מה רע בלהיות עצמך?! פרק 39

" וואי אין לך מושג כמה פחדתי לאבד אותך!" אמרתי ללידור וחיבקתי אותו
"בזהירות" הוא אמר והתרחקתי ממנו מהר
"סליחה לא התכוונתי" אמרתי והשפלתי מבט
"זה בסדר. ואל תדאגי זה רק דקירה קטנה" הוא אמר
"מצחיק, דקירה קטנה שהכניסה אותך לבית חולים" אמרתי בציניות מטורפת
"צודקת פעם הבאה אני לא אדקר" הוא אמר ציני
"טוב עזוב את זה עכשיו אני רוצה לנשק את חבר שלי. לא נישקתי אותו כבר יום שלם!" אמרתי
"אוי לא!!" הוא אמר ושנינו צחקנו התקרבתי אליו ונישקתי אותו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי
"אני אוהב אותך יותר" לידור אמר
"לא אני יותר" שמענו קול ציני בפתח הדלת שנינו הסתכלנו וחן עמדה שם.
"חן מה את עושה פה?" שאלתי אותה
"ביקור חולים ובאתי להגיד לכם שאני מצטערת על איך שיצאתי על שניכם. זה היה צפוי שתהיו ביחד ואתם זוג מושלם באמת אבל עדין קצת כאב לי" היא אמרה
"קיבלתי את ההתנצלות" אמרתי
"רגע לא כל כך מהר!" לידור קפץ וחן ואני הסתכלנו עליו מופתעות
"תעשי לי מסאג' ברגליים ואז אני אסלח לך" הוא אמר וחן הסתכלה עליי במבט שמבקש רחמים
"שמעת מה הוא אמר" אמרתי. היא הרימה גבה והתחילה לעסות לו את הרגלים כמו ילדה טובה.
"רוני בואי באת.." דויד נכנס לחדר והתחיל להגיד משהו אבל עצר כשראה את חן והתחיל לצחוק.
"וואי הרגתם אותי" דויד אמר אחרי שהוא צחק שעה.
"מה רצית?" חן שאלה ושילבה את ידיה על החזה
"אה כן רוני בואי אנחנו הולכים הביתה" דויד אמר
"אוקיי" אמרתי נישקתי את לידור והלכתי עם דויד. עלינו לאוטו והוא התחיל בנסיעה.
"את יודעת שעצרו את גבי?" דויד אמר
"מי זה גבי?" שאלתי
"זה זה שדקר את לידור" דויד אמר
"אז ככה קוראים לו" מלמלתי לעצמי
"מה?" דויד שאל
"כלום לא בא לי לדבר על זה" אמרתי
"אתה יודע שאבא מאורס?" שאלתי את דויד משנה נושא
"מה?!" דויד שאל המום
"כן שכחתי לספר לך קוראים לה דנה ויש לה שלושה ילדים. תאומים בני 11 שקוראים להם רן ואמילי ועוד ילדה בגיל שלי שקוראים לה אשלי" אמרתי
"ואללה במה היא עובדת?" הוא שאל
"מנהלת חנות ולמדה כלכלה ומנהל עסקים" אמרתי
"פשש יפה לו הסתדר שם יפה" דויד מלמל
"עוד שנה בחופש הגדול יש להם חתונה ביום הולדת שלי" אמרתי
"אחלה תאריך" דויד אמר
"כן, והוא רוצה שאנחנו נבוא" אמרתי והסתכלתי על המבט של דויד שנהפך להיות יותר עצבני
"כן נראה בקשר לזה" דויד אמר
"יש לך 11 חודשים ו29 יום להחליט" אמרתי לו
"איך אומרים, עד אז אלוהים גדול" דויד אמר החנה את המכונית בבית ויצא ממנה במהירות כאילו היא עוד שניה עומדת להתפוצץ. יצאתי מהמכונית ונכנסתי לבית. ראיתי את דויד חזר לחברים שלו. כנראה מסיבת בריכה או משהו.
"היי תגידי את אחות של דוד?" שתי בנות ניגשו אליי ושאלו
"כן" אמרתי חושדת קצת
"בואי צטרפי אלינו" הן אמרו
"לא לא תודה לא בא לי" אמרתי הסתובבתי בחזרה ובידיוק איזה גוש ענק נכנס בי והרים אותי. הסתכלתי למטה וראיתי את אחד מהחברים של דויד מרים אותי על כתף אחת והולך איתי לבריכה.
"ואוו זה מוזר את הראשונה שלא צועקת ובוכה כשעושים לה את זה" הוא אמר
" בכל מקרה אני אראה את עצמי בברכה אם אני אבכה או לא אז מה זה משנה לי?" אמרתי לו
"בקשה אחרונה לפני שתראי את המים מקרוב?" הילד שאל אותי בהתחכמות
"סתכל לי בעיניים רגע" אמרתי לו הוא הסתכל לי בעיניים לא מבין ודפקתי לו מבט רצחני
"נשבעת לך אם תהיה עליי טיפת מים לא דויד ולא אף אחד מהחברים שלך יצליח לעזור לך אני מבטיחה לך אישית אתה תהיה בנאדם מת!" אמרתי לו הילד היה המום ואחיזתו הרפתה מעט. בזמן הזה הספקתי להשתחרר ולדחוף אותו למים.
