מאהב מסתורי פרק 29

לא ידעתי מיזה הילד הזה נכנסתי לפרופיל וראיתי שהוא לומד איתי בבית הספר אף פעם לא שמעתי עליו
אני מכירה את כולם מהבית ספר שלנו
שלחתי לו בקשת חברות ואחרי חצי שעה שמעתי צלצול בדלת
ירדתי לפתוח את הדלת וראיתי את דיוויד ושני שם מחובקים
"שלום " שניהם אמרו ביחד מחייכים עדיין מחובקים זזתי הצידה מסמנת להם להיכנס לבית
"אתם יודעים מי זה אלעד זקורי?" שאלתי בשר לילד מהפייס
שניהם הסתכלו אחד על השני בהלם שותקים
"ל…א…"שניהם גימגמו
"אממ טוב למה קראת לנו?"שני מהר החליפה נושא
"אנלי איך להעביר את השעתיים האלה אז חשבתי אולי תבואו לארח לי חברה" אמרתי בחיוך
"אולי נלך לפארק או משהו??"אמרתי מרוב שעמום
"לא!!!! אסור לך" אופפפ עכשיו בגללו אסור לי להיות בפארק? מה זה השטויות האלה
"לא אכפת לי משעמם לי ואין לי מה לעשות" אמרתי עם חיוך שובבי
שמתי את הנעלי בובה בצבע ורוד ברבי חמוד ומהר מיהרתי לצאת החוצה
"את לא תצליחי לברוח" דיוויד אמר נועל אחרי ועל שני את הדלת
רצתי במהירות לכיוון הפארק בעוד ששני ודיוויד בפיגור עצום מאחורי
"לאאא רוני, את הורסת לך את ההפתעה אסור לך לראות כלום" שני צעקה ממרחק כלשהו
הפארק היה חצי שעה מהבית שלי אם אני ארוץ כמו שאני רצה עכשיו אני אגיע רק עוד 10 דקות
**
'סוף סוף הגעתי' חשבתי לעצמי מזיעה רצתי מלא
ראיתי שביל ורדים המוביל למקום כלשהו עדיין לא ידעתי לאן וגם מלא שלטים עם חצים ,המקום היה ממולא אורות בצבעים
"וואו" אמרתי בלחש מתפעלת ממה שעשו פה
'כל זה בשבילי' חשבתי לעצמי ,פתאום ראיתי צללית של בן אדם מכיוון כל האורות שהיו בקצה הפארק
אני חושבת שהוא הבחין בי כי הוא התחיל לרוץ אבל לא לכיוון שלי,לכיוון ההפוך
"לא,רגע חכה !" צעקתי כדי שהוא ישמע אבל הוא המשיך לרוץ
"רוני,אל תרוצי אחריו !"שמעתי את קולו של דיוויד צועק כמה מטרים לידי
"רוני תחכי עד הערב ,לא כדאי לך לראות את זה עכשיו!"שני צעקה
תוך כמה שניות הרגשתי מישהו מחזיק לי לי בכתף ,הסתובבתי וראיתי את שני ודיוויד
**
"למה עשית את זה?" שני שאלה ברוגע אבל יכולתי לראות שהיא בכלל לא רגועה
" הספקת לראות מי זה?" דיוויד שאל גם
"מה עבר לך בראש? שני אמרה מוסיפה לי יותר לחץ
"טוב אולי מספיק עם כל השאלות האלה??" אמרתי עצבנית
"אנחנו מצטערים אבל את עשית מעשה לא נכון,כל מה שראית עכשיו היה צריך להיות הפתעה ,כן יש עוד מלא דברים שעוד לא היו מוכנים …. אבל יש לך מזל שלא ראית מי זה ! "שני אמרה מנסה להסביר לי שזה יקלט אצלי במוח
"אני יודעת, ואני מצטערת על זה " אמרה משפילה את מבטי לכיוון הרצפה לא מסתכלת על עיניים
אני יודעת שעשיתי מעשה לא נכון אבל אני הייתי חייבת לדעת מי זה הסקרנות אכלה אותי לא יכולתי יותר
"אבל עכשיו הכל טוב .. את לא ראית אותו ..זאת אומרת שעדיין יש לך הפתעה .."דיוויד אמר מושיט את האצבע שלו לכיון סנטרי ומרים אותו למעלה שאני אסתכל לו בעיניים
"אני באמת מצטערת, אני לא התכוונתי שזה יצא ככה, לא יודעת מה עבר לי באותו רגע בראש "ניסיתי להסביר,אבל לא ידעתי איך להסביר את זה כי אני בעצמי לא יודעת מה עבר לי בראש .
"טוב בואו נשחק משהו לבינתיים ,רוצים ?"שאלתי ניגשת לארון שבו כל המשחקים נמצאים
"סבבה ,רוצים ספיד?"דיוויד הציע
"יאללה"שני אמרה ואני הוצאתי מהארון חפיסת קלפים
**
"טוב ביי " שני ודיוויד אמרו
"מה אתם לא הולכים איתי ?" שאלתי די בהלם
"לא .. עוד חצי שעה תבואי לפארק "שני הודיעה ויצאה מהדלת
"מה אני יעשה עכשיו?" שאלתי לתוך החלל הריק