למה אני עדיין אוהבת אותך?! ♥- פרק 13

הלב שלי פעם בחוזקה.
אני כל כך אוהבת אותו. כלומר חוץ מהקטע שהוא רשם אותי לתחרות.
והוא אמר שהוא סובל בגללי.
כל כך רציתי לשכוח מהכל ופשוט לנשק אותו. לטבוע בתוך העיניים הירוקות שלו, לאבד תחושה בין זרועותיו.
רק משהו אחד עצר אותי.
משום מה לא יכולתי לשכוח מה שקרה, כמה שנפגעתי ממנו. למרות שידעתי שיש לזה סיבה הגיונית.
פחדתי לחזור לסמוך עליו.
שתקנו. לא עשינו כלום. רק הסתכלנו אחד לשני בעיניים.
העיניים שלו ברקו שלי נצצו.
היינו כל כך קרובים. פחות מסנטימטר הפריד בינינו.
התקרבנו אפילו עוד יותר.
הוא סגר את המרחק של המילימטר ששרר בינינו ונישק אותי.
נשיקה אמתית לא בגלל שמישהו אמר לנו לעשות את זה.
התגעגעתי למרגש הזה.
כל הצרות נשכחו.
המוות של צ'ייס, רייצ'ל.
כל מה שהיה חשוב ברגע זה הוא ואני.
התרוממנו מהרצפה לעמידה אבל לא התנתקנו אחד מהשני.
הוא אחז בפניי בשתי ידיו.
שמתי את ידי סביב עורפו.
הוא הוריד את ידיו למותניי והרים אותי באוויר.
זווית פי התרוממה תוך די נשיקה.
כל מה שרציתי לעשות זה להמשיך לנשק אותו וכל שתי שניות להזכיר לו כמה אני אוהבת אותו.
כמה התגעגעתי אליו. כמה סבלתי כשהוא לא היה.
חזרנו חזרה ממצב עמידה לישיבה ואז לשכיבה, שוב הייתי מעליו אבל הפעם הוא לא ניסה לגלגל אותי, הוא רק המשיך לנשק אותי.
הוא נישק כאילו כדי להשלים את כל הזמן הזה שבו לא יכולנו להרגיש אחד את השני. את הזמן בו היינו רחוקים אחד מהשני.
"אני אוהב אותך." הוא לחש תוך די נשיקה.
"גם אני אוהבת אותך." לחשתי גם אני תוך כדי נשיקה. "מאוד."