"אוקיי כולם להביא לי את הכסף ניצחתי תאכלו תחת!!" דויד אמר וכל הילדים התחילו להניח לו שטרות של 100 ביד והיו שם 10 ילדים מינימום.
"מה זה?!" שאלתי את דויד
"אח שלך התערב עם כולם על זה שאף אחד לא יצליח לזרוק אותך לבריכה וכרגע רימית אפילו את הכי חזק אצלנו" אחד מהחברים של דויד אמר נראה לי קוראים לו רז.
"דויד!!" צעקתי עליו עצבנית.
"קחי 300 שקל תפנקי את עצמך" הוא אמר והושיט לי את הכסף
"אוקיי ביי. יום טוב מכוערים" אמרתי ונכנסתי לבית בחזרה עליתי למעלה.

"אז את אומרת לי בעצם שצריך לחזור לבית ספר מחר?" לידור שאל אותי
"כן" אמרתי לו
"איזה באסה!!" הוא אמר
"ספר לי על זה כל כך נהנתי בחופש חוץ מהפעמים האלה שנכנסנו לצרות ועשיתי פאדיחות" אמרתי
"אה אז את מתכוונת לכל הזמן שאת ערה בו?" הוא שאל
"בידיוק" אמרתי ונישקתי אותו
"אז מה אתה אומר השמלה הזאת או השמלה הזאת" הראיתי ללידור שתי שמלות אחת צהובה חלש ואחת ירוקה כהה מהממת
"הצהובה" הוא אמר
"טוב אני אלבש אותה ואז נצא למסיבה של סוף החופש" אמרתי לו. כבר התאפרתי וסידרתי את השיער והכל אבל לא ידעתי מה ללבוש. לבשתי את השמלה בשירותים וחזרתי לחדר שלי.
"אז נצא?" שאלתי את לידור והשפרצתי מעט בושם
"את יפה!" הוא אמר וחיבק אותי התרחקנו מעט והתנשקנו.
"נצא?" שאלתי אותו כשהתנקתנו
"יש לי רעיון אחר" הוא אמר
"והוא?" שאלתי
"תסמכי עליי. תביאי רק את התיק ואת הבגדים למחר" הוא אמר
"אוקיי" אמרתי. לקחתי תיק והכנסתי אליו גינס וחולצה למחר ואיפור. לקחתי את התיק בית ספר למחר ונתתי הכל ללידור.
"זהו?" הוא שאל
"זהו" אמרתי
"אוקיי בואי" הוא אמר ושנינו ירדנו למטה נכנסנו למכונית ונסענו.
"לאן זה?" שאלתי אותו
"אז זוכרת שסיפרתי לך שאמא שלי לקחה את האחיות שלי ונסעה לביקור אצל דודה שלי בצפון? " הוא שאל אותי ושילב את ידו בידי.
"בטח" אמרתי
"אז זה נתן לי רעיון" הוא אמר ועצר בבית שלו הסתכל בפלאפון שלו לכמה שניות והסתכל אליי בחזרה
"אוקיי הכל מוכן" הוא אמר ויצא מהאוטו ואני אחריו
"מה מוכן?" שאלתי אותו
"עכשיו תדעי" הוא אמר פתח את הבית והחזיק בידי. מהכניסה היה עלי כותרת מפוזרים על הרצפה בצורת שביל לשולחן באמצע הבית שעליו הייתה ארוחה מוארת עם שני נרות וכל הבית היה מואר באור עמום.
"עשית לי ארוחה?" שאלתי אותו
"כן" הוא אמר ונישק אותי במצח.
"בואי נאכל אני בישלתי" הוא אמר והוביל אותי לשולחן והושיב אותי על הכיסא. אכלנו את מה שהוא הכין והמשכנו ללכת בשביל של עלי הכותרת. הם הובילו לחדר של לידור. נכנסתי לחדר והכל היה מואר עם נרות קטנים על הרצפה ובאמצע הייתה המיטה שלו ועליה היו עלי הכותרת מפוזרים בצורת לב. התנשקנו לידור ואני ונפלנו על המיטה. ליידור הפסיק לרגע והרהר.
"רק שתדעי אם את תגידי שאת לא מוכנה אני לגמרי אקבל את זה" לידור אמר והסתכל עליי בפרצוף רציני
"אני בת 17 כבר וזאת לא הפעם הראשונה שלי. אבל זאת תהיה הפעם הראשונה שלי בהסכמה. אז בקיצור לידור אני מוכנה" אמרתי לו. הוא חייך והמשיך לנשק אותי… וקרה מה שקרה.