לחיות עם בנים ~ פרק 9

הייתי בחדר שלי. איזה שעתיים..על המחשב. החלטתי שאני חייבת למצוא עבודה.
ריק ולוק הפחדנים עדיין לא חזרו ואני לבד עם בראיין שכנראה גם בחדר שלו.
יצאתי מהחדר וראיתי את בראיין במטבח. בלי חולצה.
אני יודעת שאנחנו גרים באותו בית ואני חייבת להתרגל לראות אותו חצי ערום אבל…פאק הוא חתיך.
יש לו קוביות וגוף..אוח רק שאני לא אתחיל לרייר.
נכנסתי למטבח גם.
"ריק ולוק חזרו?" שאלתי אותו.
הוא התיישב על הכיסא שהיה ליד השולחן וצחק .
"לא. אבל היה כיף להציק לך" אמר בחיוך ושתה מספל הנס שלו.
"אמרו לך פעם שאתה צריך להיות קומיקאי?" שאלתי ופתחתי את המקרר.
"הוו כן.. אבל הרוב הציעו לי דוגמנות.." אמר.
חייכתי. איזה דפוק.
הוצאתי את הגבינה הצהובה מהמקרר והתכוונתי להכין לי משהו לאכול..רק לא ידעתי מה.
"תכיני לי גם טוסט" אמר.
טוב לפחות עכשיו אני יודעת מה להכין לי לאכול..
גלגלתי עיניים. והתחלתי להכין כמה טוסטים..אחד בשבילי וכמה בשבילו. לחיות עם בנים זה כלכך קשה, הם אוכלים מלא!
"את מכינה לי?" שאל כדי לוודאות.
"מכינה מכינה" אמרתי.
סיימתי להכין .
"אוליי תחתכי גם ירקות, אב ותביאי גם גבינה " אמר.
"עוד משהו אדון פרינס?" שאלתי .
"לא אני חושב שזהו" אמר ונגס מהטוסט.
גלגלתי עיניים והתחלתי לחתוך ירקות. הסתובבתי וראיתי שהוא כבר בטוסט השני.
"אם איך שזה נראה עד שאני אסיים לחתוך את הירקות אתה כבר תסיים לאכול" אמרתי לו.
הוא צחק.
"אל תדאגי" אמר.
סיימתי והתחלנו לאכול, או יותר נכון *אני* התחלתי לאכול.
"תגיד, יש קרוב לכאן מקום ש..לאדעת..שמחפשים שם עובדים..?" שאלתי את בראיין.
"אממ.." אמר מנסה לחשוב.
"יש בקניון פה מלא חנויות שאת יכולה לנסות בהם" אמר.
אהה נכון . איזה דפוק אני..! ועוד הייתי שם עם ונסה.
"אני אלך לשם מחר" אמרתי לו ולפתע ריק ולוק התפרצו אל תוך הדירה.
"שלוםםםם" אמרו.
"מה?" צחקתי לא מבינה..
"אוחח" מלמל בראיין.
"בואי" אמר ומשך אותי לחדרי.
"מה יש להם ולמה לעזאזל הם הולכים ונראים ככה?" שאלתי אותו.
"הם שתו, ובטח גם רבו מכות על הדרך" אמר מגלגל עיניים.
"אוו" אמרתי מבינה.
"עדיף שלא תתקרבי אליהם כשהם שיכורים" הסביר.
"מה עד כדי כך?" שאלתי צוחקת.
"הם משתכים מחצי כוסית הנקבות האלה" אמר.
התחלתי להתפקע מצחוק. מפגרים מה הם שותים סתם ככה…
יצאתי מחדרי וראיתי את בראיין שופך עליהם דלי שלם של מים קרים. מנצל את ההזדמנות שהם שיכורים.
"מה אתה עושה??" צרחו עליו.
"צאו מהסרט שאתם חיים בו וכנסו להתקלח, ישיכורים גמורים" אמר להם.
"מיי שיכור , שתינו כולה איזה כוס וחצי" אמר ריק בכעס.
"אתם יודעים שאתם לא גרים פה עכשיו לבד" אמר להם.
"אה נכון אשלי, איפה היא" שאל ריק.
"אתם לא במצב של לראות את אשלי" אמר להם.
"ואתה כן?" שאל אותו ריק.
"כן!" אמר לו ודחף אותו לתוך האמבטיה וסגר את הדלת.
