למה לא התקשרת?

למה לא התקשרת אלי? חשבתי אבל העדפתי לא לשאול אותו. אז בינתיים החלטתי להוציא את עוגת השוקולד מהמקרר ולנסות להבין בעצמי.
צפיתי בכל הסרטים האפשריים לקבלת עצות בנושא זוגיות ולא מצאתי. קראתי מדריכים ומגזינים עם המלצות לסיום הרווקות ואף בדקתי בתחזיות אסטרולוגיות והוא, הוא עדיין לא הספיק להתקשר.
האמת היא שהוא לא הראשון, ואם נודה באמת הכואבת אז גם לא השביעי. סיפרו לי הרבה שכרווקה בתל אביב האירוע עלול להיות קשה, וקצת מתיש, אך אני העדפתי לנסות בעצמי ולגלות על בשרי שהעולם שלי לא שונה. אז כדי לשנות את הסטטיסטיקה החלטתי לשנות את גישתי לגברים.
כשהכרתי את עומר הייתי בחורה צעירה ועבדתי בתחנת רדיו כטכנאית בשידורים שהגיש. לאחר זמן קצר, הכרתי את הדירה שלו ואת המצעים שבחר מקרוב. הוא התפרנס מכתיבה והיה מבוגר ממני, ואני ניסיתי בכל יכולתי להיות בוגרת וחכמה מספיק כדי להשלים את הפער. קראתי ספרים שלא עניינו אותי, לא הזמנתי אותו לדירת השותפות שלי, קניתי נעליים לא נוחות שיגביהו אותי והתנסיתי בחוויות מיניות שלא נהניתי מהן. ולבסוף, גם הוא הפסיק להתקשר. לאחר חקירת האירוע וירידה מאוד ספציפית לפרטים, הבנתי שסביר שאהבה גדולה וזוגיות בריאה, או נצחית, לא תקום וראוי שבפעם הבאה אסיר את הנעליים הכואבות.
אז יצאתי לפאב עם נעליים נוחות ובדקתי בעיון את הנוכחים עד שראיתי בחור שמסתכל עלי. ניגשתי אליו והחלת בניסוי שלי על עולם הרווקים. לאחר שיחה ארוכה ובהנחיית כל המדריכים שקראתי, החלטתי לחזור לבד הביתה וחיכיתי שיתקשר. יומיים אחר כך קיבלתי הודעה ושמחתי שהפעם אוכל להגשים את הסרט שלי ואכנס לדרך מופלאה עם האדם שבחר לשלוח את ההודעה. הצלחתי לשמר את הקשר במשך כמה חודשים. הם היו טובים, אבל לא ממש דומים לסרטים בהם צפיתי ולא רק כי עמית נראה מעט אחרת מג'ורג' קלוני. יום אחד הוא החליט שכדאי שיצא לחפש את עצמו לבד בהרי ההימליה ושם הדרך המופלאה שלו התחילה ושלי נגמרה. הוא הבטיח שיתקשר מההרים ואני חיכיתי. אז סיפרו לי שאין שם קליטה ואולי בגלל זה הפסיק להתקשר.
לאחר ייאוש וקשרים קצרים עם כמה גברים שאולי שהו גם הם באזורים ללא קליטה, החלטתי לעזוב את הסרטים והמדריכים שכתבו חברות מערכת במאקו, שניכר שבכלל לא ידעו איך העולם באמת עובד והחלטתי לנסות את מזלי במזרח. הפצרתי שאין לכך כל קשר לעמית ולאחר מסעותיי בהרי ההימליה, בהם לא ממש מצאתי את עצמי, עברתי לגלוש בסרי לנקה.
בזמן שישבתי במסעדה, בחור עם שיער ארוך ניגש אלי ושאל אם יכול להצטרף. הסכמתי מיד. דיברנו על מסעותיו בעולם ועל העסק שפתח כצלם נודד והעברנו לילה שלם ביחד. ישבנו עם חברים שלו שהגיעו ממקומות שונים בעולם והקשבתי לכל הסיפורים בעניין. הסתובבנו בעיר, הלכנו לים, הסתכלנו על המעבר בין הירח לזריחה. ובמעבר האחרון, אחרי כמה לילות קסומים בחופים של סרי לנקה, הבנתי שהאי הזה הוא המקום הנכון למציאת זוגיות. לבשתי שמלות נוחות ואת הנעליים השארתי בחדר. השתזפתי וחייכתי. ואז ירדן החליט לנסוע ליפן ולהתקשר אלי משם.
אז חזרתי לתל אביב, לספה שלי, לעוגת השוקולד שהוצאתי מהמקרר. וניסיתי להבין מדוע הוא לא מתקשר. מעניין מה מצב הקליטה ביפן.