מאנצ'י הפודינג

פודינג לי, פודינג לך. העולם כמלקחה.

*מאנצ'י* *מאנצ'י* *מאנצ'י*

מה זה מי אתה? האם אתה משיעני מן הרע?

*מאנצ'י*

מה הן מילים אלה? אם לא של אלילי השכמה!

*מאנצ'י*

אכן, מאנצ'י! איך לא הבנתי עד היום! זהו הסוד, הסוד שמאחורי הכל.

*מאנצ'י*

הו, כמה ידע! כמה חוכמה! ממך עוד אלמד את כל שיש ליקום להציע, ולאל אהפוך, ואביא לכולם שלום ושלווה.

*מאנצ'י*

כמובן! איך לא הבנתי זאת קודם. גלה לי עוד, הו, חכם יותר מכל, אדם עליון. הידע שלך עולה על כל דמיון!

*מאנצ'י*

אז ככה נוצרנו! ככה נמות! זו הסיבה שאנחנו כאן! סיבת ההיווצרות!

*מאנצ'י*

רגע, לא! תפסיק! זה יותר מדי. מה אתה אומר? זה לא יכול להיות!

*מאנצ'י*

הסיבה, הקיום. הכל. אתה אומר לי ש… אתה משקר. זה לא, לא הגיוני. החיים אינם יכולים להיות דבר כה שולי!

*מאנצ'י*

מהי אותה תיבת פנדורה שפתחתי. אתה… אתה אינך אל, כי אם שד! והפכת אותי לאחד גם כן. אינני יותר אדם פשוט. הידע, הוא גדול מדי, מאיים. בולע ומשתק.

*מאנצ'י*

עזוב אותי משוגע! אינך רצוי עוד כאן, עוף בחזרה לגיהנום שממנו באת!

*מאנצ'י*

אתה הורג אותי! מספיק! אינני מסוגל יותר. למה עשית זאת לי? מי אתה! גלה את פרצופך האמיתי! שד שטני! חשוף אותו מיד!

*מאנצ'י הפודניג*