אחר כך תפס בלוק ומשך אותו למקלחת השנייה וסגר את הדלת.
הוא קלט אותי.
"הצעה שלי..אל תכנסי למקלחות שהם נכנסו אליהם בשבועיים הקרובים" אמר לי.
"הם כאלה דפוקים" סיננתי אליו.
"כן…את תצטרכי להתרגל למפגרים" אמר והלך לסלון ואני אחריו.
אחריי חצי שעה לוק וריק ויצאו מהמקלחת. כל אחד משלו, כן?
"לא יודע מה איתכם, אני מרגיש מעולההה" אמר ריק .
"גם אני" אמר לוק אחריו והם התיישבו לצידי ולצד בראיין.
"תגידו באלכם מחר לצאת?" שאל ריק.
"מחר?" שאלתי.
"כן, למה לא?" שאל לוק.
"לא יודעת..חשבתי לחפש עבודה מחר" אמרתי.
"בשביל מה את צריכה עבודה, את כבר עובדת בשבילנו" אמר ריק.
אוקיי…זה ממש לא נשמע טוב. זה נשמע כאילו אני איזה משרתת שלהם.
"התכוונתי עבודה אמיתית!!" אמרתי.
"אנחנו משלמים לך, זה נחשב אמיתי" אמר.
"לעבוד בבית של עצמך זה לא נחשב עבודה אמיתית ריק" אמר לו בראיין.
"כל עוד יש כסף..מי צריך לעבוד?" שאל והתרווח על הספה.
"אל תקשיבי לו" אמר לי בראיין.
"למה לא להקשיב לי? מה אני לא צודק?" שאל אותנו.
"לא, זה שאתה לא עובד ריק זה לא אומר שכולם צריכים לחיות בשביזות כמוך" אמר לו בראיין.
הוא נראה עצבני אבל לא הבנתי למה.
"מה רע בשביזות?" שאל.
"באנה אי אפשר לדבר איתך" אמר בראיין והלך משם.
לא הבנתי מה הלך כאן הרגע. זה היה ריב מפגר וחסר משמעות.
הבטתי בלוק. הוא נראה אבוד מאז שהגיע ולא הוציא כמעט מילה.
"לוק הכל בסדר?" שאלתי אותו.
"הוא בסדר" אמר ריק וטפח על שכמו של לוק.
"הוא פשוט גילה שהוא דיי בגד בחברה שלו והוא לא יודע איך להגיד לה את זה" המשיך.
"הייתי שיכור!" התגונן לוק.
"מה..איך זה קרה?" שאלתי.
"שתינו,ראינו בחורות. התלהבנו ופוף" אמר ריק.
"איך לעזאזל אני אומר לה את זה" טמן לוק את ראשו בידיו השריריות .
"אל תדאג. אם היא אוהבת אותך היא תבין" אמרתי לו. מנסה לנחם אותו.

שתיים עשרה בלילה. הסצנות נגמרו. כמעט הלכתי לישון..אבל נזכרתי בריב של ריק ובראיין.
בלי לחשוב יותר מידי הלכתי לחדרו של בראיין. הוא סגור שם מאז.
"בראיין" נכנסתי בשקט.
"הא?" שאל .הוא היה על המיטה שלו עסוק באייפון.
התיישבתי על המיטה שלו.
הוא הביט בי.
"מה זה היה הריב הזה בינך לבין ריק היום?" שאלתי אותו.
הוא התיישר.
"זה סתם…הוא פשוט משגע אותי עם הדרך חיים שלו. הוא חושב שאנשים לא צריכים לעבוד.." אמר.
"ואז איך הם יתפרנסו?" שאלתי. לא מבינה מה התיאוריה המפגרת הזאת.
"הוא אומר שאם יש כסף , אין סיבה לעבוד . אנשים יכולים להישאר בבית ולרבוץ בו כל היום" אמר.
"ואם אין?" שאלתי.
"אז לעבוד בעבודה שתסגור לך את החודש." אמר.
"הוא אומר שהאישה שלו לא תעבוד" הוסיף.
"והאישה שלך? כן תעבוד?" שאלתי.
"היא לא חייבת. זה לא שיש לי בעיה כלכלית או משהו. אני פשוט לא אשב בבית כל היום." אמר.
חייכתי אליו.
"מה?" שאל מחייך גם הוא.
"אני אוהבת את הדרך חשיבה שלך" אמרתי לו.