מה איתי ? פרק שלוש.

ישבתי בספה נסערת הדמעות לא הפסיקו לינזול . בראשי הדהדו שלוש המילים האחרונות של ורד ." אני אוהבת אותך" נזכרתי והדמעות גברו . לא ידעתי מה איתה מה קרה . לא ידעתי מה לעשות . לבסוף החלטתי לישון בסלון על הספה החומה שבה אני וורד נהגנו לעשות מרתונים של סרטים למקרה שוורד תחזור . נשכבתי על הספה עצמתי את עייני . מחשבות הדהדו בראשי מה עם ורד לא תחזור מה היה איתי. לבסוף החרכתי את עצמי להירדם.
 
קמתי לאור דפיקות בדלת . עטפתי תעצמי בשמיכה שלי ששכבה עלי . וקמתי לפתוח תדלת. פתחתי תדלת ולמולי עמד גבר במדי שוטר שנראה לשנות ה50 לחיו . הוא הסתכל עליי במבט שקשה לפנעח . "זה הבית של ורד חיים" שאל אותי והביט בי במבט קר. " כן למה?" שאלתי ובעלתי את רוקי. "ורד היא  נפגעה קשה בתאונה היא משותקת!" אמר לי והביט בי ברחמים. השפלתי את ראשי לרצפה . דמעות החלו לזלוג מעייני . רציתי לצעוק לברוח היא היחידה שנתתי לה להיכנס ללב שלי . סמכתי עליה . אהבתי אותה  מאוד. המחשבה שאני לבד בעולם עוד פעם . גרמה לי ליפול על הרצפה. השוטר שעמד בפתח הדלת . הוצאי מיתקו בקבוק מים . והגיש לי שתיתי תמים. נרגעתי ועמדתי על רגליי . הסתכלתי על השוטר במבט רציני ושאלתי . "מה איתי?" השוטר הביט בי במבט מלא רחמים . " בגלל שורד אינה יכולה לתפקד כול הרכוש שלה עובר לבן שלה"  אמר לי השוטר והוסיף לדבריו. " תוכלי להתגורר כאן   עד שבעל הבית החדש  יגיד   אחרת " . הנהנתי כהסכמה והלכתי לכייון הספה . השוטר סגר את הדלת ושעמתי תצעדים שלו מתרחקי מהבית . נשכבתי על הספה . עצמתי את העיינים שלי שמלעות דמעות . ונרדמתי