פו הדב
תגיבוווו *~*
חג שמח !

מאוהבת בכוכב-12

פו הדב 12/04/2012 821 צפיות 5 תגובות
תגיבוווו *~*
חג שמח !

"ילדה שלי ,אני אוהבת אותך" הוא לחש וליטף את ראשי. "אבא איפה אמא?"שאלתי. "אמא מביטה בנו מלמעלה ילדה שלי" הוא אמר בקול צרוד.
"מה?"שאלתי מצחקקת,היתי בטוחה שזאת מתיחה , הדמעות תיפסו בגרוני .
"ילדה שלי"אבא צעק לי כשאני מתפסת במהירות במדרגות, וניתקעת בג'סטין.הוא מביט בי במבט מצטער .
"תזוז !"אני צועקת עליו ודוחפת אותו ,רצה להסתגר בחדר. לברוח ולהיתנתק מהעולם.
"זה לא יכול להיות!"אני צועקת ,וזורקת את הכרית על הדלת."היא לא מתה ,אתה משקר"צעקתי בתקווה שאבא שומע.
"אנג'ל"אני שומעת קול מעבר לדלת."צלכו מפה,כולכם שקרנים ! רמאיים!" אני צועקת. "אנג'ל לכולנו קשה" זה הקול הרועד והחלש של ארין. "היא לא היתה אמא שלך היא לא ילדה אותך,וגידלה אותך במשך 16 שנים!" אני צועקת עליה. "אמא שלך היא אחותי אנג'ל,היא גידלה אותי במשך מעל 30 שנה " ארין אומרת בקול רדוד.
"תלכי מפה"אני לוחשת ומתכסה בשמיכת הפוך.
אמא שלי,הבן אדם שהכי יקר לי בעולם… לא הספקתי לומר לה אפילו מילה אחת,להיפרד ממנה. איך זה קרה? למה לא אמרו לי? למה אמא למה?! אני חושבת בראשי ועניי זועקות שאפסיק לבכות.
אדומות ונפוחות הן שורפות והשמעות המלוחות שניגמרות בקו שפתיי ממשיכות לזלוג . אני מרגישה איך חולשה אוחזת בי וראשי מתחיל לכאוב. "אמא למה הלכת והשארת אותי לבד? את לא אוהבת אותי יותר? למה הית צריכהה ללכת דווקה עכשיו?בלי להיפרד לשלום?!" אני לוחשת לכרית ,כאילו שהיא באמת תענה לי.
כעס ,אכזבה זה מה שאני מרגישה עכשיו,אני כועסת עליה,כועסת כל כך!
גם כשהם טסו,היא לא דיברה איתי הרבה,רק חיבוק ארוך… נשיקה בלחי זה המגע האחרון .
"אנג'ל תפתחי את הדלת מיד!"אבא פקד עליי אחרי יומיים בהם לא יצאתי מהחדר,חלשה חיוורת.
לא הולכת לבית הספר לא אוכלת הרבה מתכסה בפוך עם התמונה של אמא."תפתחי את הדלת !"אבא מתעצבן ,צועק.
אני קמה בחוסר בררה ופותחת את דלת החדר.
מיד חוזרת למיטתי ומפנה את גבי עליו."אנג'ל .. ילדה שלי ,גם לי קשה ! לכולנו.. אבל זאת לא הדרך להתמודד עם זה " אבא מנסה לנחם בחוסר הצלחה. "תשמעי, אמא שלך חלתה בסרטן , כשהית בת 14 אמא ניכנסה להריון,אך מהר מאוד עברה הפלה טיבעית . הילד ,אח שלך בן החודש פשוט מת בביטנה.
התחלנו לחשוד,עברנו בדיקות. וההצעה האחרונה שקיבלנו היא ניתוח. ניתוח בגרמניה. 70% היו הסיכויים שאימך לא תשרוד.אבל היא התעקשה ! כל כך התעקשה ,היא היתה אופטימית כל כך .
טסנו ,כמו שאת יודעת לפני 4 חודשים. לא רצינו להשאיר אותך אצל סבא וסבתא ..כי זאת מטלה גדולה לשני קשישים בשנות ה70 לחייהם. גם לא ידענו מתי נחזור.
בחודשיים הראשונים בגרמניה,אמא שלך ניסתה להנות כמה שיותר.. אבל לעולם לא דיברה איתך בטלפון כי ידעה שתישבר ותספר לך הכל. ידענו שזה יוביל להיסטריה גדולה בקרב המשפחה כולה.שמרנו את זה לעצמנו.עוד חודש עבר,חודש ארוך ומתיש של בדיקות והכנות.
לפני כחודש ,הניחו את אמא שלך בבית החולים. שם היא עברה טיפולים כואבים אנג'ל" אבא סיפר ואני הקשבתי כשעניי דומעות ושפתי מכילות. צמרמורת קרה עברה בגופי.
"לפני שבועיים ניקבע הניתוח. אבל כמו שאת רואה אמא לא שרדה ,למרות שנילחמה על חייה ,היא היתה חלשה כל כך"אבא אמר וקינח את אפו דמעות עמדו בעניו וידו ליטפה את גבי.
"למה אתה חוזר לפה רק עכשיו ?!"הסתקרנתי,הרי אמא,אמא שלי מתה לפני שבועיים ! "אמא נהפכה לצמח. היתה בי עוד תקווה שתחלים. אבל טעיתי. חזרתי לפה במהירות האפשרית אנג'ל" אבא אמר .
התרוממתי למצב ישיבה מורידה את ראשי וחובקת את אבי חזק כל כך.
"מתי.. מתי הלוויה?"שאלתי כשדימעותי נופלות ומתרסקות על הריצפה הקרה של החדר.
"מחר"אבא ענה . ג'סטין ניכנס לחדר בדפיקת דלת.
אבא קם וחייך עליו,יוצא וסוגר אחריו את הדלת.


תגובות (5)

וואיי איזה מסכנה :(
תמישכייי ♥

13/04/2012 02:00

וואי מסכנה היה לי דמעות בעיניים שקראתי, את כותבת מעולה ויודעת איך לרגש, תמשיכי מהר ((:

13/04/2012 02:34

תמשיייייכי D:

13/04/2012 09:42

אופפפפפ
איזה עצוב ממממ
אני בוכה
בוהוהוהוהוהוהו
אני ממש צריכה המשך ומיכוון שאת הכנסת אותי לדיכאון את זאת שתוציא אותי ממנו
ב….
המשך לסיפור המהמם שלך!
יופי בייי

13/04/2012 12:29

פו הדב – נו אני מחכה להמשךךךךך

01/05/2012 11:15
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך