין חולה בגדייים! כל יום הוא קונה בגדים , יותר גרוע מבחורה!
אין לי מושג מאיפה הוא מביא את כל הכסף הזה…הוא קונה מותגים!!!
מה שכן, יש לו טעם מעולה בבגדייים! בגלל זה כל פעם שהוא קונה בגדים אני מתה לראות אותם.
"אין לי כוח" אמר.
"אני עייף" הוסיף.
"אז אני הולכת לראות, טוב?" שאלתי.
"טוב, ואל תגעי בשום דבר, אשלי אני מזהיר אותך!" אמר.
"אוקיי אוקיי" אמרתי והלכתי.
נכנסתי לחדרו, על המיטה הגדולה שלו היו 3 שקיות של נייק, אדידס ופול אנד בר.
הצצתי בבגדים.
אוף אני אוהבת את הבגדים שהוא קונה!
והקטע הוא…שהכל יפה עליו! לבראיין יש גוף מושלם. קוביות, גוף חסון וגדול. הוא גבוהה.
בראיין חתיך, ומי שיגיד שלא הוא שקרן.
אפשר להגיד על בראיין הכל, אבל מכוער הוא לא.
המחשב שלו היה פתוח, ככרגיל..על הפייסבוק.
לא יכולתי להתאפק והצצתי.
"מה את עושה?" שמעתי קול מהדלת.
קפצתי במהירות והסתובבתי.
נשמתי לרווחה כשזה היה ריק .
"משוגע, הבהלת אותי" אמרתי לו.
הוא התחיל לצחוק.
"אל תדאגי, גם אני ולוק הצצנו לו בפייסבוק. המפגר הזה משאיר אותו פתוח תמיד" אמר.
"באמת?? למה?" שאלתי.
"לא יודע" משך בכתפיו.
"אנחנו תמיד מסתכלים מהודעות שלו עם בנות, מסכן, לא מפסיקות להציק לו" אמר.
התחלתי לצחוק.
"באמת?" שאלתי.
"כן"
"נוו באמת? מה שניכם עושים פה??" שמענו עוד קול.
"לוק" אמרנו ביחד.
"כן, בפעם האחרונה שבדקתי קוראים לי לוק" אמר בציניות.
לוק, הציני , המבין, הבוגר והרציני שבנינו.
הוא היחיד שעובד.
למרות שניראלי שגם בראיין עובד. ברמן או משוו.
יש לו חברה, אבל עדיין לא פגשתי אותה.
"לוק אנחנו לא היחידים שחדרנו לפרטיות של בראיין" אמר ריק ללוק.
"אה גם את חיטטת לו בפייסבוק?" שאל אותי לוק בחיוך
"לא ממש הספקתי, בדיוק ריק הגיע" אמרתי.
"בואו נראה מה חדש" אמר ריק במבט תחמני.
התקרבנו למחשב,
"יווואו אני לא מאמינה, איזה ייבוש!!" אמרתי אחריי שראיתי את ההודעות של בראיין ועוד איזה אחת.
הוא ייבש לה את הצורההה!
מסכנה. אבל זה היה מצחיייק! קורע! הורס!
לא הפסקנו לצחוק.
"טוב דיי דיי, בואו נלך לפני שהוא יגלה שאנחנו פה" אמרתי להם .
הם הנהנו ויצאנו.
ראיתי שבראיין נרדם בסלון.
"איזה חמוווד הוא נרדם" אמרתי ללוק וריק.
"בגלל זה היה שקט" מלמל לוק וצחקתי.
"בואו נזמין פיצה אני רעב" אמר ריק.
"אתה תמיד רעב" אמרתי.
"נכון, ותעירו את בראיין, אני רוצה להיות בסלון הוא לא יכול להיות שם" אמר.
"אבל הוא ישן" אמרתי והבטתי בבראיין, רגוע ושקט.
"אז נעיר אותו" אמר ריק בתחמנות.
"לא לא! אני יעיר אותו!!" אמרתי.
"טוב איך שבאלך" נראה מאוכזב.
התקרבתי לבראיין.
"בראיין" לחשתי לו וניערתי אותו מעט.
"בראיין" הגברתי את קולי כשהוא לא התעורר והתקופפתי אליו.
"מה" מלמל.
לפחות הוא חיי….
"קום" אמרתי לו.
"ואם לא" מלמל בחיוך והתגלגל לצד השני כשעיניו עדיין עצומות.
חייכתי חיוך תחמני.
שניים יכולים לשחק במשחק הזה.
קפצתי עליו.
"קום קום קום קום קום קום" שיגעתי אותו.
"אין מצב" אמר כאילו זה לא מזיז לו.
"נווו" אמרתי ואז חייכתי כשראיתי את ריק ולוק מתקרבים עם קנקן מים קפואייים!
"לא" אמר.
מזל שהוא לא רואה את החיוך שמרוח לי עכשיו על הפנים.
"טוב לא צריך" אמרתי וירדתי ממנו מהר.
"מה..?" התחיל להגיד בראיין שלא הבין איך אני מוותרת בכזאת קלות והסתובב אך המים הקפואים שריק שפכך עליו קטעו את דיברו.
פניו של בראיין קפאו, הוא היה בשוק!
הוא התרומם, כולו נוטף מים!
אוחח בראיין אתה פאקינג חתייייך.
הבטנו בו מחליף צבעים מעצבים.
ו…נקרענו מצחוק, נשפכנו!! פשוט נפלנו על הרצפה.
זה.היה.כלכך.מצחיק.
עד שבראיין תפס אותי…אווי פאק