לנשק אחת מהמעמד הגבוה פרק 4

30/11/2012 701 צפיות אין תגובות

"איך נמשיך מכאן?" שאלה סאמר. עניתי: "את ואני נוכל לנסות לתקשר איתה. יאללה." הושבתי את סאמר על מיטתה. "ג'ן…" לחשה סאמר. היא עצמה את עיניה, ואמרה: "אנחנו מחוברות עכשיו." הבטתי בסאמר, אני מלא תקווה. אם אני אוהב את ג'ן באמת, אני אציל אותה!
-מנקודת מבטה של ג'ן-
"ג'ן!" מה הקול הזה? "הפסיקי להקשיב לקול הזה." אמר קול אחר, נעים לאוזן. הבטתי לכיוון אחר, סאמר הלכה לצד נערה לוחמת. לאט לאט הן התמזגו. אותו הקול של הנערה אמר: "הכל שקרים. כולם משקרים לך, כל מי שאי פעם הכרת. רק אני (סאמר) זאת שמעולם לא שיקרה." "לא נכון, ג'ן! אני מעולם לא שיקרתי לך….. אני רק רציתי להגן עלייך! אל תקשיבי לה!" הנערה אמרה: "עכשיו תנוחי. תזכרי לא להתעורר….." זה מפתה…. "אוקיי." אמרתי. "לא! ג'ן, לא!! זאת הטעות בשבילך! היא תהרוג אותך! אל תלכי לישון!" "סאמר?" שאלתי. להבות הקיפו את כולנו. סאמר יצאה מגוף הנערה ונעלמה. הנערה אמרה: "אני עוד אראה לך……" ונעלמה. הגיע הזמן להתעורר…..
-בחזרה לג'ייק-
אחת מעיניה הירוקות של ג'ן נפתחה. אבל היא הייתה כחולה. ג'ן אמרה: "אני פה…" והכחול חזר לצבעו הירוק. ג'ן זזה באי נוחות. סאמר שמעה דפיקה. ג'ן עמדה ופתחה את הדלת, שוטר עמד שם, ושאל: "נמצאים כאן ג'ייק, ג'ן וסאמר?" ג'ן הנהנה. הוא אמר: "אני צריך לחקור אתכם." "מה!" אמרה סאמר בבהלה. השוטר נכנס פנימה, ושאל את ג'ן: "יש לך מפתח לארון הבגדים?" היא הנהנה, והביאה לו את המפתח. הוא לקח את אזיקיו וכבל את ידינו ורגלינו, שלא נברח אם הוא יגלה אותנו. אותי ואת ג'ן הוא דחף לארון, ושמענו קול נעילה. הייתה בארון חשיכה גמורה, לא ראינו בכלל מישהו. "ג'ייק, מה אתה חושב שקרה?" שאלה ג'ן. עניתי: "לא יודע." החקירה נערכה שעה שלמה. אני נרדמתי חצי שעה. ג'ן ישנה עדיין. האור הקטן שבא מהשמש, הבהיר לי שהיא בטח עוד פעם בתרדמת. אני חייב, אתם בטח מבינים לאן אני חותר….. היא לא תדע כלום. אז, 'טעמתי' את שפתיה המתוקות של ג'ן. אפילו אני המום שעשיתי את זה. לא הייתי צריך…… "אהה!" צעקה סאמר. היא נפלה עליי. ג'ן התעוררה, ואמרה: "אם לפחות אתה כולא אותנו בארון, לפחות תנהג בנו בעדינות!" הוא לקח אותה, היא צרחה קצת. שאלתי את סאמר: "מה העניין?" "מישהו…. פגע בג'ייקוב. הוא פצוע קשה." ענתה סאמר. אני עדיין לא מאמין………


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך